ישראל נעתרה לאחרונה להזמנה לכינוס ביטחוני במוסקבה, בהשתתפות שורת מדינות מאיראן, דרך סוריה ועד הודו, אך ללא אוקראינה. בשונה מבעבר, קיבל שר הביטחון אביגדור ליברמן את הזמנת משרד ההגנה הרוסי, במה שעשוי להעיד על הקרבה בין הקרמלין לירושלים או על ניסיון לרכך את הנשיא ולדימיר פוטין, על רקע תקיפות חיל האוויר בסוריה.
דבר אחד ברור: ישראל לא תעשה צעד שכזה בלי לקבל "אור ירוק" מהבית הלבן, וייתכן מאוד שיש בביקור הזה סוג של העברת מסרים. רק בשבוע שעבר ביקר בישראל שר ההגנה של ארצות הברית, ג'יימס מאטיס.
קבלת ההזמנה מגיעה על רקע מספר מהלכים הממחישים את מורכבות המציאות במזרח התיכון: גורמים רשמיים במוסקבה התראיינו לכלי תקשורת מקומיים ואמרו כי הם מרוצים משיתוף פעולה עם איראן בסוריה. במקביל קרא בכינוס שר ההגנה האיראני לפרק את ישראל מנשק גרעיני. ליברמן ניצל את הבימה כדי להבהיר כי ישראל לא תאפשר לאיראן להתבסס בחלק הסורי של הרמה.
כאילו לא די בכך, התפרסמו לפנות בוקר דיווחים זרים על תקיפה ישראלית באזור דמשק נגד שיירות נשק שהיו מיועדות לחיזבאללה. קיים תרחיש שבו ישראל אינה האחראית למתקפה, אך אם אכן צה"ל הוא זה שביצע את הירי, הרי ששר הביטחון מקיים את הבטחתו שישראל תעמוד בכל עת על הקווים האדומים שהכתיבה הממשלה ותמנע העברה של נשק איכותי מאיראן לחיזבאללה גם כשהמשמעות היא גרימת אי נוחות למארח הרוסי, שמערכות ההגנה שלו פרוסות בסוריה.
לכך יש שתי אפשרויות: או שישראל מתנהלת כפיל בחנות חרסינה, הולכת על חבל דק מאוד, ומסתכנת באי עדכון של הרוסים לפני התקיפות; בפעם האחרונה שנחשפה תקיפה כזאת, שישראל לקחה עליה אחריות, הרוסים הזמינו את השגריר הישראלי במוסקבה לשיחת הבהרה. לחלופין, ייתכן שמערכת היחסים בין ישראל לרוסיה כל כך טובה, שליברמן לוקח בחשבון את האפשרות שהרוסים יבלעו את הצפרדע ויבליגו על המהלך ההתקפי.
מה שברור כשמש הוא שמוסקבה מחפשת יציבות ושקט תעשייתי במזרח התיכון, ולא מוותרת על אף צד במשחק: לא הישראלי, לא האיראני ובטח לא הסורי, שנתן לה אישור להקמת בסיס צבאי והעניק לה השפעה רחבה על האזור. לשם כך צריכים הרוסים להלך בין הטיפות ולשחק את המשחק עם לא מעט קריצות עין, בניסיון למקסם את הרווחים מהמציאות הזו. דוגמה טובה לכך היא ההתנהלות של בשאר אסד, שהבטיח כי אם ישראל תשוב לתקוף במרחב הסורי הוא יגיב בהתאם. אלא שמאז לא שמענו על תגובה צבאית של צבא סוריה, וניתן להניח שהרוסים מרסנים את הנשיא ואת התבטאויותיו.
מאחורי הקלעים מנסה ישראל לנצל את המצב באזור כדי להתניע תהליך שיוביל להסדרה בגבול הצפוני: בשלב ראשון חיזוק ההרתעה נגד הציר הרדיקלי הכולל את סוריה, איראן, חיזבאללה וחמאס, ובשלב שני הרחקה של האיומים מגבולות המדינה וסיכול ניסיונות התעצמות - או לפחות את הרצון להשתמש באמצעי הלחימה שכבר הוברחו והוטמנו מתחת לאדמה. ההתפתחויות הגלויות בכל המישורים מעידות כי ישראל מתקדמת לעבר היעדים שהציבה לעצמה, ויתרה מכך, מייצרת הזדמנויות חיוביות בתוך הג'ונגל המזרח תיכוני.