אתמול החליט אלוף פיקוד הצפון להדיח מתפקידו מפקד פלוגה שסירב להוציא את חייליו לאימון לילי לאחר שלא ישנו, וחשש שבדרכם הביתה יירדמו על ההגה ויהיו מעורבים בתאונת דרכים.
נתחיל מהסוף צבא לא יכול ולא צריך להכיל סירוב פקודה, בטח לא מצד מפקד פלוגה. התנאי היחידי שבו סירוב פקודה מתקבל הוא כשמדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל, כלומר פקודה שגורמת נזק מידי משמעותי (נאמר מוות) שאין ממנו דרך חזרה. ברור שזה לא המקרה ולכן לאלוף לא נותרה ברירה וההדחה הייתה מתבקשת.
ועדיין מפקד רציני שמפעיל את חוכמת הפיקוד ולא נשען רק על פקודות, היה מצליח לנטרל את המוקש ולא להגיע לסיטואציה בה המ"פ נדחק לפינה ומסרב פקודה. על פי כל העדויות (כולל של אלוף הפיקוד), מדובר בקצין רציני ומקצועי שבמשך שנים תפקד בצורה טובה ואף היה מיועד להתקדם לתפקיד מפקד גדוד. להביא אותו לסירוב פקודה זה מצב שבהחלט אפשר היה להימנע ממנו.
סוגיית שעות השינה באימונים ובפרט לפני יציאה הביתה, אינה סוגיה חדשה. באימוני מילואים תמיד מתקיים המתח הבלתי נמנע בין הרצון להתאמן הרבה וקשה ולנצל היטב את זמן החיילים לבין הרצון לשלחם הביתה בצורה בטוחה ולאחר שישנו מספר שעות מספק. ביחידות רבות מצאו פתרון לעניין בצורה פשוטה בשעות הבוקר שלאחר סיום האימון, נשלחים החיילים לישון ומתחילים את נוהל הזיכויים בשעה מאוחרת יותר. אז אמנם הם מגיעים חזרה הביתה בשעה מאוחרת יותר, אבל לפחות לא נרדמים על ההגה.
מפקד חטיבה אשר היה יורד לעומק העניין ומנסה למצוא פתרונות יצירתיים, היה יכול בקלות רבה לפתור את העניין ולא להגיע לסיטואציה בה המ"פ מסרב פקודה. כל מי שמכיר חיילים קרביים אשר משרתים במילואים ובוודאי מפקדים כאלו, יודע שהדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה להיקלע לסכסוך עם מפקדיהם בשל שאלה פיקודית כזו או אחרת, הרי ברור שמדובר באנשים שהם מלח הארץ ובוחרים מרצונם החופשי לתרום למען המדינה.
המקרה הזה מציף שוב את המרקם העדין של שירות המילואים במדינת ישראל. מן העבר האחד אחוז קטן מאוד של אזרחים שמדי כמה חודשים לובשים מדים, עוזבים את המשפחה, נעדרים מן העבודה והולכים "לבלות" בחולות הלוהטים של צאלים או בפעילות מבצעית בגבולות וביהודה ושומרון.
מן העבר השני אנשי צבא מקצועיים שבחרו בצבא כדרך חיים, זרים להוויה האזרחית וצריכים לפקד על מסגרות של אנשי מילואים. לשמחתנו ברוב המקרים יודעים המפקדים הבכירים לנהל את אנשי המילואים בצורה כזאת המאפשרת מחד לקיים אימונים איכותיים ורציניים ומנגד להיות קשובים לצרכיהם ולהפנים שלא מדובר בחיילי סדיר צעירים. חבל שבמקרה הזה לא השכילו המפקדים לעשות כך.
הכותב הינו סא"ל במילואים ולשעבר מפקד גדוד מילואים בחטיבת צנחנים