ביוב גולמי, דגים מתים ומכת יתושים: "מתקפת זיהום" בנחל הירקון

לפני כשבועיים התגלו אלפי דגים מתים שצפו בנחל הירקון, אולם המחזות שהתגלו בארבעת הימים האחרונים לפעילי איכות הסביבה מעמותת "צלול", כבר זכו להגדרה המפוקפקת "מתקפת ביוב על הירקון". בימים האחרונים הוזרמו לנחל שני מקורות זיהום נוספים; בשונה מזיהום מי הקולחין באיכות הירודה, שגרם לתמותת הדגים הגבוהה לפני כשבועיים, התגלו הפעם שני מקורות הזיהום הנוספים של ביוב גולמי שגרמו למגוון נזקים.

בין הנזקים ניתן למנות פגיעה במערכת האקולוגית של הנחל ובכללה תמותה נרחבת של דגים, התפתחות זחלי יתושים - שרשות הנחל החלה בהדברתם לראשונה זה 15 שנים, ואף אסרה שיט באזור הנחל. "יד אחת של המדינה השקיעה מיליונים רבים בשיקום הנחל הזה, אבל זרוע אחרת של המדינה עסוקה בשבועות האחרונים רק בזיהום שלו", אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS דליה טל, רכזת הנחלים של עמותת צלול.

עוד בוואלה! NEWS:
ארבעה ימים ללא מים זורמים באבן יהודה: "אנחנו לא מתפקדים"
חוגגים ל"ג בעומר: עשרות פונו לבתי החולים מההילולה במירון
לוחם מילואים נפצע בתאונה, נמלט מהזירה ונמצא מת בשיחים; מצ"ח חוקרת

תמותת הדגים לפני כשבועיים התרחשה לאחר שבמשך יותר משנה נהנה "איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב" מצו הרשאה של רשות המים, להזרמת מי קולחין באיכות ירודה לנחל הירקון. איכותם הירודה של מי הקולחין נובעת מכך שמתקן טיהור השפכים מטפל בכמות הגדולה פי ארבעה מהיכולת שלו, וצו ההרשאה להזרמתם ניתן עד שתסתיים מלאכת שדרוג המתקן.

ביום רביעי האחרון נדהמו לגלות אנשי "צלול" ותושבי מושב אלישמע, הסמוך להוד השרון, שאיגוד ערים אינו מסתפק בהיתרים שמאפשר לו הצו, ומזרים לערוצי הירקון גם ביוב גולמי בניגוד למותר לו. שבועיים בלבד אחרי שהגישו תובענה ייצוגית נגד איגוד הערים, הגישו בסוף השבוע שעבר העמותה ומספר תושבים תלונה במשטרה בגין המפגע התברואתי ומפגע הריח הקשה, שמונע מהם לצאת לחצרות ולפתוח את חלונות בתיהם.

עו"ד חיה ארז, היועצת המשפטית של עמותת צלול הסבירה: "מדובר כאן בעבירה פלילית – זיהום מים. ההזרמה היא בניגוד לצו ההרשאה; המשטרה גבתה עדות, ואחרי זמן קצר הם התקשרו למשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. שם אמרו להם שאיגוד הערים הוזמן לשימוע, אבל התושבים החליטו להגיש את התלונה גם נגד המשרד להגנת הסביבה ורשות המים שאפשרו את ההזרמה הזאת".

"במקביל להגשת התלונה", מסבירה דליה טל, "פנינו לוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל, המייעצת לרשות המים, וביקשנו מהם לשקול את ביטול הצו". "בגלל העומס הרב על מתקן טיהור השפכים המצ'וקמק שלהם, הם מזרימים חלק מהשפכים הגולמיים לנחל. לא יכול להיות שהאיגוד משתמש לרעה בצו שניתן לו ולפעול בניגוד לחוק", הוסיפה טל.

אם בכך לא די, אתמול גילו אנשי צלול ותושבי האזור מקור זיהום נוסף של ביוב גולמי. לשפכים של איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב, הצטרפו גם שפכים מכפר קאסם הסמוכה, בעקבות תקלה במשאבה. זרימה משמעותית של ביוב גולמי עשתה את דרכה מצומת קאסם לנחל רבה ואיימה על החלקים הנקיים בירקון. "ברגע שזורמים מים מזוהמים לנחל, כמות החמצן יורדת והאמוניה שנמצאת בשפכים רעילה לבעלי חיים בריכוזים מסוימים. במצב כזה כל המערכת האקולוגית של המים נפגעת והדגים המתים הם רק קצה שרשרת המזון. ברור לנו שבעקבות הזיהום בעלי חיים נעלמים מהנחל. השאלה היא לא אם הם נעלמים, אלא איזה בעלי חיים יחזרו ומתי", מסביר יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון, בשיחה עם וואלה! NEWS.

"בנוסף לדגים נפגעים גם מיני חרקים, דוגמת זחלים של שפיריות ושפריריות. מי שנהנה ממים מזוהמים הם זחלי היתושים שלא צריכים חמצן במים. לרוע המזל, הרבה מהחרקים שלא שורדים במים מזוהמים, ומדובר בטורפים של זחלי היתושים. בתנאים כאלה, היתושים משגשגים. לא הדברנו יתושים בירקון במשך 15 שנה ויותר, ועכשיו אנחנו עובדים כמו משוגעים".

איגוד ערים דרום השרון המזרחי המאגד את הרשויות טירה, טייבה, כוכב יאיר, צור יגאל ודרום השרון מסר בתגובה:
"בהתאם להנחיות משרדי הממשלה מטפל כיום מתקן טיהור השפכים בכמות שפכים הגדולה פי ארבעה מכמות השפכים שלהם תוכנן מלכתחילה. בשל ההיקף העצום של השפכים המועברים למתקן הטיהור ובשל הרכב השפכים נגרמו סתימות בקו ההולכה הדרומי המוביל למתקן הטיהור וכושר ההולכה קטן בשיעור של 50%-60%.

בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מבצע האיגוד בימים אלה ניקוי ושטיפה של קו ההולכה הדרומי, וזאת כחלק מתנאי צו ההרשאה לביצוע הגלשת הקולחין. עבודות הניקוי מתבצעות במקטעים. היקף השפכים הזורמים למט"ש מחייב לצמצם לעתים את הקליטה במתקן על מנת למנוע את הצפתו וכפועל יוצא פגיעה קשה בעבודות השדרוג.

מניעת הצפת המתקן נמצאת בעדיפות עליונה. האיגוד פועל על מנת לצמצם את הנזקים ולזרז את השלמת עבודות הניקיון, כך שיאפשרו את השלמת עבודות השדרוג במועדן. העבודות לשידרוג המט"ש (מתקן טיהור שפכים), המתבצעות כיום בהשקעה של כ–130 מיליון שקלים צפויות להסתיים במהלך 2017 ויאפשרו טיפול עד 45 אלף קוב שפכים ביממה ברמה הגבוה ביותר. רשות המים אישרה ביצוע הגלשה המתחייבת מעודפי הקולחין המגיעים למתקן הטיהור".

מרשות המים נמסר בתגובה: "צו ההרשאה מאפשר זרימת קולחין באיכות נמוכה - קולחין, לא שפכים - בנחל, והוא ניתן כאמצעי אחרון בנסיבות שבהן אין דרך טובה יותר לטפל בבעיה שנוצרה עקב היעדר טיפול מספק בשפכים הללו על ידי יצרני השפכים, המעבירים שפכים למט"ש שבבעלות איגוד ערים דרום השרון. על פי החוק, האחריות על הטיפול בשפכים הוא על יצרני השפכים (שהם הרשויות המקומיות, תאגידי מים וביוב או גופים מקומיים אחרים האחראים על איסוף הביוב בתחומי הישוב).

"רשות המים ומשרדי ממשלה נוספים פועלים מול יצרני השפכים כדי להבטיח את שדרוג המט"ש האמור והתאמתו לכמויות השפכים הגדלות ולאיכות הטיהור הנדרשת. עם השלמת המט"ש והתאמתו לכמויות ולדרישות הדין לא צפויה זרימה של קולחין באיכות נמוכה בנחל. בשלב זה, ניתנות לפי הצורך הוראות שנועדו לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה הסביבתית, הנגרמת ממחדלי הטיפול בשפכים. רשות המים גם בוחנת את היתרונות והחסרונות שבביטול צו ההרשאה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה רואה בחומרה את הזרמות השפכים הגולמיים על-ידי איגוד ערים דרום שרון מזרחי, וזאת למרות מספר התרעות שנשלחו בנושא לאיגוד ולמנהליו. נוכח זאת, המשרד מפעיל את מלוא סמכויותיו, לרבות מתן קנסות וזימון לשימוע מידי של מנהלי האיגוד. השימוע מתוכנן להתקיים היום ולאחריו יחליט המשרד על אופן המשך הפעלת הסמכויות כנגד האחראים לזיהום.

"נושא מפגעי היתושים ייבדק על-ידי המשרד ויינתנו הנחיות בהתאם לממצאים. בנושא כפר קאסם מדובר בתקלה חד פעמית בתחנת השאיבה הראשית של העיר. התקלה אותרה ותוקנה מידית על-ידי תאגיד מעיינות המשולש. המשרד הנחה את התאגיד לבצע שאיבות בנחל הסמוך, על מנת לשאוב את השפכים שהצטברו".