פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השר לוין: האשליות של טראמפ על חידוש התהליך המדיני יתפוגגו בקרוב

      ערב ביקור הנשיא בישראל אומר שר התיירות כי הממשל האמריקני מקבל בהבנה בנייה בי-ם ובהתנחלויות, וניתן לראות שינוי משמעותי ביחס הבית הלבן. בריאיון לוואלה! NEWS מסביר אחד השרים הנאמנים לנתניהו מדוע סירב לתיק התקשורת ואת ביקורתו על בג"ץ: "צריכים לשלוט לפי דרכנו"

      השר לוין: האשליות של טראמפ על חידוש התהליך המדיני יתפוגגו בקרוב
      צילום: רויטרס

      (בווידאו: טראמפ בביקורו בסעודיה לקראת הגעתו לישראל, אתמול)

      "זו רק שאלה של זמן עד שהאשליות שיש לטראמפ יתפוגגו", כך אומר שר התיירות, יריב לוין, בראיון לוואלה! NEWS ערב הגעתו של נשיא ארצות הברית לביקור ראשון בישראל. לוין, מהימניים שבשרי הליכוד, סבור שעוד מוקדם לשפוט את מדיניות הנשיא החדש לגבי חידוש התהליך המדיני, וכי ישראל צריכה להשתמש בביקור הקרוב כדי להציג את עמדותיה ולשכנע שהפלסטינים הם לא באמת פרטנר לשלום.

      "בסופו של דבר, גם הממשל הזה יגלה כמו כל הממשלים לפניו, שאין פרטנר בצד השני, שהפלסטינים לא רוצים שלום, שגם אם היו רוצים לא מסוגלים להגיע אליו, ושהדרך שלהם היא דרך של רמייה שקר ועידוד הטרור", הוסיף לוין. "אני רק מקווה שכשהממשל יגלה את האמת הזאת - וזה כנראה לא ייקח הרבה זמן - הוא לא ייבחר בדרך שבחר הממשל הקודם, והיא להאשים את ישראל בזה".

      עד עכשיו נראה שהמדיניות של ממשל טראמפ דומה לממשל אובמה - יש הקפאה דה פקטו של הבנייה בהתנחלויות.

      "זה לא נכון. אין הקפאה דה פקטו: בירושלים יש שינוי דרמטי בבנייה, ויש גם פעולות במקומות אחרים. הגישה הבסיסית השתנתה. יש היום הבנה אמריקנית, שגם פעולות בנייה בהיקפים משמעותיים שנעשה לא מנוגדות למדיניות האמריקנית ולא יביאו למצב של גינויים. אני מעריך שנראה את התכניות עוד מעט בפועל מתקדמות".

      יריב לוין, מחוץ לפגישת אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו, לשכת ראש הממשלה. מאי 2016 (נועם מושקוביץ)
      "מקווה שהממשל לא יאשים את ישראל, כמו קודמו". לוין, מאי 2016 (צילום: נועם מושקוביץ)

      עם בחירתו של טראמפ לנשיא, לימין היו ציפיות גבוהות, אך לוין אינו מוכן עדיין להכריז על התנפצותן. "הנשיא נמצא עדיין בשלבי גיבוש של המדיניות שלו. יש בהחלט דברים שהם שינויים לטובה - הגיבוי המוחלט שאנחנו מקבלים במוסדות הבינלאומיים, הגישה השונה שלו לסוגיית הטרור, וזה שהוא בא לבקר כאן בראשית הקדנציה שלו - בשונה ממה שחווינו עם הנשיא הקודם. טווח ההסכמות הרבה יותר רחב ממה שהיה קודם, למשל העובדה שטראמפ לא הציב את סוגיית פתרון שתי המדינות כאידיאל שהכול צריך להתכופף בפניו והאמירות של שגרירת ארצות הברית לאו"ם, ניקי היילי - אלה דברים גדולים ומאוד משמעותיים שלא הייתי מזלזל בהם בכלל".

      עם זאת, גם הוא מודה כי יש דברים "שהיינו מצפים שיעשו אחרת" - בראש ובראשונה הנושא של העברת השגרירות לירושלים. "הייתה התחייבות מפורשת והציפייה הטבעית היא שהיא תקוים. מאחורי התחייבות זו עומד לא רק אקט סמלי של העברת השגרירות, אלא תפיסה מדינית ברורה שמייצרת משוואה שאומרת לפלסטינים בעצם בפעם הראשונה שהזמן משחק לרעתם ולא לטובתם, ולהם כדאי להגיע להסדר לא פחות ממישהו אחר מכיוון שאחרת ימצאו את עצמם במצב פחות טוב מזה שהם נמצאים בו. מדיניות כזו הייתה יכולה להישען על המהלך של העברת השגרירות, ואני חושש שאם המהלך לא יקרה, גם המדיניות הולכת לאיבוד איתו וזו בעיניי תהיה שגיאה מאוד גדולה".

      הרבה אנשים אומרים שראש הממשלה בלחץ מהביקור ומהתכניות המדיניות של טראמפ. כך אתה מתרשם?

      "בוודאי שלא, יש דריכות לקראת ביקור כזה כי הוא ביקור חשוב. אף אחד לא מתייחס לדבר הזה באדישות, אי אפשר גם להיות באיזושהי תחושה ביחס למדיניות של טראמפ כי הן עדין לא מגובשות, וחלק מהנסיעה היא כדי לגבש את המדיניות. לכן הנסיעה מאוד חשובה, כי אנחנו בהחלט רוצים להשפיע על המדיניות הזו".

      בנימין נתניהו בפגישה ראשונה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, פברואר 2017 (AP)
      "יש שינויים לטובה, אבל ציפינו לדברים אחרים". טראמפ ונתניהו בפגישתם בפברואר האחרון (צילום: אי-פי)

      לוין, כמו רבים מחבריו בממשלה, סבור כי אין מה לדבר על שתי מדינות, וחושב שצריך להשקיע בצעדים בתחום הכלכלי. "יש בהחלט מה לדבר על צעדים בתחום הכלכלי. לנו יש אינטרס בשגשוג כלכלי פלסטיני, אבל הם לא עושים את זה מבחינתם. אחת האשליות שיש לעולם, שהולכים ומתפכחים ממנה, היא שאפשר לגרום להם להיות במקום אחר מבחינה כלכלית בלי שהם מבינים שהם צריכים לעשות משהו בעניין זה. כל השיטה הזו, שתורמים להם כסף, גורם למצב שהכסף שמגיע אליהם נזרק לים. לכן יש דברים שאנחנו יכולים להסכים להם, ולכן יש דברים כמו הקפאה שלא נסכים להם. הפערים בינינו לא כל כך גדולים, ואפשר יהיה להגיע בסוף לעמק שווה".

      כשר התיירות, יש מקום לדעתך לפיתוח התיירות הפלסטינית?

      "קשה לי לראות איך אפשר לפתח תיירות. מה יציעו הפלסטינים לתייר - דקר והידקר? איזו סיסמה הם בדיוק ימכרו? אם הפלסטינים היו מגנים את הטרור, כמובן שזה היה תורם לתיירות. אנחנו בתקופה של פריחה חסרת תקדים בתיירות לישראל – חלק מהתיירים האלה מבקרים בבית לחם ואנחנו בוודאי מאפשרים את זה, אבל לצערי, כמו בכל תחומי החיים וגם בתיירות, הפלסטינים לא עסוקים בלבנות את הכלכלה שלהם, לבנות את דור העתיד שלהם או לחפש איך לתת חיים טובים יותר לציבור שלהם. הם עסוקים בהסתה וטרור ועידוד לאלה שבפעולות שהם עושים מחבלים ופוגעים קודם כל בכלכלה ובאיכות החיים, באיכות הסביבה, המים, כמעט בכל דבר. שלא נשלה באשליות ששיתוף פעולה איתם בתחום הזה יש בו פוטנציאל כמו גם בתחומים אחרים".

      השר הנאמן שסירב להצעת נתניהו

      בשנה שעברה, כשראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להשיק מהלך אזורי, שכלל הקמת ממשלת אחדות עם המחנה הציוני, לוין היה בין הגורמים המרכזיים שסיכלו את המהלך והוביל את הכנסת ישראל ביתנו לממשלה. נראה שהוא לא ינהג אחרת אם תרחיש פוליטי-מדיני שכזה יחזור על עצמו.

      "ההסכם עם מפלגת העבודה לא בוצע כי הם רצו שנשנה את מדיניות הממשלה ואנחנו לא הסכמנו. הדבר הזה נכון גם הלאה, אם מפלגת העבודה תשנה טעמיה ותסכים להיכנס לממשלה שפועלת על בסיס העמדות שלנו – בהחלט יש על מה לדבר. הסיכוי שזה יקרה קטן מאוד, אני לא רואה שאנחנו הולכים לשנות מדיניות, לא מכיר כוונה כזו ולא חושב שזה יקרה. ראש הממשלה לא עמד בשמונה שנים של מאבקים לא פשוטים וחילוקי דעות עם הממשל הקודם כדי ללכת עכשיו למדיניות שהוא לא הסכים לה בשמונה השנים הקודמות. הרוב המוחלט של חברי הליכוד בכנסת מסכים עם הקו הזה לחלוטין, לכן אני לא חושב שהדבר הזה קיים".

      לוין נחשב לאחד מהשרים הנאמנים והאהודים על נתניהו, שלוחץ עליו בשבועות האחרונים לקבל את תיק התקשורת. לעת עתה, הוא מסרב. "אני מרוצה במשרד התיירות. לקחתי על עצמי משימה ענקית, ואנחנו בתקופת שיא. יש פה תרומה למשק של מיליארדי שקלים ואני רוצה להשלים את המהלכים. אין לי שום עניין בדילוגים, השיטה שבה שר מחזיק שני תיקים לא נכונה ואם אני צריך לבחור בין לעזוב באמצע הדרך ולעבור למקום אחר - אני מעדיף להישאר".

      מליאת הכנסת שולחן הממשלה (נועם מושקוביץ)
      אחד השרים האהודים על ראש הממשלה. לוין ונתניהו (צילום: נועם מושקוביץ)

      נתניהו רואה בלוין איש ביצוע יעיל ונותן בו אמון, כפי שהשתקף לפני כחודשיים, כשלוין ניהל עבורו את המשא ומתן עם שר האוצר, משה כחלון, בשיא המשבר הקואליציוני סביב תאגיד השידור הציבורי. לוין אומר שלא יצא לו עדיין לצפות בשידורי התאגיד שהחלו השבוע. "סתם כי אני לא רואה הרבה טלוויזיה", הסביר.

      ואולם זה עוד לא סוף פסוק מבחינתו. "ימים יגידו עד כמה כל ההשקעה בתאגיד השידור בכלל מצדיקה את עצמה. השקעה של 700 מיליון שקל מציבה נטל הוכחה מאוד גדול על מי שמפעילים את השידור הציבורי", אומר לוין. "על כל נושא אפשר לחשוב מחדש, בוודאי על נושא בו מעורב כל כך הרבה כסף ציבורי. אני מאחל להם הצלחה, אבל הציבור ישפוט, ואם יתברר שלסחורה הזו אין קונים אז נצטרך לעשות חשיבה מחדש אם להשקיע 700 מיליון שקל במקום שבו אנשים לא צופים ולא מפיקים ממנו שום תועלת".

      בינתיים, שופטי בג"ץ הוציאו השבוע צו ביניים שמונע לעת עתה את הקמת תאגיד החדשות החדש, כפי שתכנן ראש הממשלה וכפי שאישרה הכנסת מוקדם יותר החודש. בכך נתנו ללוין סיבה חדשה להתנגח במערכת המשפט - אחת מהמטרות המועדפות עליו. "הסיטואציה שיש עכשיו בלתי נסבלת, העובדה שבית המשפט העליון מתערב בכל דבר ועניין ושם את עצמו במקום הכנסת והממשלה באופן בוטה, היא דבר שאין לו אחר ורע בכל מקום אחר בעולם, וזה בלתי מתקבל על הדעת. למה הכנסת והממשלה היו מוסמכים לסגור את רשות השידור ולהקים תאגיד שידור ציבורי, אבל הם לא מוסמכים להגיע למסקנה שהם עשו שגיאה ורוצים לעשות תיקונים במבנה ובמערכת? למה מותר לערוץ 2 תהיה חברת חדשות נפרדת מהגוף המשדר ופה זה אסור? אלה באמת נושאים מקוממים, פוליטיים בהגדרה, שאין להם שום מקום בבית משפט".

      אבל אתה אומר את הדברים הללו נגד שופטי בג"ץ כבר הרבה זמן, ושום דבר לא קורה.

      "אמרתי כל הזמן ואמשיך לומר שעד שלא נשנה את הדבר הזה, שעד שלא נשנה מהיסוד, לא נחזיר את הדמוקרטיה למסלול, ולא נגיע למצב שאנחנו לא רק בשלטון, אלא שולטים על פי דרכנו. אני מקווה שבסוף בסוף אצליח לשכנע בעניין הזה. היום החסם העיקרי בפני מהלכים משמעותיים היא העמדה של כחלון ושל כולנו. עכשיו בית המשפט ירק גם בפרצוף של כחלון עם ההחלטה בנושא של הדירה השלישית, ואני באמת אומר שיחליטו סוף סוף אם רוצים דמוקרטיה ולנהל את המדינה. אני משוכנע גם אם לא נצליח בקדנציה הזו, המהלכים האלה יקרו".