"מחר בערב, יהיה לי לעונג ולכבוד לארח אירוע בפרלמנט, שבו יישאו דברים חברינו מארגון חיזבאללה. הזמנתי גם את חברינו מחמאס להגיע, אך לצערי, הישראלים לא אפשרו להם לטוס לכאן, ולכן יהיו רק חברינו מחיזבאללה... הרעיון שלפיו ארגון שמוקדש לרווחת העם הפלסטיני, לקידום שלום ארוך טווח וצדק חברתי ופוליטי באזור, יוגדר ארגון טרור על ידי ממשלת בריטניה הוא טעות היסטורית גדולה" - ג'רמי קורבין, 2009
הסיכוי שקורבין, כיום ראש מפלגת הלייבור ומועמד אפשרי לראשות ממשלת בריטניה, יישא נאום דומה בלונדון הוא כמעט אפסי. בחודש שעבר כשהודלף מצע המפלגה לרשת התעוררה תרעומת בעקבות הדגשת המצב ההומניטרי בשטחים הפלסטיניים והגדרה ההתנחלויות בגדה המערבית "לא חוקיות ומאיימות על תהליך שלום". שבוע לאחר מכן כשקורבין הציג את המצע הושמטו חלקים אלה והתווספו קריאות להפסקת מתקפות הטרור וירי הרקטות מצד הפלסטינים נגד ישראל.
קורבין, בן 68, עשה את הקריירה הפוליטית שלו מהפגנות ועצרות, רבות מהן פרו-פלסטיניות. כשהוא נבחר ב-2015 לעמוד בראשות הלייבור רבים מאנשי המפלגה היו סקפטיים לגבי הנהגתו. ואולם, עד היום (חמישי) הצביעו הסקרים על צמצום הפער בינו לבין ראשת הממשלה תרזה מיי. "לעולם אל תמעיטו בערכו של אדם", אמר קורבין, שלפני שנתיים סוכני ההימורים נתנו לו סיכוי של 500 ל-1 להפוך לראש המפלגה השנייה בגודלה בבריטניה.
אף שבשנה שעברה כמעט שני שלישים מהמחוקקים מהלייבור תמכו בהצבעת אי-אמון בו בעקבות היעדר הכריזמה שהפגין בקמפיין למשאל העם על ה"ברקזיט", הוא הצליח להיבחר בשנית להנהגת המפלגה. בזמן כהונתו כיו"ר המפלגה ההתפקדות ללייבור זינקה פלאים הודות לצעירים שנמשכים לעמדות השמאלניות שלו שכוללות הלאמת שירותי הרכבות והעלאת מסים לעשירים.
קורבין נולד ב-26 במאי 1949, להורים שנפגשו לראשונה בעצרת תמיכה בממשלה הספרדית במאבקה נגד פרנקו ואנשיו. הוא הצעיר מתוך ארבעה בנים שגרו בבית בן שבעה חדרים בשרופשייר, פרבר כפרי ממערב לבירמינגהם שבמרכז אנגליה. אחרי שלמד בבית ספר יסודי פרטי הוא עבר לבית ספר על-יסודי יוקרתי שדרישותיו גבוהות, ובעיני רבים נחשב כמייצר אליטות וסגור בפני ילדים ללא פריבילגיות. לאחר שסיים ללמוד ובטרם עבר ללונדון הוא התנדב לעבודה בג'מייקה. בבירת בריטניה הוא הפך לנציג איגוד ופעיל שמאל. ב-1983 הוא נבחר לראשונה לפרלמנט בתור נציג מחוז הבחירה צפון איזלינגטון שבלונדון.
תשדיר המפלגה השמרנית נגד קורבין:
דייוויד ריץ', מחבר הספר "הבעיה היהודית של השמאל: ג'רמי קורבין, ישראל ואנטישמיות", טוען כי העוינות של קורבין נגד ישראל טבועה עמוק בתוכו. לפי ספרו, "קורבין הוא חלק מדור של שמאלנים באירופה, שבעיניהם הציונות היא אידיאולוגיה גזענית וקולוניאליסטית, וישראל היא לא אחרת מאשר שריד בלתי חוקי של הקולוניאליזם המערבי במזרח התיכון".
בשנים האחרונות הוא שימש מנהיג לקואליציית "עצרו את המלחמה" זו שארגנה את הפגישה שבה נשא קורבין את "נאום החברים" שבין היתר מתנגדת למעורבותה של בריטניה בעיראק ובאפגניסטן. קורבין גם קרא לבריטניה להתפרק מנשקה הגרעיני, ובמהלך העימותים בצפון אירלנד, הוא גילה סימפטיה לשין פיין, הזרוע הפוליטית של ה-IRA, שתמכה באיחוד אירלנד. ב-2014 ביקר קורבין בבית קברות בתוניסיה שבו טמון אחד ממתכנני הטבח באולימפיאדת מינכן. בעשור שבו כיהן טוני בלייר כראש הממשלה מטעם הלייבור, שנהנה מחיבה ישראלית, התנגד קורבין למרבית מהעמדות של מפלגתו.
נבחר לייצג סדר יום שמאלי במפלגה - אך נאלץ להדוף אנטישמיות מבית
כמי שנחשב לאאוטסייד, טיפוסו לראשות המפלגה היה מקרי. אחרי שאד מיליבנד פרש מהתפקיד לאחר ההפסד הצורב של הלייבור ב-2015, נכנס קורבין למרוץ להנהגת המפלגה כדי לוודא שרעיונות השמאל לא נשכחים מאחור אלא נמצאים במעלה סדר היום הפוליטי. כשהוא לא הצליח להשיג מספיק תמיכה, כמה מחוקקים מתונים החלו לעמוד מאחוריו כדי שלפחות עמדותיהם ייוצגו דרכו.
זמן קצר לאחר היבחרו לראשות המפלגה התחוללה סערה בלייבור בעקבות התבטאויות אנטישמיות שהשמיעו כמה מחבריה. חברת הפרלמנט נאז שאה הציעה להעתיק את מדינת ישראל לארצות הברית ולהפוך אותה למדינה ה-51, ואילו חבר המפלגה וראש עיריית לונדון לשעבר קן ליווינגסטון טען כשניסה לגונן על שאה כי היטלר תמך בציונות. בריאיון ל-BBC, הסביר ליווינגסטון כי הצורר הנאצי תמך בציונות "לפני שהשתגע לבסוף והרג שישה מיליון יהודים". כמו כן, אמר כי "מתנהל קמפיין מתוזמר היטב של הלובי הישראלי להשמיץ כל אחד שמותח ביקורת על מדיניות ישראל ולכנות אותו אנטישמי".
אמירות אלה ואחרות הובילו את קורבין להקים ועדת חקירה בגין תופעת האנטישמיות שהרימה את ראשה במפלגה. "יש קבוצה קטנה של אנשים שאמרו דברים שהם לא צריכים לומר ולכן הם יושעו או ייחקרו", אמר אז. עם זאת, גם לאחר שהוגש דוח הוועדה, שבין היתר קרא לחברי המפלגה לא לערוך השוואות בין היטלר והנאצים לבין יהודים וישראל, הסתבך קורבין עם אמירה שערכה השוואה אומללה אחרת. "חברינו היהודיים לא אחראים למעשיה של מדינת ישראל או של ממשלת נתניהו יותר מכפי שחברינו המוסלמים אחראים למעשיהם של ארגונים אסלאמיסטיים או 'מדינות אסלאמיות' (דאעש)", אמר בנאום שבו הציג את הדוח.
בסקר האחרון שנערך אתמול מקבלת מפלגת הלייבור 36% מהקולות לעומת 43% למפלגה השמרנית. מי שכמעט בטוח אינם חלק משיעור התמיכה במפלגת השמאל הם יהודי בריטניה. לפי סקר שערך אתר החדשות היהודי "ג'ואיש כרוניקל", רק 13% מיהודים בריטים מתכוונים להצביע ללייבור, ירידה חדה מ-22% שהצביעו למפלגה ב-2015, אז עמד בראשה מיליבנד היהודי. אף שמאז שנות ה-80 היהודים בממלכה נוטים להצביע לשמרנים בבריטניה, נתון זה עדיין מפתיע.
פרופ' ג'ופרי אלדרמן, היסטוריון שחקר את מעורבותם של יהודים בריטים בפוליטיקה בממלכה, הסביר בשיחה עם "ג'רוזלם פוסט" מדוע לפני 20 שנה זכתה הלייבור בקולות יהודיים רבים. "טוני בלייר נחשב לידיד אמת של ישראל ושל העם היהודי", הזכיר. "ההנהגה הנוכחית של הלייבור כבר לא זוכה לייחוס זה".
בניסיון להיאבק באנטישמיות מצהיר מצע הלייבור כי המפלגה "דוגלת בשוויון ומבקשת ליצור חברה ועולם חף מכל צורה של גזענות, אנטישמיות ואסלאמופוביה". לפי המסמך, "דוח הוועדה שחקרה אנטישמיות במפלגה היה חסר תקדים בפוליטיקה הבריטית. לייבור כבר פועלת לפי המלצותיו ומפצירה במפלגות נוספות לעשות זאת".
ראש הממשלה הקודם קמרון תוקף את קורבין בפרלמנט:
קורבין של שנת 2017 מנסה לשווק את עצמו כדמות שניתנת לעיכול ופחות כעצם בגרון. במהלך הקמפיין הוא אף עשה כמה שינויים למראה שלו. הוא החליף את הקורדרוי בחליפות כחולות ולבש מתחתיהן חולצות לבנות ועניבות אדומות. ואולם על כמה מאורחותיו הוא מקפיד לשמור באדיקות.
במדינה שהמציאה את ה"Happy Hour" קורבין מתנזר משתייה. לפי סוכנות הידיעות "אי-פי", הוא אוכל כל בוקר דייסת שיבולת שועל וטוען כי הוא נמנע גם מסוכר. כשאתר אינטרנט לאימהות שאל אותו מהי העוגייה האהובה עליו שאלה מסורתית שכל הפוליטיקאים המתארחים בו נשאלים הוא נאלם דום. התדמית הצנועה שלו גם מתבטאת בחשבון ההוצאות שלו כמחוקק שנחשב לאחד הנמוכים. קורבין גם מכין ריבות מהפירות שהוא מגדל בגינתו, ומתכנן להמשיך לעשות זאת גם אם ייבחר לראשות הממשלה. מה עוד בקורבין יישאר עמו אם יזכה? אין לדעת, בתקווה שלא "חבריו".
