בזמן שחקירת קשרי ממשלו של דונלד טראמפ עם רוסיה הולכת ומסתעפת, כשככל הנראה נשיא ארצות הברית נתון בכבודו ובעצמו תחת חקירה, חושף ה"וושינגטון פוסט" את שורשיה של הפרשה, וכן את צעדי הענישה ששקלה וושינגטון. ממדי הפרשה החלו להתגלות בקיץ שעבר וכעת היא מתחילה להזכיר את סקנדל "ווטרגייט" שהפיל את הנשיא ריצ'רד ניקסון.
באוגוסט האחרון, חודש אחרי שטראמפ הוכרז רשמית כמועמד הרפובליקנים לנשיאות, הגיעה לבית הלבן מעטפה שמורה היטב על ידי שליח של ה-CIA. בשל רגישות המידע היא יועדה לארבעה אנשים בלבד - הנשיא ברק אובמה ושלושה מיועציו הבכירים ביותר. המידע היה פצצה מודיעינית של ממש, שהועברה על ידי מקור בכיר ביותר מתוך ממשלת רוסיה. היא לא הותירה מקום לספקות - הנשיא ולדימיר פוטין היה מעורב ישירות במערכת הסייבר שנועדה להשפיע על הבחירות ונתן הוראות מפורשות לגבי המבצע להפלת המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון ולסיוע ליריבה טראמפ.
עוד בוואלה! NEWS
הצלחה לטראמפ: הרפובליקנים ניצחו במרוץ היקר בהיסטוריה לבית הנבחרים
חרף איומיו: טראמפ מודה שלא הקליט את שיחותיו עם ראש ה-FBI לשעבר
הרפובליקנים חוששים: ארבעה סנאטורים שמרנים יפילו את חוק הבריאות
בשלב זה, המעורבות הרוסית כבר הייתה ברורה. האקרים הקשורים למודיעין הרוסי חדרו למחשבי המפלגה הדמוקרטית, ולכמה מאלו של המפלגה הרפובליקנית, במשך יותר משנה. ביולי, ה-FBI החל לחקור את הקשרים בין גורמים רוסיים למקורבי טראמפ וב-22 ביולי, 20 אלף מיילים של ועדת המפלגה הדמוקרטית הודלפו לוויקיליקס. עם זאת, אותה מעטפה חשאית הייתה זו שגרמה לממשל להבין את כוונותיה האמתיות של רוסיה.
המידע היה כה רגיש עד שראש ה-CIA דאז, ג'ון ברנן, מנע את הכנסתו אל התדרוכים היומיים של הנשיא מחשש שזו תפוצה נרחבת מדי והמעטפה נדרשה לשוב לידי שליח סוכנות הביון שמסר אותה מיד עם תום קריאתה. הפגישות הדחופות שהתקיימו לאחר מכן היו כה סודיות עד שהן נערכו בהתאם לפרוטקול ששימש את ההכנות לפשיטה שהובילו לחיסולו של מנהיג אל-קאעדה אוסמה בן לאדן. נדרש עוד פרק זמן מה עד שיתר סוכנויות המודיעין אימצו את הערכת ה-CIA ורק לקראת תום כהונתו של אובמה פורסם דוח לא חסוי שהצביע על כך שפוטין פעל לבחירת טראמפ. גורמים רשמיים תיארו את תגובתו של הנשיא כחמורה. "הוא היה מודאג מאוד ורצה כמה שיותר מידע וכמה שיותר מהר", אמר אחד מהם. "הוא רצה שכל קהיליית המודיעין תתמקד בכך".
מומחים לנושא רוסיה החלו לראות תבנית מדאיגה של הפצת תעמולת פייק ניוז, שככל הנראה הופקה בידי מוסקבה, בכל רחבי הרשתות החברתיות. במקביל, גורמים במחלקת המדינה וב-FBI שמו לב לעלייה חריגה בבקשות מצד רוסיה לאשרות כניסה זמניות לגורמים בעלי יכולות טכניות המבקשים להיכנס לארצות הברית לפרקי זמן קצרים ולהגיע למתקנים רוסיים בשטחה. לבקשת ה-FBI, מתן הוויזות לגורמים הללו נעצר עד לאחר הבחירות בנובמבר. הבולשת הפדרלית החלה מצדה לעקוב אחרי גל פריצות למחשבים של מפלגות, מכוני מחקר וגורמים אחרים. רוסיה השיגה גישה למערכות הוועידה הדמוקרטית בקיץ 2015 ובאביב שעבר, אבל אלו לא נחשפו בפני הציבור עד לדיווח של הוושינגטון פוסט ביוני.
ראש ה-CIA החל לגבש כוח משימה מיוחד, שכלל כמה עשרות מומחים וגורמים מה-CIA, ה-NSA וה-FBI, בעוד שמעגל המעורבים בדבר בקרב בכירי הממשל הלך והתרחב מאובמה ושלושת יועציו הקרובים - היועצת לביטחון לאומי סוזן רייז, סגנה אדוראד רויס וראש הסגל בבית הלבן דניס מקדנה - אל סגן הנשיא ג'ו ביידן, שר החוץ ג'ון קרי ושר ההגנה אשטון קרטר. אובמה והגורמים הבכירים בממשלו חששו שכל תגובה חריפה מדי מצדם רק תחריף את המצב ואת התגמול הרוסי, עד כדי פריצה למערכות ההצבעה וכי הדבר עלול להיראות כמו התערבות במרוץ - טראמפ החל אז להציף את התיאוריה שלפיו הוא יפסיד בשל זיופים.
בעיה נוספת הייתה נעוצה בכך שבניגוד ל-CIA, יתר סוכנויות המודיעין היו ספקניות יותר לגבי המסקנה שפוטין עצמו היה מעורב ופעל לטובת טראמפ. "זה לא היה חד משמעי", אמר גורם בכיר בממשל. "היינו צריכים יותר". חלק מהמידע הקריטי ביותר הגיע מצד מדינה שלישית, שה-NSA היה מסויג לגבי מהימנות מקורותיה. בינתיים, ניסה השר להגנת המולדת ג'ה ג'ונסון לשכנע את מושלי המדינות להגדיר את מערכות ההצבעה המיושנות שלהן כ"תשתית חיונית", מה שהיה מאפשר לספק להן סיוע פדרלי בהגנה עליהן - אולם הוא נתקל בהתנגדות. "התגובה נעה בין ניטרלית לשלילית", סיפר ג'ונסון בעדותו בקונגרס ביום רביעי האחרון.
הבית הלבן, המום מחוסר שיתוף הפעולה של המדינות, ניסה לגייס את הקונגרס כדי להשיג תמיכה דו-מפלגתית שתשכנע את המדינות. בתחילת ספטמבר האחרון, ג'ונסון, ראש ה-FBI ג'יימס קומי - שהודח בחודש שעבר בידי טראמפ ומאז מתכתש עמו בפומבי - והיועצת הבכירה של אובמה ליסה מונקו נפגשו עם בכירים בגביעת הקפיטול. ואולם, מהר מאוד התגלעה מחלוקת על בסיס מפלגתי. הדמוקרטים רצו לשתף את הציבור עם המידע, ואילו הרפובליקנים התנגדו לכך בטענה כי הדבר ישחק לידיהם של הרוסים.
"פרשת ווטרגייט מחווירה בהשוואה לפרשה הנוכחית"
בסוף אותו חודש, סוכנויות המודיעין הגיעו להסכמה כי המעורבות הרוסית הייתה בהוראתו הישירה של פוטין. אובמה הורה לראשי המודיעין לנסח הצהרה המסכמת את הנושא, שתהיה חפה מפוליטיקה, ולכן חתימתו לא הופיעה. ב-7 באוקטובר פורסמה ההצהרה, ההתייחסות הפומבית הראשונה של הממשל, שכללה את חתימותיהם של השר לביטחון המולדת, של ראשת קהילת המודיעין ג'יימס קלאפר - שלאחרונה אמר כי פרשת ווטרגייט מחווירה בהשוואה לפרשה הנוכחית - וגם של קומי - אולם זה הסיר אותה ברגע האחרון. ראש ה-FBI נימק זאת בכך שהמועד היה קרוב מדי לבחירות, אך זה לא יפריע לו בסוף אותו חודש להודיע בדרמטיות על פתיחתה מחדש של חקירת המיילים של קלינטון, רק כדי שזו תסתיים בלא כלום אך עם השפעה רבה על הבחירות.
בניגוד לניסוחים המוקדמים, ההצהרה הסופית השמיטה את שמו של פוטין, בשל החשש שהדבר יסכן מקורות מודיעיניים. היא נבלעה מהר מאוד בשטף השערוריות של קמפיין הבחירות, על אף שנמסרה בכוונה באמצע היום - בשעה 15:30. זמן קצר לאחר מכן פורסמה ההקלטה של טראמפ מדבר בצורה בוטה כלפי נשים ובהמשך פרסם ויקיליקס את הקובץ הראשון של המיילים של יו"ר קמפיין הבחירות הדמוקרטי ג'ון פודסטה.
מה שעוד תרם לחוסר הדחיפות בפעולת תגמול היה הביטחון בכך שקלינטון תנצח. ב-7 באוקטובר, ביום שפורסמה ההצהרה בדבר מעורבותה של רוסיה, מסר היועצת לביטחון לאומי לשגריר רוסיה בוושינגטון - סרגיי קיסלאק, שהפך לדמות מפתח בחקירה בשל קשריו ליועץ לביטחון לאומי של טראמפ מייקל פלין, שפוטר, ולתובע הכללי ג'ף סשנז, שפסל את עצמו מהחקירה - מסר להעביר לפוטין. האזהרה השנייה והאחרונה הועברה ב-31 באוקטובר דרך ערוץ חשאי, שנועד למנוע תקריות גרעיניות בין שתי המעצמות. מוסקבה לא הגיבה, אלא רק אחרי הבחירות, והכחישה כמובן את המיוחס לה. בסופו של דבר, יום הבחירות עבר ללא תקלות, אך התוצאות גרמו לתדהמה בממשל ולאווירה "קודרת", לפי חלק מהגורמים שהיו מעורים בדבר.
ממשלו של אובמה שקל במשך חמישה חודשים שורת צעדי ענישה או הרתעה כלפי רוסיה, כולל מתקפות סייבר נגד תשתיות רוסיות, חשיפת מידע שאסף ה-CIA שעלול להביך את פוטין, הטלת סנקציות שעלולות למוטט את הכלכלה הרוסית ושליחת נושאת מטוסים לים הבלטי. בסופו של דבר, הנשיא היוצא אישר רק תגובת נגד מדודה, שבכלל תוכננה קודם לכן ביחס לנושאים אחרים. 35 דיפלומטים רוסים גורשו ושני מתחמים ששימשו לריגול נסגרו, לצד סנקציות כלכליות כה מינוריות, שלפי הוושינגטון פוסט הוגדרו "סמליות" גם על ידי מי שהגה אותן. בכתבה נחשף גם צעד חשאי אחר שאישר אובמה - השתלת "פצצות סייבר" בתשתיות הרוסיות, המקבילות הדיגיטליות לפצצות שניתן לפוצצן מרחוק במקרה של הסלמה במאבק הסייבר עם רוסיה. המהלך עוד היה בשלביו הראשונים כשאובמה עזב את הבית הלבן, וההחלטה אם להשתמש ביכולת הזו הועברה לידיו של טראמפ, שטוען שכל החקירה נגדו היא ציד מכשיפות פוליטי.
יועציו הקרובים ביותר של אובמה הגנו על תגובת הממשל לרוסיה. לטענתם, באוגוסט, מועד חשיפת היקף הבחישה של פוטין בבחירות, היה כבר מאוחר מדי כדי למנוע את העברת המיילים לוויקיליקס ולגורמים אחרים. הם סבורים כי האזהרות שהועברו למוסקבה - כולל אחת ישירה של אובמה לפוטין בספטמבר, בשולי פסגת ה-G20 בסין, מנעה ממוסקבה לתכנן פעולות נוספות, כמו חבלה במערכות ההצבעה. "זאת הייתה מתקפה בלב המערכת שלנו", אמר מקדנה, שהגן על התגובה של הממשל. ואולם, גורמים בכירים אחרים הביעו חרטה. "זה הדבר שהכי קשה לי להגן עליו בכל תקופתי בממשל", אמר גורם בכיר לשעבר בממשל אובמה שהיה מעורב בנושא. "אני מרגיש שנחנקנו".
אדם שיף, הדמוקרט הבכיר ביותר בוועדת המודיעין של בית הנבחרים, אמר כי הניסיונות של אובמה להימנע מפוליטיזציה של ההתערבות הרוסית כדי להשיג תמיכה רחבה יותר הובילה לאפקט הפוך. לדבריו, ההצדקות של הממשל לחוסר הפעולה שלו הותירו אותו לעתים בתחושה של "דיסונס קוגניטיבי". בריאיון לוושינגטון פוסט, אמר שיף כי "הממשל לא צריך תמיכה של הקונגרס כדי לפרסם הצהרה או להטיל סנקציות.
בימים אלו, שוקל הקונגרס סנקציות נוספות על רוסיה על מעורבותה בבחירות. הסנאט כבר חבילת עיצומים חדשה, שקשורה גם למעורבותה של רוסיה במשבר עם אוקראינה, שכוללת סעיף שיקשה על הנשיא להסירן. עם זאת, היא דרושה עוד את אישור בית הנבחרים וכן עומדת בפניה משוכה גדולה יותר - טראמפ עצמו. הנשיא, שטרם התייחס לכך מפורשות, עשוי להטיל וטו על הסנקציות החדשות ולהחזיר את החקיקה לקונגרס. אם יימצא הרוב הדרוש לעקוף אותו, תהיה זו מהלומה עבור טראמפ שהגיעה גם מכיוון חברי מפלגתו הרפובליקנית.
הכתבה של וושינגטון פוסט התבססה על עשרות גורמים רשמיים בעבר או בהווה בעמדות בכירות בממשל, כולל בבית הלבן, בפנטגון, במחלקת המדינה, במשרד להגנת המולדת ובסוכנויות המודיעין. רובם שמרו על עילום שם בשל רגישות הנושא. אף לא אחד מהמשרדים הממשלתיים או סוכנויות המודיעין שהוזכרו בכתבה לא הגיבו.
(עדכון ראשון: 21:52)