עשר שנים חלפו מאז יצא מושב אביבים שבגליל העליון לתכנון ההרחבה החדשה שלו. היום מביטים התושבים בקנאה ובייאוש לעבר שכנם הקרוב ביותר הכפר הלבנוני מארון א-ראס המשגשג ומתרחב, בעוד הם עדיין סבוכים בהליכים ביורוקרטיים שלא מאפשרים להם להרחיב ולפתח את מושבם. "מ-2007 אנחנו מתכתשים עם הביורוקרטיה המסואבת של משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל, ועדות התכנון וצה"ל. היום 2017 ואפילו בית אחד עדיין לא נבנה במסגרת הרחבה", אומר בתסכול שמעון ביטון, יו"ר ועד מושב אביבים, בשיחה עם וואלה! NEWS. "במארון א-ראס לעומת זאת בונים במלוא התנופה והמרץ, השכונות שלהם גדלות ומדרון ההר שפונה אלינו נמצא כבר בתפוסה מלאה".
מושב אביבים הוקם בשנת 1958 אולם ננטש על ידי תושביו, עד שב-1963 אוכלס מחדש על ידי עולים חדשים מצפון אפריקה. הריחוק שלו ממרכזים אורבניים, מצוקת התעסוקה באזור, היעדר מוקדי תרבות ופנאי והמשבר הממושך בענף החקלאות הפכו את המתיחות הביטחונית המתמדת באזור לאחת המצוקות האחרונות שמטרידות היום את התושבים. ואולי אפילו להפך.
"רק כשיש אירוע ביטחוני על הגבול, אז כל משרדי הממשלה פתאום הופכים קשובים ומנסים לעזור להתגבר על הביורוקרטיה", אומר ביטון. "גם ככה אף אחד לא רוצה לגור פה. אני לא מצליח לשכנע זוג ממרכז הארץ לקנות מגרש באביבים. מי שמתעניין במקום הם רק בנים ובנות שנולדו וגדלו כאן ורוצים לחזור. אז אני שכנעתי אותם לחזור, הם כבר שילמו 300 אלף שקל כדי לרכוש קרקע לבית, אבל אם הייתי יודע שיעברו עשר שנים מבלי שיינתן אפילו היתר בנייה אחד, לא הייתי מעז לדבר איתם".
עוד בוואלה! NEWS:
"שיא ישראלי": בתוך יממה שבעה חולים זכו לאיברים חדשים
חשד: התחזה לאיש מוסד וניהל קשר עם אישה ששילמה עבור "גיוס לתפקיד"
ללא הרשויות ולא בשנה הקרובה: מעונות חדשים לפעוטות אוטיסטים
"בנים שחזרו לכאן כשהילדים שלהם היו בני שלוש, חוגגים להם היום כבר בר מצווה כשעדיין אין להם בית קבע", הוא מוסיף. "במקום אחר הם כבר מזמן היו בונים בית ולא מבזבזים את החסכונות שלהם על דמי שכירות בבתים זמניים כשהם כבר חצו את גיל ה-40". כמו רבים מבני המושב, ביטון, בן 42, חזר עם אשתו ושלושת ילדיו למושב שבו נולד וגדל. לפני יותר מעשר שנים הוא סגר את מרפסת הבית של הוריו. השיפוץ הסתכם בכ-70 אלף שקל. הוא עבר להתגורר בדירה הקטנה המאולתרת עם משפחתו מתוך מחשבה שבתוך זמן קצר הוא יוכל לבנות את בית הקבע שלו.
"מאז ועד היום אני מחליף כל שנה וחצי בית במושב וכבר הייתי על סף גירושין בגלל זה. לפני שנתיים שילמנו על הפיתוח של המגרש, משרד השיכון העלה כבר טרקטורים וכלים כבדים על הקרקע והיינו בטוחים שהמחסומים הוסרו, אבל אז זה שוב נתקע", מספר ביטון. "אנחנו משפחה של חמש נפשות וכרגע אנחנו גרים בדירה של שני חדרים", ממשיך. "אבל מצבי עוד טוב יחסית. יש לי חבר שחי כאן כבר שש שנים במחסנים. יש לו ארבעה ילדים ולאחרונה הוא שיפץ דיר כבשים ובו הוא גר כרגע. מרוב ייאוש שכרתי עורך דין שילווה באופן מקצועי יותר את הבעיות שלנו, אבל גם הוא הרים כבר ידיים. די מספיק, על מה אני נלחם? אני רוצה לחיות במדינה הזאת. אני לא מבקש להצטופף במרכז הארץ, אני מבקש לגור באמצע שום מקום".
מאז שנוסד המושב ועד היום נבנו בו שתי הרחבות בשנים 1979 ו-1988, אולם קצב הגידול שלו נותר איטי וכיום מונה הוא כ-140 משפחות בלבד. ב-2007 כאמור יצא לדרך תכנון ההרחבה השלישית, הכוללת 31 מגרשים חדשים. "בהתחלה היו לנו בעיות עם המנהל, שלא רצה להקצות קרקע. כשכבר הוקצה קרקע אז משרד השיכון התנה את ביצוע עבודות התשתיות בשיווק המגרשים", אמר ביטון. "שלב השיווק לקח לנו המון זמן כי המנהל לא היה מוכן לרשום את המגרשים עד שנקים אגודה קהילתית כדי לעשות הסדרה בין המושב הוותיק למושב המתחדש".
"למדנו שצרכי הצבא קודמים לטובת היישוב"
לפני שנתיים היה נראה כי סוף סוף הוסרו המחסומים הבירוקרטיים. משרד השיכון העלה טרקטורים וכלים כבדים על הקרקע החל בעבודות פיתוח התשתיות של ההרחבה. במקביל אישרו מוסדות התכנון תב"ע (תכנית בניין עיר) הרחבה נוספת של 60 מגרשים חדשים. יחד עם ההרחבה שכבר יצאה לכאורה לדרך, תוספת זו הייתה אמורה להגדיל את נפח האוכלוסייה במושב בלא פחות מ-60%. אלא שאז היה זה דווקא צה"ל שהתנגד להרחבה השנייה שאושרה.
"הצבא חסם את זה כי יש לו מתקנים צבאיים על השטח שלנו. הוא חייב אותנו לבנות במרחק של עשרות מטרים מהמתקנים, אבל עשרות המטרים שעליהם הוא מתנגד שנבנה הם למעשה השטח המיועד להרחבה כולה. ככה למדנו שצרכי הצבא קודמים לטובת היישוב", אומר ביטון. "עד שהצבא לא יסיר את ההתנגדות שלו, לא נוכל לקדם את התכנון. במקביל, משרד השיכון לא סיים את עבודות פיתוח התשתיות בשל בעיות תקציביות כאלו ואחרות. ראש המועצה האזורית אומר שאם עבודות התשתית, כדוגמת הנחת קווי ביוב, לא יושלמו, אז הוא לא יוכל להוציא היתרי בנייה. במשרד השיכון אמרו לנו היום שהכסף הדרוש להמשך העבודות גויס לאחרונה ועד סוף 2017 ייצא מכרז להשלמות של עבודות התשתית".
לדבריו, "אנחנו למודי ניסיון שכולו רצוף רק בתלאות הבירוקרטיה, אבל בינתיים למדינה יש זמן. גם הבנים החוזרים יתייאשו ולא ירצו להקים כאן בסוף בית קבע. מי יישאר להחזיק את הגבול? בסוף המושב הזה יהיה בית אבות אחד גדול".
מדובר צה"ל נמסר: "במהלך 2015-2014 הועברו לצה"ל שתי בקשות לבדיקת היתכנות להרחבה במושב אביבים. בהמשך לבקשות שהועברו התקיים סיור בהשתתפות נציגי המושב, מתכנני התוכנית ונציגי צה"ל. הבקשות אושרו על ידי צה"ל בכפוף לשמירת מרחק מגדר הביטחון והסדרת מרכיבי ביטחון ליישוב".
ממשרד השיכון נמסר כי "שר הבינוי והשיכון יואב גלנט רואה חשיבות גדולה בתנופת בנייה בצפון ובדרום וגם בהרחבת היישוב אביבים. משרד הבינוי והשיכון פיתח את התשתיות הציבוריות ביישוב ואת המגרשים המיועדים לבניית הבתים. בניית הבתים התעכבה בשל עניינים פנימיים של היישוב". עוד נמסר כי "ככל שהתושבים יבקשו לחדש את הבנייה הרי שמצב הפיתוח מאפשר זאת באופן מידי. השלמת התשתיות שבאחריות המשרד תבוצע לפי הצורך בלי לעכב את אכלוס הבתים".