תחושת הדז'ה-וו שאזרחי ישראל חוו עם קבלת הדיווח על חקירתו של אריה דרעי, הייתה חזקה במיוחד אצל ניצב משנה (בדימוס) מאיר גלבוע, שהיה במהלך שנות התשעים ראש צוות החקירה של השר. "אם החשדות יאומתו ויוכחו, זו הוכחה שאסור לתת לעובדי ציבור שחטאו לחזור לתפקידים ציבוריים", אמר היום (שני) לוואלה! NEWS ונזכר כיצד התנהלה חקירת דרעי בשעתו.
השר ורעייתו הגיעו הבוקר לחקירה במשרדי יחידת להב 433 בחשד לעבירות שחיתות. לבני הזוג מיוחסים חשדות לעבירות כלכליות, בין היתר בתחום הנדל"ן. השר נחקר לאחר אישורו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בחדר נפרד מרעייתו יפה.
פרטים על מעורבות אפשרית של דרעי בפלילים צצו בתקשורת ב-1990. ביוני של אותה השנה פשטה המשטרה על משרד הפנים שבראשו עמד הפוליטיקאי המבטיח של ש"ס. דרעי זומן לחקירה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, אך שמר על זכות השתיקה במשך זמן רב עד לשנת 1993. "שלוש שנים לאחר תחילת החקירה, נודע לנו שהוא מוכן להיחקר ולמסור גרסה".
עוד בוואלה! NEWS:
החשד: בכירים במשרד בראשות דרעי אישרו כספים לעמותה של אשתו
הקרב על הארנונה: ועדת החקירה שעשויה לשנות את פני הנגב
משבר השבת: בליכוד מתנגדים לדרישות החרדים סביב חוק המרכולים
גלבוע, שהיה אז ראש מפלג ביאח"ה, מתאר דפוס מורכב. מורכב: מצד אחד, דרעי כנחקר, לא תקף את חוקריו, לא התלהם וצעק במהלך החקירה, מצד שני, הוא ביקר אותם בחריפות בתקשורת, והשתמש בהרחבה בחסינות שלו.
"את המתקפות הוא היה משאיר למיקרופונים ושם שפך עלינו אש וגופרית", מספר גלבוע. "במהלך החקירות, הוא התנהג כרצונו, הלך מתי שהוא רוצה, הפסיק את החקירה מתי שהוא רוצה. היו כמה פעמים שהוא החליט שהוא עושה שיחות טלפון שנראו לו קריטיות באותו זמן. אנחנו יצאנו מהחדר כי לא רצינו שתהיה טענה שאנחנו מפריעים לו בתפקיד".
"כשהוא הרגיש לחץ הוא החליט לסיים את החקירה", משחזר גלבוע, "אולי כדי להתייעץ. זה קרה כשהרגשנו שאין לו תשובות לשאלות שלנו. זו פריבילגיה שאין לאנשים רגילים". גלבוע נתבע בשעתו על ידי דרעי בעקבות דברים שאמר בנוגע לפרשה, בהליך שהסתיים לאחר שהתנצל. "לא שילמתי דבר, חתמתי שאני מודה שהדברים לא נבדקו עד תום", הוא מספר.
גלבוע מוסיף כי ניכר בזמנו שדרעי התכונן לחקירה. "היו לו כשנתיים וחצי להתכונן. הוא קיבל חומר ממבקרת המדינה דאז, מרים בן פורת (שהעבירה את החומר גם ליועמ"ש א"ס). הוא גם קבע את מקום החקירה, בירושלים ולא במשרדי יאח"ה ביפו".
"אם יוגש כתב אישום והוא יורשע", הוא מוסיף, "זה מפריך הנחה שיש בציבור: שעברייני צווארון לבן לא חוזרים על העבירות, בניגוד לסוחרי סמים או גנבים. האמת היא שהם כן. אם החשדות יאומתו, זו הוכחה שאסור לתת לעובדי ציבור שחטאו לחזור לתפקידים ציבוריים".