"כאב ושמחה לא סותרים": אחרי הפיגועים - עתניאל בוחרת בחיים

בשנים האחרונות ספגה ההתנחלות שבדרום הר חברון פיגועים קשים שגבו את חייהם של כמה מתושביה. כעת, ביישוב מנסים לשנות את התדמית ולשווק אותו כ"מקום של צמיחה". אורית, בתו של מיכאל מרק, שנהרג בפיגוע ירי: "אלוהים יודע את מי הוא רוצה לקחת ומתי"

אמרי לוי סדן
01/05/2017
צילום: ישיבת ההסדר עתניאל

(ילדיו של מיכאל מרק: "שום דבר לא יחזיר את אבא")

עוד בוואלה!

כולל סלטים שטרם ראיתם: פיתה משודרגת בשטח עם פרגית עסיסית

וואלה! רכב בשיתוף דאצ'יה

הפתגם הידוע קובע שאין דבר כזה "פרסום רע", אבל ההתנחלות עתניאל היא מדוגמאות הנגד: היישוב השוכן בדרום הר חברון ספג בשנים האחרונות שורת מהלומות שהציבו אותו פעם אחר פעם בראש מהדורות החדשות, כשכמה מתושביו נרצחו בפיגועי טרור.

כעת, יותר משנה לאחר התקרית האחרונה, מחפשים במקום פרסום מסוג אחר. "מקום של צמיחה", הם מכנים את עצמם בסרטון תדמית חדש, המתפרסם בציר שבין פסח, יום השואה וימי הזיכרון והעצמאות, וקורא למשפחות לבוא ולגור בעתניאל, "מקום שמח", כהגדרת התושבים – גם אלה שחוו את מוראות הטרור מקרוב. האמונה באלוהים ובאדם, דרך חיים עבור רבים מהם, מוזכרת בשיחות עמם ככלי המסייע בהתמודדות עם הזכרונות הכואבים.

"תגיד שאנחנו מתנחלים שמאלנים, נישאר כאלה". ישיבת ההסדר בעתניאל(צילום: צילום מסך, פייסבוק)

"לא מסוכן לגור בעתניאל", קובעת אורית מרק, בתו של הרב מיכאל (מיכי) מרק, שנהרג בפיגוע ירי בחודש יולי שעבר. "כולם מפחדים, אבל זה לא נכון. בסופו של דבר אלוהים יודע את מי הוא רוצה לקחת ומתי. הוא יודע מה הוא רוצה שיקרה. אם אלוהים רוצה שיקרה לך משהו זה לא משנה איפה תגור, בתל אביב, בעתניאל או בירושלים".

מרק היה מנהל ישיבת עתניאל ודמות מוכרת ביישוב. שילוב של איש מעשה ואיש אמונה. "היה לו משפט: 'לכל כדור יש כתובת'", מצטטת אורית, כיום תלמידת אולפנה בכיתה י"ב. סיפורה האישי הוא דוגמה לסיפורו של היישוב כולו: לפני פחות משנה, ליוו בני משפחת מרק את אביהם למנוחות, וכיום, אורית כבר מאורסת. גם נתן מאיר, שרעייתו דפנה, נדקרה למוות בפתח ביתה, התארס שוב, כחודש לאחר שבתו רננה התארסה אף היא עם בן הישוב.

בשיחה עם אורית, היא מספרת על שלושה שלבים שעברו עליה ועל היישוב מאז גל הטרור. "הייתה תקופה מאוד לא פשוטה. טרור לא נורמלי ובסוף היה את הפיגוע שלנו, שזה היה כבר די, יותר מדי. כולם אמרו שלא יהיה עוד משהו וזה היה בום. אחרי זה הייתה הפוגה וניסיון לחזור לנורמליות ופתאום בתקופה האחרונה היו הרבה שמחות, חתונות ובריתות ביישוב. לאחי נולד הבן הראשון שלו בעתניאל ויום אחרי זה התארסנו".

איך המשפחה מתמודדת?

"אנחנו משפחה גדולה. כל אחד לוקח את הדברים למקום אחר לגמרי. אני מאמינה מאוד וכל החיים שלי נעים סביב אמונה באלוהים. יש כאלה שמתמודדים אחרת. בבית בכללי יש עכשיו הרבה שמחות. זה שמח וזה מאוד קשה. מארגנים חתונה, ומחפשים איפה אבא שלי שיארגן הכול. אצלנו מדברים על הכול. אני מרגישה את זה גם ביישוב, יש ביחד מחזק כזה. כמו אצל בני זוג שכשיש משהו קשה זה מחזק, אז ככה גם אצלנו. כולם קרובים, אני מרגישה שאנשים מבינים אותי".

"הפיגוע שלנו היה די, יותר מדי". אורית מרק לאחר מות אביה(צילום: נועם מושקוביץ)

גם הרב בני קלמנזון, גיסו של מרק וראש ישיבת ההסדר של עתניאל, מתנסח באופן דומה. "עתניאל היא עדיין המקום הכי שמח שאני מכיר. כאבים ושמחה הם לא דברים סותרים. אפשר להיות גם בן אדם שמח ואופטימי וגם לכאוב. זה גם המצב אצלי. אני חי ושמח וגם מתגעגע למיכי ולשכנים".

ההיכרות של הרב קלמנזון, המוכר בישיבה וביישוב כ"רב בני", עם הטרור היא כפולה: כשכן וכראש ישיבה. במקביל לתפקידו בישיבה, הוא משמש מדריך במסעות לפולין. החשיפה שלו לסיפור השואה ולמחיר הכואב של הטרור מוביל אותו לתפיסה מעניינת של מושג האבל.

"ויקטור פרנקל ששרד את אושוויץ כתב את הספר 'האדם מחפש משמעות'", מסביר קלמנזון, "המשמעות נתנה לו כוח לשרוד את השואה, והיא גם נותנת כוח לחיים. מרבים לדבר ביום הזיכרון על השכול, אבל בקרבתנו יש גם משפחה שאיבדה דמות יקרה בתאונת דרכים. בעיניי, הרבה יותר קשה להתמודד עם תאונות הדרכים מכיוון שזה מוות מיותר, נטול משמעות לכאורה - לא מדובר כאן במלחמה נצחית עם הרוע הקוסמי.

"אנחנו נמצאים בחברה שיותר קל לה, בחברה שיש משמעות, שמאמינה שיש משמעות למה שהיא עושה. ביום הזה, שהוא כבד כל כך, אני רוצה לנחם דווקא את מי שאיבדו את קרוביהם מבלי שיש להם משמעות".

בזמנו, לאחר הפיגוע שגבה את חייו של מיכי מרק, היו קולות ביישוב שאמרו שזו כבר מכה אחת יותר מדי. אתה מזדהה עם אמירה כזו גם כיום?

"היה פחד שלא נוכל לעמוד בקושי, אבל אני חושב שעמדנו בו. היה חשש שלא נוכל לחיות ולשמוח ואנחנו חיים ושמחים וגם מתגעגעים".

רכבו של מיכאל מרק לאחר פיגוע הירי(צילום: מערכת וואלה! NEWS, דוברות כב"ה יו"ש תחנה אזורית יהודה)

הרב קלמנזון עומד בראש ישיבה ייחודית בנוף הדתי לאומי. ישיבת ההסדר בעתניאל ידועה בגישה ליברלית, המשלבת חירות אינטלקטואלית בלתי-מוגבלת עם עיסוק מעמיק במיסטיקה היהודית ובתורת הסוד. אך לצד אופייה הייחודי, הסמיכות שלה לקריית ארבע מצביעה על קו פוליטי ברור.

"נוהגים להגיד שאנחנו 'מתנחלים שמאלנים'. אז תגיד שאנחנו מתנחלים שמאלנים", אומר קלמנזון, "תגיד שאנחנו הומניסטים. אנחנו נישאר כאלה. התדמית הפציפיסטית של עתניאל היא מצד אחד נכונה, ומצד שני היא נראית כך רק למי שאינו מעורב ואינו מודע. עתניאל, ברובה המוחלט, שייכת לימין הנושך שחושב שאם מורמת על העם היהודי יד צריך לחתוך אותה בלי ייסורי מצפון".

"הרבה יותר קשה להתמודד עם תאונות דרכים. זה מוות מיותר, נטול משמעות לכאורה"

הרגשתם ירידה ברישום לישיבה בשנים האחרונות?

"הישיבה פופולרית מאוד. מגיעים הרבה חברה לישיבה למרות מה שקרה. העסק מתקדם ומתפתח. זאת ישיבה מאוד כיפית, שמחה וסקרנית. ואנחנו עדיין כאלה".

אחד מבוגרי הישיבה הוא אסף פאסי, המנהל כיום חברת דיגיטל ופרסום ומספק שירותים, בין היתר, למועצה האזורית הר חברון. פאסי מכיר מקרוב את מחיר הטרור: הוא נפצע קשה בפיגוע הקטלני שאירע בישיבה לפני כ-15 שנים, שבו נרצחו ארבעה תלמידים. כיום הוא מתגורר עם משפחתו ביישוב, אף שמוקד העבודה שלו נמצא בתל אביב ובירושלים המרוחקות יחסית. "זה הבית שלי, כאן אני רוצה לגור", הוא מנמק.

איך משנים דימוי של יישוב שמזוהה כיישוב שנפגע קשה בגל הטרור?

"אם יש לך קרובים או חברים בחו"ל, ודאי עברת איתם שיחות דומות המתייחסות לישראל כאל מקום מוכה טרור, מלא אפרטהייד. מקום נוראי", עונה פאסי, "אבל כמה זה רחוק מהמציאות. כולנו חיים בישראל, ויודעים שמדד האושר מראה שלמעט כמה מתוסכלים רעשניים לרובנו בסך הכל טוב כאן. כך גם בעתניאל: ב-15 השנים האחרונות היו לנו כמה ימים של טרור, אבל אלפי ימים מאושרים ושמחים עם האנשים הכי מדהימים בעולם ועם קהילה מגוונת ומיוחדת שגורמת לכך שאין יום משעמם כאן. עתניאל היא מקום של חיים".

"איכות חיים לא מספיקה". מבט עילי על עתניאל(צילום: בן קלמר)

את הגותו של ויקטור פרנקל מכיר גם יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון ותושב היישוב. "מי שיש לו למה יכול לעבור כל איך", מצטט דמרי, שיודע שאיכות חיים לא מספיקה כדי למשוך תושבים חדשים למקום, אלא גם דרך חיים – אידאולוגיה.

"אנחנו לא עושים כאן משהו זניח וספורדי, אלא חלק ממעשה גדול של ציונות ושיבת ציון", הוא מתעקש. "גם אנשים שנפלו במהלך הדרך ציוו לנו את החיים במותם, ואסור שהקורבן שלהם יהיה לשווא. בכל רחבי יהודה ושומרון אנחנו כבר עם עובדה בשטח של 450 אלף מתיישבים, שהופכים את המציאות של חיים ביהודה ושומרון לבלתי הפיכה ברמה הדמוגרפית".

על הקמפיין החדש, שמגיע אחרי תקופה לא קלה ליישוב, הוא אומר: "דווקא בימים אלה, בין ימי הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל, אנחנו יכולים להבין שמתוך החושך מגיע האור, ומתוך הלילה מגיע השחר. בעתניאל יש את ה'למה'. אפשר לראות את זה בהתפתחות המדהימה שהאזור הזה עובד: היישוב קלט עשר משפחות, נרכשו ונבנו כאן 15 בתים, ובימים אלו נבנית שכונה חדשה עם 24 יחידות דיור. הישיבה התיכונית מתרחבת, גנים נבנים, הכניסה ליישוב משופצת.

"אבל זה לא רק בית או מגרש, לא רק גג אדום, אלא מכלול של מערכות משמעותיות: חינוך מגיל אפס ועד צבא שנמצא בתוך הישוב, קהילתיות, חברתיות, תרבותיות, תורניות, שמאפשרות כאן חיים בריאים של קהילה. של חברות".

צעדה לזכרו של מרק, ימים לאחר הירצחו(צילום: תצפית TPS, דוד מיכאל כהן)

הייחודיות של הישיבה והיישוב באה לידי ביטוי גם בפרויקט שמובילה אורית, בתו של מיכאל מרק, המוקדש לזכרה של אביה. "אור מיכאל" הוא פרויקט שמטרתו לשמח חולים המאושפזים בבתי חולים. אורית מדגישה כי המתנדבים, לבושים בחולצות הנושאות את דמותו של מיכי, ניגשים גם לחולים ערבים.

"בכלל לא משנה לנו אם זה יהודי או ערבי. ואני רואה שזה מאוד משמח את החולים. הקמנו את זה לפני כמה חודשים ומאז זה עף", מספרת אורית. "אנחנו קונים ממתקים, צעצועים, חולצות. יש לנו נציג בכל בית חולים ובכל ראש חודש אנחנו הולכים לבתי החולים כדי לשמח את האנשים שם".

גם כאן ניכר כיצד דמותה של אביה, שנרצח בפיגוע טרור, משמשת לאורית מקור השראה, ואולי ניתן לראות בכך דוגמה לאופן שבו מתמודדים בעתניאל עם מורשת הקרב הייחודית שלהם. "בהתחלה חשבתי לעשות את זה רק בסורוקה ואז אמרתי למה לא בכל הארץ. אנשים אמרו לי: 'את לגמרי אבא שלך'".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully