פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה בצה"ל, קצין מפורום מטכ"ל יוצא מהארון: "רוצה להוות דוגמה"

      הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, סיפר בגילוי לב על נטייתו המינית. "מעולם לא נתקלתי ביחס מפלה לרעה", אמר בריאיון לביטאון לשכת עורכי הדין. לדבריו, צעירים להט"בים שמתגייסים צריכים לדעת כי "צה"ל מחבק אותם". על אזריה: "ירי ללא הצדקה, מעשה אסור"

      לראשונה בצה"ל, קצין מפורום מטכ"ל יוצא מהארון: "רוצה להוות דוגמה"
      צילום: יותם רונן, עריכה: שניר דבוש

      (דיון נוסף בערעורו של אזריה, השבוע)

      לראשונה בתולדות צה"ל קצין מקהילת הלהט"ב חבר בפורום מטכ"ל: הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), תת-אלוף שרון אפק, חושף בריאיון לביטאון לשכת עורכי הדין את נטייתו המינית ומדבר על כך לראשונה בגילוי לב. "חשוב מבחינתי לשמש מודל לחיקוי", אמר תא"ל אפק בריאיון.

      "כשהייתי קצין צעיר, הזמנים היו אחרים, וחששתי שהדבר יפעל נגדי ושבאמת אתקל בתקרת זכוכית", סיפר בריאיון, "אך מאז תחילת שירותי בצה"ל מעולם לא נתקלתי ביחס מפלה לרעה או לטובה על רקע זה. לשמחתי, הדבר לא עורר עניין מיוחד, ומעולם לא הרגשתי שהנטייה המינית הייתה שיקול בקבלת החלטות לגביי, וטוב שכך".

      בריאיון הוסיף אפק כי הוא מקווה שדבריו יסייעו לצעירים גאים המתגייסים לצה"ל. "צעירות וצעירים רבים מאוד שנמנים עם קהילת להט"ב נמצאים על סף גיוס לצה"ל או משרתים בצה"ל. גם היום, בשנת 2017, אנחנו נתקלים בגילויי בורות ושנאה לאחר", העיד.

      "חשוב לי שאותם צעירים וצעירות ידעו שאין בצה"ל תקרות זכוכית שמגבילות אותם. הצלחתם תלויה בהם, ובהם בלבד. אפשר להגיע לפסגת הפירמידה, איש איש בתחומו לפי יכולתו וכישוריו. צה"ל הוא צבא העם, הוא מחבק את כל מי שרוצה לתרום ולהתפתח בו, ואשמח אם רבות ורבים ילכו בדרכי".

      עוד בוואלה! NEWS:
      עורך דינו של אזריה: "כשחוטבים עצים עפים שבבים, על זה לא שופטים"
      משרד הבריאות בעזה: הרשות הפסיקה להעביר תרופות ותחליפי חלב לרצועה
      מחדל הבטיחות במטס: קברניטי המטוסים שהתחככו - נשלחו למחבוש

      תא"ל שרון אפק, הפרקליט הצבאי הראשי. אוגוסט 2016 (ראובן קסטרו)
      "גם היום אנחנו נתקלים בגילויי בורות ושנאה". אפק (צילום: ראובן קסטרו)
      טקס מינוי הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, 22 באוקטובר 2015 (דובר צה"ל)
      צמח בפרקליטות הצבאית. אפק מקבל את דרגת תת-האלוף (צילום: דובר צה"ל)

      אפק, בן 47, צמח בפרקליטות הצבאית ושימש בעבר סגן ראש מחלקת הדין הבינלאומי, פרקליט חיל האוויר והיועץ המשפטי של פיקוד מרכז. לפני כשנה וחצי נכנס תא"ל אפק לתפקידו כפצ"ר באחת התקופות הסוערות ביותר עבור הפרקליטות הצבאית – בצל פרשות אלאור אזריה ואופק בוכריס, שבגין שתיהן ספגה ביקורת חריפה.

      הפצ"ר הסביר כי הוא שלם לחלוטין עם ההחלטות בפרשת אזריה. "לחלק מהציבור קשה לעכל מקרה שבו מעמידים לוחם לדין. במקרה כזה, כשמחבל ניסה לדקור חיילים, היה מותר והכרחי לירות בו. אבל אסור היה לאזריה לירות בו 11 דקות מאוחר יותר, כשהוא היה כבר מנוטרל. ממצאי החקירה העלו שאזריה ירה במחבל מנוטרל, ללא הצדקה מבצעית ולא מתוך תחושה של סכנת חיים, אלא בתגובה לכך שהמחבל דקר את חברו קודם לכן", הסביר.

      "בנסיבות אלו חובה היה ומוצדק היה להגיש כתב אישום בעבירה חמורה של הריגה. על עבירה של הריגה אי אפשר לקיים הליך של דין משמעתי, זה לא במגרש הפיקודי. הליך פיקודי יכול להינקט למשל כשלוחם עשה טעות מקצועית, לא כאשר החשד הוא לירי מכוון במחבל שכבר היה מנוטרל ולא היווה סכנת חיים". באשר לחנינה, אמר אפק, כי ההליך רלוונטי רק לאחר סיום המשפט.

      כשהתפוצצה פרשת אזריה נשמעו גינויים מידיים למעשיו של החייל מצד שר הביטחון דאז משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט. במהלך המשפט נמתחה ביקורת ציבורית על כך בטענה כי השניים חרצו את דינו של החייל בטרם עשה זאת בית הדין. תא"ל אפק דוחה את הטענות כי הדברים השפיעו עליו. "אין גורם במערכת הביטחון שבא אליי ואמר לי: 'אני רוצה שתפעל כך או אחרת'. כל ההחלטות היו עצמאיות לחלוטין, בלי השפעה חיצונית או ניסיון להשפיע", אמר.

      דיון ראשון בערעורו של אלאור אזריה , הקריה, תל אביב 3 במאי 2017 (ניב אהרונסון)
      אפק: "שלם לחלוטין עם ההחלטות בפרשת אזריה". אזריה (צילום: ניב אהרונסון)

      לדבריו, "יש הפרדה ברורה בצה"ל בין המסלול הפיקודי ובין המסלול המשפטי. הרמטכ"ל לא התבטא בנושא מיד. הוא התבטא רק כמה שבועות אחרי האירוע. האמירה של דובר צה"ל ביום האירוע נועדה להעביר מסר לחיילים במישור הפיקודי, מה מותר ומה אסור בצה"ל. צריך לזכור שחיילים מחטיבת כפיר או מחטיבה אחרת עלולים למצוא את עצמם במצב כזה יום או יומיים לאחר האירוע. המטרה הייתה להגיד לחיילים - לא זו הדרך שבה מתנהגים. במקביל, דובר צה"ל הבהיר שמתקיימת חקירת מצ"ח, ויש ערוץ נפרד שהוא ערוץ משפטי".

      תא"ל אפק סבור כי ההחלטה לא פגעה באמון הציבור במערכת המשפט הצבאית. "אמנם היו חלקים בציבור שלא אהבו את ההחלטה וביקרו אותה. ביקורת היא דבר בריא. איננו חסינים מביקורת ואיננו מבקשים חסינות כזו. ועדיין, אני מאמין שהציבור הרחב מבין היטב שזו החלטה שהתקבלה על ידי מערכת מקצועית, עניינית ובלתי תלויה".

      "אני לא חושב שזה פגע במוטיבציה של חיילים ובנחישות שלהם, ואני לא חושב שזה יפגע בהם בעתיד. אני מסייר ומבקר לא אחת בשטח, ביחידות לוחמות, ומקיים הרבה שיחות עם חיילים וקצינים לוחמים. התרשמתי שהם יודעים להבחין בין מקרה שבו חייל טעה טעות מקצועית לבין המקרה הזה".

      משפט אזריה יילמד עם השנים וייזכר כמשפט דגל, מאמין הפצ"ר. "בעיניי, פרשת אזריה היא ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי. עצם האמירה שגם מול האויב הגרוע ביותר, גם מול מחבל שניסה לרצוח חיילים, אין מקום לשימוש בנשק כאשר המחבל אינו מהווה עוד סכנה, היא אמירה חשובה ומשמעותית".

      תא"ל אופק בוכריס במתן גזר הדין שלו בבית הדין הצבאי בקריה, 2 בפברואר 2017 (מגד גוזני)
      הפרקליטות ספגה ביקורת בשל פרשת המין. בוכריס בבית הדין הצבאי (צילום: מגד גוזני)

      פרשה אחרת, מסעירה לא פחות, שעמה נאלצה הפרקליטות הצבאית להתמודד עם ביקורת עליה, הייתה פרשת עבירות המין של תא"ל אופק בוכריס. הקצין המעוטר הואשם תחילה באונס, אך הצדדים הגיעו להסדר טיעון והוא הורשע לבסוף בבעילה אסורה בהסכמה ובהתנהגות שאינה הולמת. כמו כן, דרגתו הורדה מתת-אלוף לאלוף-משנה.

      "המסר של צה"ל בעניין הזה חד וברור, ללא פשרות והמסר הזה יושם כהלכה בפרשת בוכריס", טוען תא"ל אפק. "בוכריס היה מפקד ולוחם שזכה להערכה רבה ופניו היו לצמרת צה"ל. בעקבות הפרשה הוא הושעה ומינויו לתפקיד מרכזי בוטל, הוא עזב את הצבא, הורשע בעבירת מין הנושאת רישום פלילי והורד בדרגה", מסביר אפק את גישתו.

      הוא סיפר כי שוחח רבות עם המתלוננות נגד בוכריס. "לכל אורך ההליך עמדנו בקשר צמוד עם המתלוננות וליווינו אותן. נתנו משקל משמעותי לעמדתן במסגרת גיבוש הסדר הטיעון. הן הסכימו לו ותמכו בו, והביעו את הערכתן לתובעת הצבאית הראשית ולקצינות שפעלו עמה. היה לי חשוב מאוד להיפגש עם המתלוננות ולשמוע מהן את הדברים באופן אישי".

      "כשמגובש הסדר טיעון מביאים בחשבון את הכול: את המעשים, את הראיות, את האינטרס הציבורי, את החיסכון בהליך השיפוטי, את עמדת נפגעות העבירה, ולעניין העונש גם את הרקע של הנאשם. בראייתי, בשורה התחתונה, הסדר הטיעון היה ראוי והביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים. הגענו להסדר אחרי הליך של גישור בפני מי שהיה פצ"ר ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ובסופו של דבר ההסדר אושר גם על ידי בית הדין".