ציפי גדיש, שאיבדה את בעלה עוזי בתאונת דרכים סמוך למעלה עקרבים, שחזרה אתמול (ראשון) ממיטתה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, את התאונה הקטלנית. "נסענו באותה דרך כמו תמיד, ביקשתי לא לנסוע דרך הכביש הזה (מעלה עקרבים - י"י) אבל עוזי התעקש, הוא החליט שהוא נוסע ולא יעזור כלום. בשלב מסוים נרדמתי, ושמעתי צעקה שהוא מאבד שליטה".
בני הזוג, תושבי עין יהב, התהפכו עם מכוניתם בדרכם ממושב כמהין שבנגב לביתם. הבעל יצא מהרכב להזעיק עזרה, אך התמוטט ומת כעבור זמן מה, ואילו אשתו נמצאה בשעות הבוקר תשושה לצד הרכב, ופונתה לסורוקה במצב קל.
"אני לא זוכרת איך יצאתי מהאוטו, אבל נחלצתי. ישבתי וניסיתי למשוך אותו, היה לילה יפה, היו כוכבים, ראו את ההרים. הייתה מן שלווה כזו, חיכיתי שהשעות יעברו", אמרה גדיש. "היו שקיות נייליון גדולות, אז הכנסתי את הידיים והרגליים לתוכן כדי להתחמם. ניסיתי להתקשר, לסמס, אבל שום דבר לא עבד. הבחור שראה אותי עלה על הר כדי להזעיק עזרה".
זו אינה הטרגדיה המשפחתית הראשונה שחווה ציפי גדיש. בנה עידן נהרג בתאונת מטוס קל מדגם אולטרה לייט ביולי 1997. התאונה אירעה במהלך חיפוש אחר ראמים, במסגרת פרויקט סביבתי בערבה שבו היה מעורב. בן אחר, דרור, סיפר כי הוריו אהבו לנסוע באזור שבו האב מצא את מותו. "הם היו אצל בן דוד שלי בסוף השבוע וחזרו הביתה. הם חזרו בדרך שהם רגילים לחזור בה, הם אהבו את המדבר והשטח ולחזור דרך השטח", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS.
עוזי גדיש הוא ממייסדי מושב עין יהב בערבה, וכן ממקימי יחידת חילוץ "ערבה", שבה התנדב במשך שנים רבות, כמו גם בני משפחתו. לציפי נישא לפני 50 שנה. "אבא שלי היה חבר בגרעין הראשון בעין יהב שהגיע לעבודה, הוא היה אחראי על החקלאות מההתחלה. הוא היה אחראי על גידולי השדה, מה ששרד כאן עד היום. כל השנים הוא היה חקלאי - מכיתה ט' היה בבית ספר חקלאי. הוא נשאר חקלאי עד יומו האחרון", אמר הבן בכאב. לפני ארבע שנים זכו דרור ואביו בתואר חקלאי מצטיין. הלווייתו תיערך מחר בבית העלמין של מושב עין יהב.
(עדכון ראשון: 19:52)