(בווידאו: הלוויית אשתו ובנו של מוחמד דף, אוגוסט 2014)
רק זה היה חסר לתושבי רצועת עזה. הים של עזה, מקום המפלט היחיד מהחום והמצוקה של הרצועה, הוכרז כאסור לרחצה. את ההחלטה קיבלה העירייה, בעקבות הזיהום הקשה בחלק מחופיה של העיר, לנוכח הזרמה של מי ביוב לים התיכון. מצוקת החשמל הגדולה ברצועה הובילה להפסקת פעילותם של המתקנים לטיהור שופכין והביוב מוזרם כפי שהוא לים. "המקום היחיד שהיה לנו לבילוי - נסגר גם הוא", סיפר ט', תושב העיר. "יש כמה חופים בודדים בצפון הרצועה שאפשר עדיין לשחות בהם, אבל הם רחוקים. לאן נלך? אין משכורות, אין חשמל, אין חוף ים. אנחנו שוחים בחרא", הוסיף וצחק.
ומי שבישראל כבר מתחיל לחגוג לנוכח מצוקתם של תושבי הרצועה, כדאי אולי שיחשוב שוב: זרמי הים התיכון יכולים בקלות להביא את הביוב של עזה לחופי אשקלון אשדוד וצפונה משם. ט' אומר שהייאוש הולך ומחריף בכל יום. "אנחנו בחודש רמדאן, היו שנים שבכל לילה הרחובות היו מלאים עוברים ושבים, ממש כמו ברמאללה. היום? תנועת הקונים דלילה. אין לאנשים כסף לקניות. אמנם אין אלימות והמצב שקט יחסית, אבל אני לא אתפלא אם יום אחד נראה אנשים מתחילים לצעוד לעבר מחסום ארז מרוב ייאוש", אמר.
התרחיש של תהלוכות המוניות לעבר הגדר הוא מסר מאיים שמעביר חמאס מפעם לפעם. כך לדוגמה, הארגון הכריז היום (שישי) על יום זעם, שימשיך גם לכל השבוע הבא ובמסגרתו ייצאו תושבי הרצועה לעבר גדר הגבול עם ישראל. הכוונה של חמאס היא מצד אחד לנתב את הזעם הציבורי כלפי ישראל, ומצד שני להעביר מסר לצד הישראלי שאם מצוקת החשמל לא תיפתר בקרוב, הרי שהמצב עלול להידרדר לקראת עימות כולל. אבל בסוגיה הזו של עימות אפשרי צריך אולי להתחיל דווקא בחדשות הטובות.
עוד בוואלה! NEWS:
חומת מגן האמיתית: הכוח ששופך בטון על להבות הטרור
מ"פ במילואים התעקש על שש שעות שינה לחייליו, סירב פקודה - והושעה
דיווח: אבו מאזן רמז כי ברגותי "חותר תחתיו" באמצעות שביתת הרעב
ראשית - ישראל לא הפחיתה אתמול את כמות החשמל שהיא מספקת לרצועת עזה. זאת, על אף שהייתה אמורה לעשות זאת ב-1 ביוני, בעקבות בקשת הרשות להפחית את הניכוי מכספי הרשות המיועד לתשלום חוב החשמל של הרצועה. ישראל היא כיום ספקית החשמל הדומיננטית לרצועה כשהיא מספקת 125 מגה ואט, לעומת 23 מגה ואט שמספקת מצרים, בעוד תחנת הכוח של עזה מושבתת לחלוטין. התושב הממוצע ברצועת עזה זוכה לכארבע עד שש שעות חשמל ביום. ניתן לשער שאם ישראל הייתה אכן מפחיתה את אספקת החשמל לרצועה, מספר שעות החשמל לתושב היה צונח עד כדי שעתיים עד ארבע ביום. אולם, בשלב הזה, ככל הנראה בעקבות לחצים של שר האנרגיה יובל שטייניץ, הוחלט במערכת הביטחון לעצור את המהלך ולהמתין. וכך, החשמל אמנם ממשיך לזרום כתמול שלשום, על אף שהמשמעות היא כאמור שעות ספורות של חשמל ולאחריהן הפסקה של כחצי יממה.
שנית - חמאס עושה כל מה שרק ניתן כדי למנוע הידרדרות צבאית מול ישראל. אם בוחנים את התנהלותו של הארגון מאז אוגוסט 2014, עם תום מבצע "צוק איתן" ועד היום, מפתיע לגלות שהארגון שנשבע להשמדת מדינת ישראל, פועל כמעט כ"משמר הגבול" הישראלי. העמדות שהציב חמאס לאורך הגבול עם ישראל נועדו אולי לתצפת לעבר האויב, אולם במקביל גם משמשות למניעת הגעתם של חמושים לאזור הגדר, שעלולים לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות. חמאס מסכל פיגועים נגד ישראל וירי רקטות לעברה, ובמקום שאינו מצליח לסכל הוא עוצר ואפילו מענה פעילים של ארגונים ג'יהאדיסטיים שמנסים מדי פעם לבצע שיגורים לעבר ישראל. כל שיגורי של הרקטות מאז סוף המלחמה האחרונה, 40 במספר, הם של ארגונים המכונים "סוררים". חמאס בודק את הנהגים המגיעים לכרם שלום מהצד הפלסטיני כדי לוודא שלא מתוכנן שם פיגוע ואפילו מבצע שיחות עם דייגים פלסטינים לפני צאתם לים, לבל יחצו את התחום המורשה לדיג.
המנהרות של הרמטכ"ל מוחמד דף
עד כאן החדשות הטובות, וכעת לבשורות הפחות משמחות: לצד הניסיון של חמאס להימנע מעימות, הארגון נערך במלוא המרץ למלחמה הבאה. יש מי שיאמר שמצבו כיום טוב יותר מכפי שהיה בקיץ 2014: חמאס בנוי כיום כצבא לכל דבר. לרשותו עומדים 27 אלף חמושים, שפועלים במסגרת שש חטיבות אזוריות, עם 25 גדודים ו-106 פלוגות. מתוך מצבת הלוחמים הזו, 2,500 חמושים הם חברי הנוחבה - היחידה המובחרת, וכשליש מהם מיועדים למשימות התקפיות בתוך השטח הישראלי. אלה כוחות שאמורים לפעול מהים הקומנדו הימי, מהאוויר - באמצעות טרקטורונים מעופפים או מצנחים עם מנוע, לדוגמה; וכמובן מהקרקע - בעיקר דרך מנהרות: כוח פלוגתי שאמור לצאת מתוך מנהרה ולפשוט על יישוב ישראלי או בסיס צבאי למטרת הרג וחטיפה.
זהו אכן המאמץ המרכזי של חמאס מבחינה צבאית כיום - המנהרות, ההתקפיות וההגנתיות. בהקשר הזה, הארגון משקיע אף יותר במנהרות ההגנתיות אלה שנמצאות בתוך הרצועה - מאשר בהתקפיות, שאמורות להוביל לתוך ישראל. הוא מחזיק בתוך הרצועה מנהרות שאורכן הכללי נאמד בלא פחות מעשרות קילומטרים. מדובר בעיר תחתית של ממש, שתאפשר לכל מערך הרקטות וכן הפיקוד והשליטה של הארגון להמשיך ולפעול גם במצב של מלחמה והפצצות אוויריות קשות של ישראל.
על כל המאמץ הזה מנצח לא אחר מאשר מוחמד דף, האיש בעל תשע הנשמות. הוא בן 52, יליד מחנה הפליטים חאן יונס ומבוקש מאז סוף שנות ה-80, אז היה ממקימי הזרוע הצבאית של חמאס. דף, שנפצע יותר מפעם אחת במהלך הניסיונות לחסלו, ואיבד את אחת מנשותיו ושניים מילדיו בניסיון ישראלי לחסלו במהלך "צוק איתן", לא רק ששב לתפקד למרות פציעותיו אלא נחשב כיום למפקד העליון של הזרוע הצבאית ולאחראי לבניית הכוח והכנתו למלחמה. בעוד מנהיג הארגון יחיא סינוואר נחשב למעין "שר הביטחון", דף מתמקד במישור הצבאי. הוא הקים מטכ"ל מצומצם שבו חברים בין היתר סגנו מרוואן עיסא, ראש המודיעין הצבאי איימן נופל וכמה מראשי החטיבות של חמאס.
צריך להדגיש: דף ו"השר הממונה" עליו סינוואר, הנחשבים ובצדק לקיצוניים במיוחד, זהירים ואינם ממהרים לפתוח במלחמה מול ישראל. זאת על אף המצב המחמיר ברצועה, הסגירה הממושכת של מעבר רפיח, האיומים של הרשות להפריש כעת עשרות אלפי פקידים לגמלאות והקיצוץ במשכורותיהם של אלה שיישארו בתפקיד. מבחינת חמאס החדש-ישן, בראשות איסמעיל הנייה, סינוואר ודף, המטרה המרכזית לעת עתה אינה מלחמה נוספת נגד ישראל אלא הישרדותו של משטר חמאס בעזה, ובהמשך גם השתלטות על מוקדי הכוח בזירה הפלסטינית כולה - הגדה ואש"ף.
"אבו מאזן רוצה להעניש את חמאס אבל מעניש את העזתים"
אחת הסיבות לחוסר ההתלהבות של חמאס ממערכה נוספת היא הציבור העזתי שבע המלחמות והקטסטרופות. תושבי הרצועה התרגלו למצב החדש של הפסקות החשמל הממושכות והקיצוץ במשכורות ולמדו לשרוד במציאות החדשה. הצעירים, לדוגמה, ממהרים אחרי הסעודה לשבירת הצום האפטאר - והתפילה שלאחריה, התראוויח, לבתי הקפה המפורסמים של עזה, למקומות כמו "קהוותנא", בחוף הים המזוהם של שייח' עג'לין וכן "חביבה". הנרגילה היא המצרך המבוקש במקומות הללו, וכמובן המשקאות - הקפה, התה והמיצים. אלה מקומות של גברים צעירים - שבאב בלבד.
יש גם בתי קפה אחרים שבהם אפשר למצוא גברים ונשים יחד, כמו א-דירה הוותיק לחוף הים של שכונת רימאל, ROOTS באותו המקום כמעט וכן בית הקפה Level Up, בקומה ה-11 של אחד הבניינים ברימאל. מעל הראשים של כולם ממשיכים לרחף האיומים של הרשות ברמאללה להעביר פחות ופחות כסף לעזה. ט' לדוגמה, מלא ביקורת כלפי המהלכים שמתכננת הרשות. "אני לא מבין מה אבו מאזן רוצה לעשות עם הקיצוץ והפסקת התשלום לחשמל. הוא בא להעניש את חמאס אבל בפועל מעניש שני מיליון עזתים", אמר.