אם לא יפשיל שרוולים נגד לה פן, מקרון עלול להיות קלינטון של צרפת

העפלתו של בן משפחת לה פן לסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת לא הוציאה השבוע מאות אלפים לרחובות המדינה במחאה נגד הימין הקיצוני, בניגוד ל-2002, אז אירע מקרה דומה. ביום ראשון הסתפקו כמה מאות צעירים, תומכיו של מועמד השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון שסיים במקום הרביעי, בעימותים אלימים עם המשטרה בכיכר הבסטיליה בפריז. הם מחו על הצלחתם של מארין לה פן, מנהיגת החזית הלאומית, ועמנואל מקרון, מועמד המרכז, להגיע לקו הסיום ב-7 במאי, שאחריו יוכתר נשיא - או לראשונה נשיאה - חדש ברפובליקה.

בכך, פחות או יותר, הסתכמה התגובה של הציבור לסיבוב הראשון וההיסטורי, שבו קרסו המפלגות המסורתיות, פרט להפגנות קטנות נוספות של צעירים בהמשך השבוע. השמרנים של פרנסואה פיון מימין, והסוציאליסטים של בנואה המון משמאל פינו את הדרך לטובת כוחות חדשים. מקרון הפרו-אירופי, טירון פוליטי בן 39 שרץ בשורות מפלגת מרכז חדשה, מול לה פן בת ה-48, מהימין הקיצוני הלאומני שחדר ללב המיינסטרים. 15 שנה אחרי התדהמה שעורר אביה, שהובס בסיבוב השני אחרי שכמעט על צרפת התגייסה נגדו, מפלגת החזית הלאומית שייסד היא כבר לא סדין אדום.

לקריאה נוספת:
מועמד לה פן לראשות הממשלה: ימני קיצוני - ותומך במדינה פלסטינית
לה פן מתגוננת: "מתעבת מכחישי שואה, מפלגתי לא תומכת בעמדות הללו"
עקב התבטאויות אנטישמיות: סגנה של לה פן הודיע כי לא ימלא את מקומה

אולי אלו הסקרים, שחזו בחודשים האחרונים את התברגותה של לה פן לשני המקומות הראשונים, שעוררו רק תגובה אדישה ברחוב. אלו גם חוזים כי מקרון ינצח בקלות את לה פן בעוד שבוע, מה שעשוי להסביר את השאננות שפשתה בקרבו של שר האוצר לשעבר. "היי, מנו, אתה יורד אלינו?", שאלה הכותרת הראשית של "הליברסיון", המזוהה עם השמאל ביום רביעי, אחרי שמקרון נראה כמי שנח על זרי הדפנה ומשוכנע שהניצחון בכיס שלו. לה פן, לעומתו, חרשה את השטח והתנתקה לכאורה מהחזית הלאומית כדי ליצור לה תדמית על-מפלגתית.

אחד מסימני השאלה הגדולים מבחינתה הוא מה יעשו מצביעי השמאל הקיצוני, שמועמדם סיים במקום השלישי בסיבוב הראשון. מקרון אמנם זכה לתמיכה מצדם של רוב יריביו, בהם פיון, המון והנשיא פרנסואה הולנד, אולם מלנשון מגמגם - לשמחתה של לה פן - ולא אמר מפורשות למי יצביע. השניים אמנם נמצאים בקצוות המנוגדים של המפה הפוליטית, אך חולקים הרבה במשותף בפן הכלכלי. לה פן פנתה לבוחריו כשתהתה כיצד יוכלו להצביע למקרון, "חלק מהאוליגרכיה", המעוניין לערוך רפורמות כואבות בשוק העבודה. כדי שיהיה לה סיכוי להמם את כולם ולגבור על מקרון, על לה פן יהיה לשכנע חלק לא מבוטל מתומכיו של מלנשון לעבור לשורותיה כדי לבלום יחד את תהליכי הגלובליזציה השנואה על שניהם.

תוצאות הסיבוב הראשון חשפו כמה מפולגת צרפת. "מקרון-לה פן: צרפת חצויה", הכריז ה"לה מונד" בעמוד הראשי שלו יום אחרי הבחירות, מעל מפת ההצבעה לפי אזורים. החלוקה הייתה ברורה - האזורים העניים והחקלאיים בצפון ובדרום-מזרח נהרו אחרי לה פן ומסריה נגד המהגרים והכלכלה הגלובלית, ואילו הערים הגדולות והמבוססות בחרו ביציבות שמציע מקרון. "צרפת זקוקה למישהו שיאחד את המדינה, המפולגת בין ימין לשמאל", הסביר אוליבייה, איש עסקים מנאנט שבמערב המדינה. העיר המבוססת והשישית בגודלה בצרפת בחרה מקרון - 30% מהקולות - ואילו לה פן סיימה רק במקום החמישי, עם כ-7%. כמו רבים מתומכיו של מועמד המרכז, גם אוליבייה סבור כי העובדה שמקרון מגיע ממפלגת מרכז, נוף חריג בפוליטיקה הצרפתית, היא חיובית. "הוא טוב לעסקים, לה פן רוצה להלאים אותם. היא לא תנצח", הוא אומר בביטחון.

בפריז חלוקת הקולות הייתה דומה, ומועמדת הימין הקיצוני הצליחה לגרד קצת פחות מ-5% מהקולות. שנתיים של מתקפות טרור, האחרונה שבהן בשדרות השאנז אליזה שלושה ימים לפני הבחירות, לא הצליחו להטות את הכף בעיר האורות לטובתה של מנהיגת החזית הלאומית שמבטיחה מלחמת חורמה באסלאם הקיצוני. גם ליד האנדרטה המאולתרת בזירת הירי המלאה בזרי פרחים, קשה למצוא קולות רבים התומכים בלה פן. אלו שכן, טוענים כי בעיית הזהות היא אמתית. "זאת לא גזענות, אבל במקומות מסוימים בצרפת אנשים מרגישים שהם נדחקו לשוליים, ואילו המהגרים זוכים ליחס מועדף על חשבונם", הסביר פיליפ, שהצביע לראשונה לחזית הלאומית.

מנגד, הבעיה של מקרון מדאיגה גם את בוחריו - המצע שלו לא ברור ועמוס בסיסמאות. "בחרתי במקרון, אבל הבעיה איתו שהוא אומר הרבה ועושה מעט", אמרה קלייר, 22, סטודנטית לאמנות מפריז. "אני גם לא אוהבת את מה שאמר בנאום הניצחון". כשהיא חוששת מכך שלה פן עוד עלולה לנצח, היא מסבירה את כוח המשיכה שלה. "מקרון הוא כמו הבחור המושלם מהפרסומות, שאומר את כל מה שצריך לומר. לה פן, לעומתו, לא חוששת להיות לא פוליטיקלי קורקט".

הביקורת הזו כלפי מקרון נשמעה היטב גם בתקשורת ובקרב תומכיו. נאומו ביום ראשון בערב נשמע כאילו שיצא מפיו של מי שכבר הוכתר לנשיא צרפת הבא, ולא כמי שעוד צריך לעבוד בשטח כדי לא להפקירו ללה פן הנמרצת, שכינתה אותו יהיר על התנהגותו. ואולם, כשכבר יצא להפגין נוכחות, הוא נקלע למבוכה. ביום רביעי, הגיע מקרון לעיר הולדתו אמיין שבצפון המדינה, שם נפגש עם נציגי העובדים של מפעל הנמצא בסכנת סגירה. מה שהוא לא ידע הוא שלה פן טמנה לו מלכודת וערכה סיור במקביל בתוך המפעל עצמו, זכתה לתשואות והצטלמה עם עובדי מפעל של התאגיד האמריקני "ווירפול".

"כולם יודעים באיזה צד נמצא מקרון", הלמה בו לה פן. "בצד של התאגידים. אני בצד של העובדים, כאן במגרש החניה, לא במסעדה". למקרון המושפל לא נותרה ברירה, והוא הגיע למפעל עצמו - שם ספג קריאות בוז. "היא כאן רק בגללי", התגונן מקרון, שטען כי בעוד שהוא קיים שיחות עם נציגי העובדים ללא מצלמות במשך שעה וחצי, אספה לה פן את תומכיה למשך עשר דקות בנוכחות כלי התקשורת. גם אם הוא צודק, כלפי הציבור הוא הפגין את חוסר ניסיונו הפוליטי לעומת יריבתו המנוסה והוותיקה.

שבוע לפני הסיבוב השני והמכריע, הפער בסקרים נראה מוצק, גם אם ננגס מעט וכעת יתרונו של מקרון עומד על 19%. לנוכח הברקזיט וניצחונו של דונלד טראמפ, רבים מסרבים לראות במרוץ לארמון האליזה כחתום וגמור. לה פן אף זכתה אתמול גם בתמיכה חשובה מצדו של ניקולא דופונט אניין, מועמד לאומני עצמאי שסיים במקום השישי בסיבוב הראשון עם 4.7% תמיכה - כ-1.7 מיליון קולות. בקרב הקשה שנותר לה לנהל בשבוע הקרוב היא זקוקה לכל קול, אולם לצערה שדי העבר ממשיכים לרדוף אותה.

בתחילה היה זה אביה ז'אן-מארי, שייתכן שקינא בהצלחת בתו שעמה הוא מסוכסך מאז ניסתה לסלק אותו מהמפלגה ב-2015. הוא אמר כי עליה היה להיות תקיפה יותר במהל הקמפיין, בדומה לטראמפ. התוצאה של מארין בסיבוב הראשון הייתה טובה יותר מכל מה שאי-פעם השיג ז'אן-מארי, גם כשהעפיל לסיבוב השני ב-2002. אם הביקורת כלפיה לא הספיקה, אז הוא גם הספיק לגעת בפצע הפתוח כשתקף את הלווייתו של השוטר שנהרג בפיגוע בשאנז אליזה - זאת מאחר שההספד שנשא בן זוגו של השוטר "ממסד נישואים חד-מיניים". מקרון עט על השלל והפציר בלה פן לגרש את אביה מהחזית הלאומית אחת ולתמיד, ותקף אותה על כך שלא גינתה מפורשות את הדברים.

אחרי אביה, הרוח האנטישמית של המפלגה, שבה נאבקה לה פן ארוכות, שבה לרחף מעל ראשה. היה זה כשהתגלה כי מחליפה הזמני בראשות המפלגה, ז'אן פרנסואה ז'אלק, צידד בעבר בעמדותיו של פרופסור מכחיש שואה, שפקפק בקיומם של תאי הגזים - בדיוק הקו של אביה שממנו ביקשה לה פן להתנתק כדי לפנות לקהל בוחרים רחב יותר. ז'אלק התפטר במהרה, ולה פן יצאה בהצהרה נחרצת בריאיון לטלוויזיה: "אני מתעבת מכחישי שואה".

ביום רביעי יתקיים עימות בין לה פן למקרון, שבו תינתן לשניים הזדמנות לשכנע את הבוחרים להצביע עבורם. עד אז יצטרך מקרון להתעורר, ולהציע פתרונות ברורים יותר לצרותיה של צרפת. התנהלותו מזכירה במידת מה את הקמפיין של הילרי קלינטון - המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית. היא ניגחה את טראמפ, התריעה מפניו, זרקה הבטחות כלליות ולא מפורשות, והמתינה לעוד הסתבכות שלו או של מקורביו. בסופו של דבר, היא הפסידה, למרות הסקרים, למועמד שהביע עמדות קיצוניות ומפלגות והצליח לשלהב את תומכיו בעצרות בחירות.

זהו גם הסגנון של לה פן, שמשכה אלפי תומכים נלהבים שנופפו בדגלי צרפת בעצרת בחירות בניס. העיר עדיין מלקקת את פצעיה מפיגוע הדריסה ביום הבסטיליה, שבו נרצחו 82 איש, ורבע מהתושבים השתכנעו ממצע הבחירות של החזית הלאומית. לה פן הזהירה את הנוכחים כי מקרון הוא "בובה של האוליגרכיה" - טענה עם ניחוח אנטישמי לנוכח עברו של מקרון בבנק רוטשילד - וכי הוא מתכנן להרוס את צרפת. גם בסיבוב השני צפויה לה פן לזכות להצלחה בעיר שבריביירה, אם כי יש מי שבלית ברירה יצביע למקרון. "לה פן מנצלת בורות כדי לזרוע פחד", הזהירה קתרין, תושבת העיר בת 55. "אם לה פן תנצח, תפרוץ מלחמת אזרחים".