פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      4 ימים לבחירות: הפיגוע בלונדון עשוי להכריע את עתיד בריטניה כולה

      מצד אחד ניצב שלטון השמרנים של תרזה מיי, זה שמשדר קשיחות אך צופה בפיגוע שלישי בממלכה בתוך חצי שנה. מנגד, הלייבור שעשוי להעניק לטרור האסלאמי את הפרס הגדול ביותר שקיבל מאז 2004. כש-20 אלף אזרחים מוגדרים "איום מבית", גם סיוע חקיקתי וביטחוני לא יביאו לשחר חדש

      4 ימים לבחירות: הפיגוע בלונדון עשוי להכריע את עתיד בריטניה כולה
      צילום: רויטרס וסרטוני גולשים, עריכה: שניר דבוש

      הפיגוע בלונדון, וזו כמובן נחמה קטנה מכל הבחינות, יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע. היערכות כוחות הביטחון הבריטיים בשטח, לצד מעט מזל שתמיד נדרש בחיים, הצילה רבים; שמונה דקות בלבד חלפו מרגע שהחל האירוע ועד לחיסול שלושת המחבלים - וזאת במוצאי שבת, בלבו של מטרופולין מהעמוסים בעולם, ולאחר שהסתיים גמר ליגת האלופות שרבים צפו בו בפאבים ובברים ברחבי העיר - כשהאפשרות לפגיעה בחפים מפשע במהלך חילופי אש עולה בצורה דרמטית.

      מבחינה זו, מגיעים השבחים לכוחות הביטחון שפעלו בשטח. מעתה נראה כוחות ביטחון נוספים בשטח, כשהשוטרים הבריטים כבר אינם חמושים באלה בלבד, אלא יותר ויותר מהם מסתובבים עם נשק חם, כמו גם יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור ויחידות קומנדו שהוקפצו לתגבר. מבחינת חקיקה, בבריטניה ישנם אמצעים חוקיים למאבק בטרור עוד מימי פיגועי המחתרת האירית הקתולית (IRA), וייתכן שאלה יוחזרו לשימוש מוגבר.

      הפיגוע בלונדון - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
      תרזה מיי על הפיגוע: "זמן לומר 'עד כאן', דברים צריכים להשתנות"
      מחבל שנורה עם אפוד דמה: תיעוד מזירת המתקפה בלונדון
      מתקפה בלונדון: המחבלים דרסו הולכי רגל בגשר, דקרו סועדים - וחוסלו

      שוטרים בלונדון לאחר הפיגוע שארע בלילה 4 ביוני 2017 (רויטרס)
      ובכל זאת, יכול היה להיגמר רע הרבה יותר. כוחות הביטחון בלונדון, בבוקר שאחרי הפיגוע (צילום: רויטרס)

      הפיגוע בלונדון הוא שילוב בין תא טרור ופיגוע זאב בודד; מצד אחד, ישנה התארגנות במובן הבסיסי ביותר של המושג - שלושה אנשים מתכננים פיגוע, ויוצאים יחד לבצע אותו. הם דיברו ביניהם, הם נפגשו, הם היו בקשר ואנשים בסביבתם מן הסתם ידעו שפעילותם - או לפחות דעתם - מקצינה. הם לא נעצרו בזמן.

      מצד שני, ושוב מדובר בקרן אור דקה באפילה, המחבלים יצאו לפיגוע בלונדון כשהם מוכנים למות; הם יצאו חמושים, אבל לגופם חגורות נפץ מדומות, לא אמיתיות - דבר שהיה עלול להפוך את הפיגוע מרב נפגעים לטבח של ממש. ההתארגנות לפיגוע הייתה מקומית, עצמית, המחבלים לא ידעו להרכיב חגורות נפץ ולא קיבלו כאלה מתא רדום כזה או אחר.

      הסכנה הזו, בדמות פיגוע נוסח מנצ'סטר, ממשיכה לרחף מעל הממלכה המאוחדת כולה, ובעיקר בלונדון שבה חיים כשליש מהמוסלמים הבריטים - יותר ממיליון ורבע בני אדם. כעשרת אלפים בריטים מתאסלמים מדי חודש, מאות או אלפים מהם יצאו לסוריה להילחם לצד דאעש וחלקם מסתננים חזרה. כמה הם, היכן ומה הם מתכננים - הרי שאין אפשרות מעשית לעקוב אחרי כ-20 אלף בני אדם המוגדרים איום, וזה המצב כיום בבריטניה.

      3 פיגועים בחצי שנה - מי מסוגל להילחם בטרור בבריטניה?

      ולאחר כל זאת, השאלה הגדולה שנותרה היא מידת ההשפעה שלו על תוצאות הבחירות בבריטניה בעוד ארבעה ימים - ואם כן, לאיזה כיוון. ובכן, התשובה הפשוטה היא שאין דרך לדעת. המומנטום כעת ניצב לצד הלייבור - ואם הסקרים נכונים ולו חלקית, מתברר שכרבע מהבוחרים עברו מהשמרנים ללייבור בתוך כחודש, נתון מדהים בהתחשב בפער האדיר בין המפלגות בכל תחום.

      אחרי הפיגוע במנצ'סטר, תרזה מיי, ראש הממשלה ומנהיגת השמרנים, ממצבת את עצמה כקשוחה מול הטרור; שרת הפנים לשעבר יודעת מה צריך לעשות כדי להביס את הטרור. מולה עומד ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור המתגאה בכך שהוא מתנגד לחלוטין ללוחמה בטרור כפי שהיא מתנהלת - לרבות סובלנות, שלא לומר אהדה, כלפי ארגוני טרור מסוימים, דוגמת חמאס שמוכר כארגון טרור באיחוד האירופי ובבריטניה.

      זירת המתקפה בלונדון, בריטניה, 4 ביוני 2017 (צילום מסך)
      אולי הגיעה העת לגישה חדשה נגד הטרור בבריטניה. זירת הפיגוע

      אם כך, הרי שלכאורה בזמנים של פחד - שהרי משמעות המילה טרור היא אימה - הציבור אמור להתקהל סביב הדגל של אלה הנתפסים כחזקים מול הטרור. אולי, אך באותה מידה ניתן לטעון שאם ראש הממשלה מיי והשמרנים כה חזקים מול הטרור, יודעים איך לפעול נגדו ומה לעשות, כיצד הגיעה הממלכה לשלושה פיגועים רבי נפגעים בתוך חצי שנה? פיגוע דריסה ודקירה בגשר ווסטמינסטר ובפרלמנט, הפיגוע במנצ'סטר ארינה וכעת פיגוע דריסה ודקירה נוסף בלונדון, בגשר לונדון וב"בורו מרקט" - אולי הגיעה העת לגישה חדשה?

      ואם אכן הלייבור תנצח בבחירות, ותוכל להרכיב ממשלה עם המפלגה הסקוטית הלאומית, למשל, ואולי עוד כמה רסיסי מפלגות - זו תהיה ההצלחה האסטרטגית הגדולה ביותר של הטרור האסלאמי מאז שנת 2004, אז פיגוע תופת במדריד ערב הבחירות הביא לנפילות המפלגה השמרנית ועליית הסוציאליסטים, שהוציאו מיד את ספרד מהקואליציה הבינלאומית בעיראק. מעבר לכך שמלחמת עיראק השנייה הייתה אסון, שהעילה לקיומה הייתה תרמית ושהתנהלותה הייתה מחפירה - העבודה היא שפיגוע טרור הפיל ממשלה, או לפחות היה הזרז לשינוי המשטר.

      עליית הלייבור לשלטון, תביא לניצחונו של קורבין שמחזיק באג'נדה מהשמאל הרדיקלי, שכוללת בין השאר את הוצאת הכוחות הבריטיים מאפגניסטן ועיראק, הפסקת הפצצות נגד דאעש, פירוק נאט"ו, פירוק היכולות הגרעיניות של בריטניה, ומן הסתם הפסקת שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארצות הברית. עלייתו לשלטון - וכמובן שהוא עצמו לא תומך טרור - תיחשב להצלחת ענק לטרור האסלאמי הרדיקלי.

      שוטרים בלונדון לאחר הפיגוע שארע בלילה 4 ביוני 2017 (רויטרס)
      בכוחה החוקתי של בריטניה להגביר את הפעילות נגד הטרור. כוחות הביטחון בלונדון בבוקר שאחרי הפיגוע (צילום: רויטרס)

      וייתכן כמובן, ואפילו סביר, שהפיגוע יחזק את הקוראים להפסיק את ההגירה המוסלמית לבריטניה, אבל עקב שיטת הבחירות הבריטית, מפלגת העצמאות "יוקיפ" לא תוכל להרוויח ממנו רבות. שינוי העמדות עם זאת יטה את השמרנים ימינה. עד כמה – זו השאלה הגדולה.

      אופן הסיקור של אירועים מסוג זה משנה אף הוא. בפיגועי התופת בלונדון בשנת 2005 איש לא ראה דם, איש לא צפה בקרונות רכבת תחתית מנופצים ואיש לא ראה פצועים. הדבר היחיד שנראה על מסכי הטלוויזיה בבתים היה אוטובוס עומד ממרחק מאה מטרים. גם בפיגועים אחרים, שהתרחשו בעידן הרשתות החברתיות והסמארטפונים, לא נראו דם, פצועים או בהלה.

      אמש זה השתנה. צלם חובב העלה את שמונה דקות האימה, אנשים מכוסי דם מובלים לטיפול, עדי ראייה מספרים מה אירע, ההלם ניכר בעיניהם. הסיקור התקשורתי הזמין כבר אינו המעונב והמאופק, אלא הסיקור הבלתי אמצעי; בלי פילטרים, גולמי, רגשי. מאוד לא בריטי, יש שיאמרו, אבל בריטניה אינה מה שהייתה, מה שהיא לעתים חולמת שהיא עדיין, המדינה של דנקרק והבליץ, זו שסיסמתה היתה "תפגינו איפוק ותמשיכו בעבודתכם" – היא, והעולם כולו, משתנים עם האיומים החדשים - האיומים מבית.