דוח שיעור העוני: ישראל אחרונה ב-OECD בהכנסה פנויה לנפש

מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית פרסם היום (ראשון) את דוח תמונת מצב המדינה לשנת 2017, וממנו עולה כי למרות הגדלת הממשלה את הוצאותיה בתחומים החברתיים כמו בריאות, חינוך ורווחה – רמות העוני והאי-שוויון במדינה נותרו בין הגבוהות בעולם המפותח. סיבה אחת לכך, על פי הדוח, היא קבוצות האוכלוסייה הגדולות שנוטות לריבוי ילודה, לצד רמות נמוכות של השכלה ושל השתתפות בשוק העבודה. סיבה נוספת היא שיעורי המס הנמוכים באופן יחסי בישראל.

על פי הדוח, שיעור העוני בישראל נמוך ממרבית מדינות ה-OECD לפי הכנסות כלכליות – לפני השפעת המסים והתשלומים מהמדינה – אולם לפי בדיקת ההכנסות הפנויות לשימוש משק הבית ישראל נמצאת במקום האחרון, לצד מקסיקו. ההפרש בין שיעור העוני בהכנסות כלכליות לשיעורו בהכנסות פנויות מעיד על הצלחת המדינה בצמצום רמת העוני בעזרת מיסוי ומערכת הרווחה, מדד שבו מדורגת ישראל במקום החמישי מהסוף. בכל חמש המדינות שבהן ההפרשים הנמוכים ביותר, שיעורי המס נמוכים במיוחד ולכן, יכולתן לצמצם את העוני מוגבלת. השילוב בין אוכלוסיות המתאפיינות בהון אנושי נמוך לאחוזי השתתפות נמוכים בשוק העבודה ומשפחות גדולות הופך את המלחמה בעוני בישראל לאתגר קשה במיוחד.

עוד בוואלה! NEWS:
תבוסה ליחימוביץ': ניסנקורן ניצח בבחירות להסתדרות בפער של 25%
משרד הרווחה מונע מילד אוטיסט להישאר במעון טיפולי: "מתעללים בנו"
משפחת פועל שנהרג תבעה את משרד הרווחה - שהאשים את הפועל במותו

עוד עולה מהדוח כי חלה ירידה בשיעורי העוני בהכנסות כלכליות, אך לא בהכנסות פנויות. בהשוואה לפי הכנסות כלכליות, שיעורי העוני בישראל נמוכים יותר מברוב מדינות ה-OECD והם יורדים עוד במשך הזמן, בעיקר בקרב אזרחים ותיקים. חוקרי הדוח מסבירים זאת בהעלאת גיל הפרישה, שהובילה אנשים לעבוד עד גיל מבוגר יותר. אולם במדידה לפי הכנסות פנויות, שיעורי העוני בקושי השתנו כבר יותר מעשור. בבחינת גילי העבודה בלבד נראה ששיעור העוני בהכנסות פנויות לא השתנה, אך חל שינוי משמעותי בהרכב האוכלוסייה הענייה. חלקם של הערבים והחרדים בקרב העניים עלה מ-44% בשנת 2002 ל-57% בשנת 2015. גידול זה חורג בהרבה משיעור הגידול בחלקן של קבוצות אלו בכלל האוכלוסייה.

נתון נוסף שעולה מן הדוח הוא כי המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יושמו רק באופן חלקי. ועדת אלאלוף, הוועדה למלחמה בעוני בישראל, הציגה בשנת 2014 תכנית מקיפה להורדת שיעור העוני עד לרמה הממוצעת במדינת ה-OECD בתוך עשור. עלות התוכנית עמדה על 4.7 מיליארד שקלים. בשנת 2015, שהייתה שנת בחירות, המדינה כמעט שלא יישמה את ההמלצות והוסיפה בפועל 434 מיליון שקלים בלבד לתקציב התחומים הרלוונטיים. בשנת 2016 נוספו לתקציב 9.1 מיליארד שקלים - כ-26% מסכום התוספת השנתי המומלץ. בעקבות הוועדה הורחבו תכניות שונות, כמו קצבאות השלמת הכנסה לקשישים, אך עם זאת הממשלה לא יישמה חלק מהמלצות המרכזיות של הוועדה. בשנת 2017 צפויה תוספת ההוצאה למלחמה בעוני לעמוד על כ-4 מיליארד שקלים (כ-54% מהסכום שהומלץ בוועדת אלאלוף), לעומת 1.9 מיליארד שקלים (כ-26%) ב-2016. עיקר תוספת התקציב ב-2017 תוקדש להפעלת תכנית "חיסכון לכל ילד", למס הכנסה שלילי ולהגדלה נוספת של השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים.

בדוח נקבע כי התקציב הממשלתי להוצאה חברתית הוא הגבוה ביותר מאז תחילת המאה. ההוצאה החברתית (הכוללת חינוך, בריאות ורווחה) עמדה בשנת 2015 על 192 מיליארד שקלים, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000. ההוצאה הכוללת על רווחה עומדת על כ-94 מיליארד שקלים, שהם כ-21% מסך ההוצאה הממשלתית.

הרוב המכריע של ההוצאה על ביטחון סוציאלי מוקדש לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אולם חלקו של מס ההכנסה השלילי מתרחב. כ-90% מההוצאה על ביטחון סוציאלי מתמקדים בקצבאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי. חלק מן הקצבאות הללו הן אוניברסליות וחלקן מיועדות לבעלי הכנסה נמוכה, ואין כמעט אדם שאינו זכאי לקצבאות כאלו או אחרות במהלך חייו. תחום נוסף הנכלל בהוצאה על ביטחון סוציאלי הוא תשלומי מס הכנסה שלילי – "מענק עבודה" - המונהג בישראל משנת 2007. המענק משולם לבעלי הכנסה נמוכה מעבודה ובמיוחד לבעלי משפחות, והוא נועד לצמצם את העוני ולסייע כלכלית לבעלי הכנסות נמוכות מבלי לפגוע בתמריץ של הזכאים לעבוד. בשנת 2014 מספר הזכאים למענק עבודה עמד על 500,275 ושיעור המיצוי הגיע ל-70%. ההוצאה על תחום זה גדלה עם השנים אך נותרה קטנה למדי, ועמדה בשנת 2015 על כ-3.1 מיליארד שקלים – 6.1% מסך ההוצאה על תחומי ביטחון סוציאלי.

עיקר העלייה בתקציב הרווחה התרכזה בתחום הקצבאות, בייחוד בשל שינויים דמוגרפיים, כמו הזדקנות האוכלוסייה, ובהרחבת ההוצאה על אנשים עם מוגבלות. ההוצאות על תחומים כמו טיפול מוסדי ומערך שירותי הרווחה, לעומת זאת, ירדו לאורך השנים. כ-80% מתקציב משרד הרווחה מוקצה למיקור חוץ, ו-94% מהתשלומים למיקור חוץ מועברים לספקים ותיקים, אף שהם מהווים רק 56% מכלל הספקים. בקרב משקי בית בראשות בני 66 ומעלה שיעור בעלי הדירה עומד על 77%, וליותר ממחצית האוכלוסייה יש הכנסה מפנסיה תעסוקתית. שיעורי משקי הבית שאין להם הכנסה מפנסיה תעסוקתית או דירה בבעלותם ירד מ-20% ב-2003 ל-16% ב-2015. עוד עולה מהדוח כי הכנסותיהם של ערבים ושל עולים מבוגרים נמוכות יותר משל יהודים ותיקים.

מהדוח גם עולה כי שיעור תעסוקת הנשים גבוה מתמיד וכי הנשים העובדות עושות זאת קרוב יותר לבית. תעסוקת הנשים בישראל הגיעה לשיעור הגבוה בכל הזמנים ב-2014 – 74.3%– והשיעור נשמר גם ב-2015. נתון זה מציב את ישראל מעל לממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 67.4%. נשים יהודיות מועסקות בשיעור גבוה במיוחד, אך אחוז הנשים הערביות המועסקות נמוך מהשיעור בכל מדינות ה-OECD. שיעור תעסוקת הגברים נמצא מתחת לממוצע ה-OECD, אולם הפער מצטמצם.

נתון נוסף שהוצג בדוח נוגע למיומנויות המחשוב של העובדים החרדים והערבים. מהנתונים עולה כי המיומנויות נמוכות, אולם בקרב יהודים לא-חרדים הן גבוהות ביחס למדינות אחרות.
הפער בין השכר הריאלי לפריון העבודה הצטמצם מאז שנת 2014. נראה כי המקור לפער נבע מכך שמדד המחירים לצרכן, שמשפיע על השכר הריאלי, עלה במהירות רבה יותר מאשר מדד המחירים ליצרן, נתון המשקף את מחירי כלל הסחורות והשירותים במשק. לכן, כוח הקנייה של העובדים נשחק. בשנתיים האחרונות השכר הריאלי עלה, אולם נראה כי העלייה נבעה מסגירת פער המחירים, ואינה צפויה להימשך.

בפרק החינוך של דוח טאוב העוסק בדמוגרפיה של החינוך עלה כי שיעורי הגידול במספר התלמידים בזרמים השונים מתכנסים. זרם החינוך החרדי עדיין גדל מהר יותר משאר הזרמים, אולם שלוש הקבוצות האחרות קרובות מאוד זו לזו. מספר התלמידים בבתי הספר הממלכתיים גדל בקצב דומה לממוצע ופירוש הדבר הוא שאם המגמה תימשך, הצמצום בחלקו של הזרם צפוי להיעצר. גם גודלו של המגזר הערבי במערכת יקטן מאחר שקצב הגידול של האוכלוסייה הערבית נמוך.

חוק חינוך חובה לבני שלוש-ארבע, מהמלצות ועדת טרכטנברג, היטיב בעיקר עם המעמד הבינוני והגבוה. זאת משום שארבע העשירונים התחתונים גם כך קיבלו סבסוד. העלייה בהכנסה הפנויה של משקי הבית הביאה מנגד לעלייה במחירי גני הילדים לבני שנתיים. בסופו של דבר, ההוצאה הממוצעת על מסגרות לגילאי שנתיים עד חמש ירדה ב-3% בלבד.

בדוח עלה עוד כי רמת ההשכלה של המורים השתפרה מאוד וגודל הכיתות הצטמצם מהר יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי. המחברים גם ניתחו את תוצאות מבחני פיז"ה לכיתה ח' על פי גודל הכיתה ומסקנתם הייתה שלגודל הכיתה כנראה אין השפעה על הישגי התלמידים.

בתחום האקדמיה עלה מהדוח כי מספר החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה גדל בשנים האחרונות, אולם כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כמה חודשים, שיעור הנשירה שלהם גבוה ביותר. הדוח מציג נתון לפיו יותר מ-50% מהחרדים באקדמיה מתקבלים אליה ללא בגרות ופסיכומטרי לעומת 11% ביתר האוכלוסייה וטוען כי זוהי הסיבה לשיעור הנשירה הגבוה.