רבים מבקרים את בני הנוער וטוענים כי הם אינם מעורבים חברתית, אך בשנים האחרונות מוכיחים תלמידי התיכון בישראל שגם להם יש מה לומר. ארבע מחאות שהובלו בידי תלמידים בלטו במהלך שנת הלימודים תשע"ז, שמסתיימת היום (שלישי), ובכולן ניסו נערים ונערות לשנות תמונת מצב בעייתית תוך הפגנות ויציאה לקמפיינים נרחבים. המאבקים שמובילים התיכוניסטים מצליחים ליצור הד ציבורי - ולעתים קרובות גם לשנות את המציאות.
המחאה הבולטת והחשובה מכולן הייתה "מחאת הי"א", שבמסגרתה יצאו תלמידי כיתות י"א נגד לוח בחינות הבגרות הצפוף בתכנית הלימודים החדשה. בתום המחאה, הצליחו התלמידים להביא את משרד החינוך להקים צוות חשיבה משותף עמם, ובאפריל רשמו ניצחון כשהמשרד הודיע על שורת הקלות, כמו מועד נוסף בכמה מקצועות, הפחתת שעות המעורבות החברתית ושינויים נוספים שיחולו בשנים הבאות.
שתי מחאות נוספות שאליהן חזרנו עם סיום שנת הלימודים הנוכחית הן "מחאת הקפיטריות" ו"מחאת שוויון בנשף". בראשונה, מחו התיכוניסטים נגד המחירים הגבוהים של מוצרי מזון בקיוסקים בבתי הספר, ובשנייה נעשה צעד לקראת הוזלת מחיריהם היקרים של נשפי סיום התיכון.
עוד ידיעות בנושא חינוך בוואלה! NEWS:
10% מההורים דיווחו על אלימות מילולית של מורים כלפי ילדיהם
"שווים בין שווים": פרויקט מיוחד משלב בעלי מוגבלויות בלימודים אקדמיים
מהפכת המדעים: זינוק בתלמידים הניגשים לחמש יחידות כימיה ופיזיקה
גם בשנים קודמות ניתן היה לראות מחאות תיכוניסטים בולטות. זכורות במיוחד הן "מחאת המכנסונים" ומחאת "גם אנחנו מוצלחים", שיצאה נגד תכנית חמש יחידות מתמטיקה שמוביל שר החינוך נפתלי בנט. מחאה נוספת הייתה נגד ביטול הטיולים השנתיים, שהסתיימה בניצחון עבור התלמידים לאחר יום שביתה אחד בינואר 2015.
ענבר תשובה פרנקל, בת 17 וחצי, המסיימת בימים אלו את לימודיה בתיכון הראשונים, הרצליה, יזמה את מחאת "שיוויון בנשף". "לפני כחמישה חודשים גיליתי כמה עולה הכניסה לנשף הסיום בתיכון שלי - 320 שקלים", סיפרה. "מיד כשהתגלתה הידיעה בקבוצת הווטסאפ הכיתתית, אני ועוד כמה מחבריי התלוננו על המחיר המופקע, וחברים אחרים כתבו, ובצדק, שלהתלונן בקבוצת הווטסאפ לא יעזור. המחיר הגבוה וכל ההוצאות המוגזמות שסביב הנשפים הפריעו לי מאוד, והחלטתי לנסות לשנות את המצב".
לדבריה, היא הגישה טור דעה בנושא בתכנית האקטואליה "23 דקות" של החינוכית ופתחה במהרה את עמוד הפייסבוק "שוויון בנשף". כך התחילה בעצם בקמפיין. "שבוע אחרי שהקמפיין עלה לאוויר כבר הוזמנו לדיון בנושא שהתקיים בוועדה לזכויות הילד בכנסת, והתחלנו שיתוף פעולה עם מועצת התלמידים והנוער בשם 'המפיק החברתי' - מאגר של מפיקים שמציעים נשפי סיום במחיר של עד 200 שקלים לתלמיד, גם לשכבות שבהן יש פחות מ-200 תלמידים", סיפרה.
תשובה פרנקל סיפרה כי המאגר יעלה בתחילת השנה הבאה לאוויר ובדיון בכנסת קיבלו התלמידים את תמיכתה של יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו). "אני מרוצה ממה שהצלחתי לעשות ואופטימית לגבי השפעות הקמפיין", אמרה. "אני מקווה שהפערים החברתיים יהיו פחות בולטים בנשפי הסיום ושגם מי שיכולה להרשות לעצמה, לא תוציא הרבה על שמלה, בשביל שאלו שאינן יכולות להרשות לעצמן גם ירגישו בנוח, ושכולם ייהנו מנשף מהנה שהכניסה אליו לא עולה יותר מ-200 שקלים. ערבות הדדית היא דבר כה חשוב, הרי כל ישראל אחים, ואנחנו חייבות וחייבים לזכור את זה, אז עם המון תקווה ואמונה אני מאחלת קיץ נעים לכולם".
"היו הרבה הצהרות, זו הייתה הזדמנות לעשות שינוי"
תהל שטובר, בת 18, מסיימת בימים אלו את כיתה י"ב בתיכון פלך בירושלים, הייתה ממובילי "מחאת הי"א" וחברה בצוות י"א של משרד החינוך. "כשהשכבה שלי התחילה את כיתה י', התבשרנו שמערכת החינוך עומדת בפני רפורמה חדשה - עוברים ללמידה משמעותית", סיפרה. "הרבה הצהרות חינוכיות מרשימות היו שם, אבל בפועל, אף אחד לא ידע מה באמת קורה. הגענו לכיתה י"א והתחלתי לשמוע מכל עבר על עומס יוצא דופן, על מורים שלא בטוחים איזה חומר ללמד ואילו ספרי לימוד לקנות. לא היה לי ספק שזו ההזדמנות לעשות כאן שינוי אמיתי, מבפנים. להפסיק להתלונן ולהתחיל לעשות".
"הפצתי שאלון ותוך שעה הגיעו אלי מאות תגובות מנומקות על בעיות שיש לפתור ברפורמה החדשה", שחזרה שטובר את תחילת המחאה. "ריכזתי את הטענות והצגנו אותן במסגרת פגישה מיוחדת של מועצת התלמידים והנוער הארצית עם מנכ"לית משרד החינוך דאז מיכל כהן. המנכ"לית זיהתה את הפוטנציאל הגדול והכריזה על הקמת צוות מיוחד - צוות י"א, שהמטרה שלו היא לשפר את רפורמת הבגרויות. הצוות הזה היה יוצא דופן, כי בפעם הראשונה ישבו מסביב לאותו שולחן, בנוגע לדילמות חינוכיות קריטיות, כל הנוגעים לדבר; ראש אגף החינוך העל יסודי דסי בארי, נציג המפמ"רים, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים, והכי חשוב - ישבו שם תלמידים".
"בפעם הראשונה, נתנו לנו, התלמידים, להציג מול הדרגים הכי גבוהים של משרד החינוך את מערכת החינוך מהעיניים שלנו. עבדנו ביחד במשך כמה חודשים והובלנו לשינויים ששיפרו את הרפורמה באופן משמעותי. מאז, נפתחו עוד צוותים שונים במשרד החינוך בהם תלמידים לוקחים חלק פעיל ומשמעותי. אין לי ספק שהעתיד של החינוך נמצא בדיוק בנקודה הזו - הסתכלות כוללת, מזויות ראייה מגוונות, על החינוך של כולנו".
חנן יזדי, בן 18, מסיים את תיכון אליאנס חיפה ואת כהונתו כיו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית. יזדי ממובילי "מחאת הקפיטריות", וסיפר כי במרץ האחרון המועצה הארצית עסקה במחירים המופקעים בהן ביתר שאת. "המועצה פרסמה מחירים של מוצרי מזון בקפיטריות ובהם בקבוק מים קטן שמחירו נע בין עשרה ל-15 שקלים, מנה חמה או בורקס שמחירם נע גם כן בין עשרה ל-15 שקלים, וכריך שעולה יותר מ-15 שקלים. כל זאת כשרבע מהתלמידים קונים בקפיטריה על בסיס יומי", הסביר.
"משרד החינוך מחייב את בתי הספר למכור אוכל בריא על פי חוזר מנכ"ל ובשטח, המזון הבריא נמכר במחירים מופקעים שלא מתאימים לכיסו של תלמיד שנאלץ להישאר בבית הספר עד שעות הערב ומעוניין בארוחה חמה", המשיך יזדי והרחיב על הסיבות למחאה. "יש חשיבות מכרעת למכירת מזון בריא בתחומי בית הספר, אך יש לתחזק מנגנוני אכיפה משמעותיים וקביעת מחירי גג למוצרי המזון בבית הספר. אי אפשר לדבר על צמצום פערים בלי להתחיל מהדברים הקטנים".
"למורה אין היום מונופול על הידע"
אוריה הלל, בת 18, מסיימת את תיכון אזורי מקיף ע"ש ברנר במועצה האזורית גזר. עבודת הגמר שלה באמנות, "תעודת בגרות רקומה על סמרטוט רצפה", זכתה לתהודה ברשת בעקבות פוסט שפרסמה ובו עסקה בלמידה משמעותית ובשיח מעמיק בין בני נוער ומורים. "תמיד הייתי תלמידה טובה, אבל מעטים השיעורים שבאמת הרגשתי שאני לומדת בהם", אמרה.
"עוד שבועיים אסיים את לימודיי באופן רשמי ואני מודה, למדתי הרבה ב-12 השנים האחרונות, אבל הלמידה המשמעותית שלי נעשתה מחוץ למסגרת בית הספר. אתמול נבחנתי בבגרות בתולדות אומנות שזה המקצוע שהכי מעניין אותי בעולם, אבל הייתי צריכה לשנן לא פחות מ-130 יצירות למבחן, כשיש כל כך הרבה חומר, אי אפשר באמת להעמיק בו והלמידה הופכת להרבה פחות משמעותית ומעניינת".
הלל סיפרה כי הופתעה מהחשיפה הגדולה שלה זכתה עבודת הגמר. לדבריה, "כשהעליתי את הפוסט לא חשבתי שהוא יזכה לכל כך הרבה תגובות, בסך הכול רציתי להציג את פרויקט הגמר שלי באמנות, שעליו עמלתי במשך חודשים רבים, ולהציג על הדרך את הביקורת שלי על המערכת. לשמחתי הפוסט עורר המון תגובות, חיוביות ושליליות כאחד. אין ספק שהוא עורר מודעות, אבל זה לא מספיק, הגיע הזמן לשנות".
עוד אמרה כי "אני באופן אישי משתדלת מאוד לא רק למחות, אלא גם לפעול, ליזום ולשנות, ולכן בשנתיים האחרונות, במסגרת ארגון LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה שבו אני לוקחת חלק, הקמתי פרויקט בשם 'מחשבה בריבוע' שמטרתו לעודד את החשיבה היצירתית בבית הספר. בפרויקט, מעבירים תיכוניסטים מערכי שיעור על חשיבה יצירתית בלימודים בכיתות ד' בהתנדבות מלאה".
לדבריה, "הגיע הזמן לשנות באמת, אנחנו ראויים להרבה יותר ממספרים על דף לבן. המוסד הזה שנקרא 'בית ספר' פועל במתכונת של מורה שמרצה לתלמידים מאז המהפכה התעשייתית. היום למורה אין מונופול על הידע כמו בעבר, כמעט כל הידע נמצא במכשיר הזה שאנחנו כל כך אוהבים שנקרא סמארטפון. בעיניי, השינוי שצריך להתחיל בו הוא שינוי התפיסה שכיתה היא רק שולחנות, כיסאות, לוח, תלמידים ומורה".