בשנים האחרונות גוברים הקולות בתוך צה"ל לקבוע הבדלים ברורים בין לוחמים שנוטלים סיכון אישי, לבין חיילים שמפעילים מערכות לחימה התקפיות שמוגדרים על ידי הצבא כלוחמים. אחת ההצעות של גורמים בזרוע היבשה הוא לקבוע שלוחמי חי"ר ושריון שמתמרנים בשטחי האויב יוגדרו כ"לוחמי חוד", ולמקצועות קרביים אחרים ייבחר שם אחר.
שאלת ההגדרה של תפקיד הלוחם בצה"ל עלתה פעם נוספת במהלך השנה בעיקר סביב המאמץ של חילות השדה לעמוד ביעדי הגיוס. נכון להיום, אין ירידה במוטיבציה להתגייס לשירות קרבי אך קיים אתגר משמעותי בחלק מחילות השדה. לדוגמא, הקושי בגיוס לחיל השריון שסובל מדימוי נמוך בקרב המועמדים לשירות ביטחון, על אף תרומתו הגדולה ללחימה והדומיננטיות הטכנולוגית שלו.
עוד בוואלה! NEWS:
בן 40 פינה את אשתו לקבלת טיפול רפואי - ותקף את החובשת
לאחר 40 ימים: הסתיימה שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים
טראמפ חוזר לארה"ב: "נתניהו ואבו מאזן הבטיחו להתקדם לעבר השלום"
גורמים בצה"ל הבקיאים בתהליך שצבר תאוצה בחודש האחרון אמרו כי המשימות החדשות של הצבא, בתחום הקיברנטי למשל, ומערכות הנשק המתקדמות, כמו בתחום ההגנה האקטיבית, יצרו דילמות בקרב בני הנוער. המצב החדש הביא לטשטוש גבולות בין מקצועות הלחימה, במיוחד כשהעורף בשדה הקרבי המודרני הפך להיות חזית לחימה מובהקת.
אותם גורמים הסבירו, כי לא נכון יהיה לקבוע אם חייל הוא לוחם או לא לפי אמצעי הלחימה שהוא מפעיל, אלא רק לפי מידת הסיכון האישי. אותם גורמים העריכו כי להכרעה של הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט בנושא יהיו השלכות על אופן התגמול הכספי וההטבות הנלוות.
הרמטכ"ל הקודם רב אלוף בני גנץ עסק בשאלה מי הוא לוחם, וקבע הגדרות ברורות בשנת 2012 כי לוחמי החי"ר, ההנדסה והשריון, אנשי צוות האוויר וחיל הים ויוגדרו כלוחמים. מאז, בשם הרצון לעודד גיוס למערכים חדשים, נוצרה שחיקה של זהות הלוחם ובכוונת עבודת המטה להסדיר זאת. מדובר צה"ל נמסר כי "בימים אלה מתבצעת עבודת מטה להגדרת הלוחם בצה"ל. טרם התקבלו החלטות בנושא".
