פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי הידברות, בלי שיקול דעת: בפרשת הדחת המ"פ כולם יוצאים רע

      ההחלטה להדיח את הקצין שסירב פקודה במהלך אימון בטענה שחייליו לא זכו לדי שעות שינה היא תקלה מיותרת. יחידות המילואים בצה"ל התברכו באווירת פיקוד לא פורמלי וביכולת לקיים דיון נוקב - אך אלה נעדרו ממקרה זה | דעה

      חיילי מילואים גויסו לתרגיל פתע, בא"פ לכיש מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      הראשונים לתמוך היו חיילי הפלוגה. חיילי מילואים באימון בלכיש (צילום: דובר צה"ל)

      ב"פרשת המ"פ" כולם יוצאים רע. בפרשה, שבה הודח מפקד פלוגה במילואים לאחר שסירב פקודה להעיר את חייליו במהלך אימון בטענה כי לא קיבלו מספיק שעות שינה, אין צודק או לא צודק. אין טוב או רע. זהו מפגש מיותר וילדותי של כל התכונות שלא היינו רוצים לפגוש במפקדי צה"ל ולבטח הבכירים.

      אם היה נעשה היום סקר בעד או נגד החלטת המ"פ אין ספק שרוב גדול היה תומך בו, והראשונים לתמוך היו חייליו – אך אין שגיאה גדולה מכך. התמיכה המיותרת נשענת על שתי תובנות.

      האחת - תסמונת הקדוש המעונה; מה שהפך למלחמת המפקד הבודד במערכת הגדולה האטומה והנוקשה שלכאורה אינה מכירה את צרכי החיילים. אין איוולת גדולה מזו; כל מפקד גדוד, מפקד חטיבה או אלוף היה פעם מ"כ ומ"פ. אל תנסו למכור להם סיפורים, מה שהם שכחו הרוב התומך במ"פ עדיין לא למד - מה שאגב לא הופך אותם לחסינים משגיאות – ובאירוע המיותר הזה יש להם מניות בכורה רבות.

      חיילי מילואים (GettyImages)
      פעילות מבצעית לא תמיד מתקיימת על פי הפקודות. חיילי מילואים (צילום: GettyImages)

      הסיבה השנייה מורכבת יותר. אופי הפעילות המבצעית בצבא היבשה לא תמיד יכול להתקיים על פי הפקודות והנהלים, וכאן אנו מצפים ששיקול הדעת והניסיון של המפקדים ישלימו את הרצף ויסגרו את הפער. בצה"ל נכתבו ונכתבים כל העת תילי תילים של פקודות ונהלים שנותנים את המסגרת החוקית לפעילותו, והשלים אותם עם "מוצרי איכות", כמו הקוד האתי, שעוסקים בערכים ובנורמות הרצויות לו לפעילותו. אך אחרי כל זה יש עדיין פעילות רבה שאינה מתכנסת לנהלים, זהו הנרטיב של פעילות צבאית מבצעית, ולפיכך המפקדים ובמיוחד הבכירים שבהם נדרשים כל העת לקבל אחריות על החלטות על ניהול אירועים שאינם מתיישרים עם הפקודות. צה"ל מכיר מקרוב את הסביבה המעורפלת, ויודע לפעול באווירה הזאת.

      פרשת המ"פ נוגעת בדיוק שם, היכן שהפקודות מסתיימות ומתחיל שיקול הדעת של המפקדים; ולעתים שיקול הדעת שונה ממפקד למפקד, אלא שאז לעולם יסכם זאת בכיר המפקדים. האופציה האחרת שאותה מציע המ"פ היא הדרך הבטוחה לאנרכיה. טוב לעצור אותו כבר כאן, אחרת ייתכן שבעוד כמה שנים נמצא גדוד שלם שיעדיף את השהייה בבוקר בשק השינה על פני יציאה להתקפה עם שחר.

      מומלץ לכולם לחזור לפרופורציות - למ"פ שטעה רצוי שיפסיק עם הקמפיין התקשורתי המיותר, ובמקום לחפש פגישה עם הרמטכ"ל להתנצל ולחזור מהר לתפקידו; ובדרך גם ללמוד את הלקחים מהמעשה הילדותי והמיותר שאותו עשה.

      לשרשרת הפיקוד מעליו כדאי לרדת מהעצים ולכבות את הגיצים, אנו עוסקים כאן בטובי לוחמינו הקרביים וגם אם טעו חשוב שלא נמצה איתם את הדין. מי מאתנו לא טעה לאורך הדרך?

      כדאי לבדוק איפה היו שיקול הדעת, הניסיון וההידברות הלא פורמלית בין המפקדים בדיוק כשהיה צריך אותם? מדוע לא צפה הבעיה טרם המעשה? יחידות המילואים הלוחמות של צה"ל התברכו באווירה פיקודית לא פורמלית, ביכולת ובמסורת לקיים דיונים פתוחים ונוקבים בכל בעיה, תהיה מורכבת אשר תהיה (וזו הנוכחית לא נופלת בקטגוריה הזאת). כל הכלים החשובים האלה התאדו מהשטח כלא היו בדיוק ברגע הלא מתאים, קריסה מערכתית זאת מייצרת תקלות מהסוג שאירע כאן.


      הכותב הוא תת-אלוף במילואים ופיקד בעבר על אוגדת יהודה