בתום מרוץ שהיה אחד המפתיעים והמעניינים בצרפת בשנים האחרונות, נפתחו הבוקר (ראשון) הקלפיות ברחבי המדינה. כ-47 מיליון בעלי זכות בחירה יתבקשו להכריע את זהותו של הנשיא - או הנשיאה - הבא של המדינה האירופית. עם זאת, בהנחה שאף אחד מהמועמדים המובילים לא יזכה ביותר מ-50% מקולות הבוחרים בסיבוב הראשון, המרוץ יוכרע רק בעוד שבועיים, בסיבוב השני שאליו יעלו שני המועמדים המובילים.
מערכת הבחירות הנוכחית נחשבת לבעלת משמעות מכרעת לעתיד האיחוד האירופי, בצל התחזקות הימין הקיצוני והאירו-סקפטי ברחבי היבשת וברקע "ברקזיט" הדרמטי בבריטניה הסמוכה. ניצחון של הימין הקיצוני או השמאל הקיצוני בצרפת עלול להשית מכת מוות על הפרויקט האירופי בשנים הקרובות.
הקמפיינים של 11 המועמדים סובבים גם סביב ההגירה למדינה וההתמודדות עם משבר הפליטים מסוריה ומעיראק, המדיניות הכלכלית ורפורמה במסים, המתיחות הבין-דתית, והמצב הביטחוני במדינה, כולל איום "המדינה האסלאמית" (דאעש), שמחבלים המזוהים עמו הצליחו להכות בצרפת כמה פעמים במהלך כהונתו של הנשיא היוצא פרנסואה הולנד.
לקריאה על המועמדים לנשיאות:
קתולי אדוק, חובב מרוצים ומתנגד לכשרות: פיון הנשיא הבא של צרפת?
מלכת הימין הקיצוני רוצה לשבור את תקרת הזכוכית באליזה
רגע לפני הבחירות: מלנשון, "הדינוזאור הקומוניסטי", טורף את המרוץ בצרפת
יריביו נפלו כמו זבובים, ומקרון, טירון חסר ניסיון, בדרך לכבוש את האליזה
הפיגוע בסוף השבוע האחרון בפריז, שבו נורה למוות שוטר ברחוב שאנז אליזה, ומעצר חשוד שאיים בסכין על שוטרים במטרו בבירה, מחזקים את החשש מפני אירוע ביטחוני ביום הבחירות. השבוע גם נעצרו חשודים בתכנון מתקפה שכזו נגד חלק מהמועמדים ובמקומות כינוס הומים ביום ההצבעה.
מלבד ההשפעה האפשרית של פיגוע הירי האחרון על המצביעים, ראש הממשלה ברנאר קזנוב הורה לאחר ישיבת חירום עם בכירי מערכת הביטחון על תגבור ביחידות עילית של כוחות הביטחון שיתווספו ל-50 אלף השוטרים שכבר הוטלה עליהם משימת האבטחה. "אסור לתת לשום דבר לפגום בהליך הדמוקרטי הבסיסי של מדינתנו. לא ניכנע לפחד ולאיומים, שמשחקים לידי האויב", הבהיר קזנוב.
בהתאם לנהלים הנהוגים בצרפת, ביום שלפני הבחירות נאסרת כל תעמולה, וכלי התקשורת נדרשים להימנע מפרסום סקרים חדשים, מדיווחים על הקמפיינים השונים ומראיונות עם המועמדים. אתמול פורסמו הסקרים האחרונים בצרפת - למרות שכלי תקשורת בשווייץ ובבלגיה, למשל, מסרו כי עוד יפרסמו סקרים נוספים הערב - והמועמדים נעלו את הקמפיינים באירועים רשמיים.
יום הבחירות נפתח ב-9:00 (שעון ישראל), עם תחילת ההצבעה בקלפיות ברחבי המדינה, כמו גם בנציגויות צרפתיות במדינות אחרות באירופה וברחבי העולם. בחלק מהאזורים, בהן הטריטוריות הצרפתיות המרוחקות ומדינות ארצות הברית, ההצבעה החלה כבר אתמול.
במהלך היום, יצביעו גם המועמדים המובילים בערי מגוריהם. המועמד השמרני פרנסואה פיון יצביע בפריז, וכך גם מועמד השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון. בנואה האמון, שנבחר כמועמד מטעם קואליציית מפלגות השמאל, יצביע בעירו טראפ, מנהיג מפלגת "קדימה!" עמנואל מקרון בלה טוקה, ומנהיגת "החזית הלאומית" מארין לה פן בעיירה אנין-בומון.
בשעה 13:00 תפרסם ועדת הבחירות המרכזית נתונים ראשוניים לגבי שיעור ההצבעה, ונתונים מעודכנים יפורסמו שוב ב-18:00. על פי הסקרים האחרונים, קרוב ל-30% מהמצביעים שמתכננים להגיע לקלפי מחר טרם החליטו עבור מי יצביעו, ושיעורי הצבעה גבוהים או נמוכים במיוחד באזורים מסוימים עשויים לרמוז על התוצאות הצפויות.
בשעה 20:00 יינעלו הקלפיות בעיירות ובאזורים הכפריים, ובדיוק שעה לאחר מכן יינעלו הקלפיות גם בערים הגדולות. או אז צפויים כלי התקשורת לפרסם מדגמים ראשונים, ובשעה 21:30 כבר צפויות תוצאות האמת הראשונות. מועמדת הימין הקיצוני לה פן צפויה לשאת דברים זמן קצר לאחר מכן במטה הבחירות שלה בפריז, ויתר המועמדים טרם מסרו מידע מדויק בנוגע לנאומים שיישאו לאחר פרסום התוצאות, אולם אלה צפויים במהלך הערב והלילה - ככל הנראה בהתאם לתוצאות האמת, ועד כמה הן יהיו צמודות.
אז מתי נגלה מי נבחר לנשיאות?
באופן עקרוני, מערכת הבחירות יכולה להסתיים כבר בסיבוב הראשון, אם אחד מהמועמדים ישיג יותר מ-50% מכלל הקולות הכשרים. עם זאת, מצב זה לא צפוי במערכת הבחירות הנוכחית, ושני המועמדים המובילים ימשיכו לסיבוב השני. למרות שהתוצאות יתבררו כבר במהלך הלילה, ביום רביעי הקרוב בשעה 18:00 תכריז ועדת הבחירות באופן רשמי על שני המועמדים שיעברו לסיבוב השני, ויתחרו ראש בראש ב-7 במאי.
כבר ביום ראשון או שני, או בתחילת השבוע לכל המאוחר, צפויים תשעת המועמדים שהודחו בשלב הראשון להכריז על תמיכתם באחד משני המועמדים של הסיבוב השני. המנצח, שזהותו תתברר בליל 7 במאי, ייכנס באופן רשמי לארמון האליזה בפריז כשבוע לאחר מכן, לכהונה של חמש שנים. עם זאת, תמונת הממשל הצרפתי לשנים הקרובות לא תושלם ללא הבחירות הפרלמנטריות ב-11 וב-18 ביוני, אז יתברר אם הנשיא הנבחר זוכה לתמיכה גם בבית הנבחרים, שתקל על קידום מדיניותו.
על פי הסקרים האחרונים, מקרון ולה פן צפויים להעפיל לסיבוב השני, ואילו מלנשון במקום השלישי. סקר BVA שפורסם אתמול חוזה 23% תמיכה לשני המועמדים המובילים בסיבוב הראשון, 19.5% למלנשון ו-19% לפיון. בסקר נוסף שפורסם אתמול, על ידי מכון המחקר Odoxa, מקרון קיבל 24.5% תמיכה ולה פן 23%. מלנשון ופיון קיבלו שניהם 19% תמיכה בסקר זה, שפורסם בעיתון "לה פואה".
סקר Ifop Fiducial העניק גם הוא למקרון את הבכורה על 24.5% תמיכה, ולה פן אחריו עם 22.5%. פיון קיבל 19.5% מהקולות, ומלנשון 18.5%. סקר "איפסוס" חוזה 24% תמיכה במקרון בסיבוב הראשון, 22% בלה פן, ו-19% במלנשון ובפיון. האמון מגיע למקום החמישי בפער ניכר בכל הסקרים שפורסמו אתמול.
הסקרים צופים הן למקרון והן לפיון יתרון גדול על פני לה פן בסיבוב השני, ואכן, גורמים רבים במערכת הפוליטית בצרפת קראו לאיחוד כוחות בסיבוב השני על מנת להביס את לה פן. ניסיונות איחוד דומים בסיבוב הראשון לא צלחו, כמו למשל דרישתו של מלנשון לאחד מאחוריו את מפלגות השמאל ואת המפלגות האנטי-קפיטליסטיות.
מי המועמדים?
באופן חריג, הנשיא המכהן פרנסואה הולנד, ששיעור התמיכה הציבורית בו נמוך מאוד, בחר שלא להתמודד לכהונה נוספת. מפלגתו בחרה בהאמון כמתמודד מטעמה, ואליו הצטרפו עוד עשרה מועמדים - ארבעה מהם בעלי סיכוי ממשי להעפיל לסיבוב השני. אלה הם ראשת "החזית הלאומית" לה פן, מועמד "הרפובליקנים" ומפלגות הימין פיון, מועמד השמאל הקיצוני מלנשון ומועמד המרכז מקרון.
מארין לה פן, בת 48, עורכת דין במקצועה, הצטרפה באופן רשמי למפלגת "החזית הלאומית" הימין-קיצונית של אביה, ז'אן מארי לה פן, בינואר 1998. ב-2011 העביר ז'אן-מארי את המושכות לבתו. שנה לאחר מכן, בבחירות 2012, היא סיימה במקום השלישי, אחרי ניקולא סרקוזי, אך היא הגדילה את בסיס התמיכה של מפלגתה וקיבלה 17.9% מהקולות - יותר ממה שקיבל אביה אי-פעם. שנתיים לאחר מכן, היא רשמה הישג נוסף, כשניצחה בבחירות לפרלמנט האירופי והייתה למפלגה הצרפתית הגדולה ביותר בגוף שאותו היא רוצה לפרק.
כשהיא שואבת השראה מהברקזיט, לה פן מבטיחה לפתוח במשא ומתן שיימשך חצי שנה על שינוי קיצוני של חברותה של צרפת באיחוד האירופי, כזה שיוביל לפרישה מגוש האירו ולביטול הגבולות הפתוחים ולחוקי תקציב. לאחר מכן, היא רוצה להעלות את חברותה של פריז באיחוד למשאל עם, והיא בעצמה תקרא לפרישה ממנו אם לא תצליח לשנות אותו מבפנים. אם המצביעים ידחו את המהלך, היא מבטיחה לפרוש.
בסוגיית המלחמה בטרור היא מבטיחה יד ברזל. לה פן רוצה לגרש את כל הזרים שנמצאים תחת מעקב שירותי המודיעין. היא דורשת לבטל את אזרחותם הצרפתית של בעלי אזרחות כפולה שיורשעו בטרור. את ההגירה היא רוצה לעצור לחלוטין, וגם למנוע שירותי בריאות בסיסיים למי שייכנס למדינה באופן לא חוקי. אזרחות צרפתית תהיה קשה הרבה יותר להשגה, וגם מי שנולד במדינה לא יזכה בה באופן אוטומטי.
עמנואל מקרון, בנקאי בן 40, מעולם לא נבחר למשרה ציבורית וניסיונו הפוליטי מסתכם בשנתיים של איוש משרד הכלכלה של צרפת. המועמד הנאה קיבל תשומת לב רבה בתחילת המרוץ, בעיקר בשל חיי האהבה שלו. 25 שנה מפרידות בינו לבין אשתו בריזי'ט טרונייה, שהייתה מורתו בתיכון. הם הכירו כשהיה בן 15 והיא בת 40, עם שלושה ילדים.
המועמד העצמאי פרש באוגוסט מממשלתו הלא-פופולרית של פרנסואה הולנד והקים תנועה חדשה בשם "קדימה". מצע התנועה מעומעם והוא ממזג רעיונות סוציאל-דמוקרטים עם כלכלת שוק, וקורא לאיחוד בין שברי החברה הצרפתית, שלדבריה נקרעת בין שמאל לימין. הוא מעוניין לשפץ ולשדרג את האיחוד האירופי, ותומך בקליטת אזרחים זרים שייתנו יד בהזנקת הכלכלה.
בעקבות המשבר שיצרו צווי ההגירה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, פנה מקרון למדענים ולאנשי אקדמיה במדינות המוסלמיות ואמר כי צרפת תקבל אותם בברכה. מקרון מרבה לפרסם מסרים באנגלית כדי להוכיח שפניו החוצה מצרפת ולא פנימה, להסתגרות ולבידוד, רעיונות המקודמים היטב על יד לה פן. הוא אף קיבל חיזוק מנשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה. תיעוד של השניים משוחחים ומאחלים בהצלחה זה לזה הועלה השבוע בחשבון הטוויטר של מקרון.
פרנסואה פיון, בן 63, ראש ממשלת צרפת בין השנים 2007 ל-2012, העומד בראש המפלגה השמרנית רפובליקנית, היה אמור לנצח את הבחירות בקלות. אחרי שגבר בפריימריז על סרקוזי ואלן ז'ופה, הציפייה הברורה הייתה שיעלה לסיבוב השני ושם יביס את לה פן. זה אמנם עשוי לקרות, אבל שערוריית שחיתות שבה התברר שעשה לביתו תוך הונאה שבה נרשמה אשתו כעוזרת פרלמנטרית שלו אף שלא עשתה דבר עבור המשכורת שקיבלה, חיבלה במאמציו קשות.
חובב מכוניות המרוץ, שגר בטירה בעמק הלואר, הוא שמרן בעל קשר עמוק לשורשיו הקתוליים, שמבטיח במצעו רפורמות קיצוניות לכלכלה הצרפתית וצמצום ההוצאות הממשלתיות. במרכז תכניתו, שלטענתו תציל את הכלכלה, קיצוץ 500 אלף משרות במגזר הציבורי והארכת שעות העבודה השבועיות. תכניתו של פיון מכונה בפי התקשורת הצרפתית "תאצ'ריסטית" על שם ראש ממשלת בריטניה המנוחה מרגרט תאצ'ר, שהייתה ידועה במדיניות כלכלית ליברלית נוקשה.
בתקופה שבה צרפת מתקרבת לשיעור אבטלה דו-ספרתי כמעט כפול ממדינות אירופיות אחרות, שיעור יצירת משרות חדשות מקרטע, וצמיחה איטית של 1.4% ב-2016, עשוי פיון להצטייר כמושיע. פיון הבטיח לפעול נגד האיגודים החזקים במשק ולחתור לעבר רפורמות שיקטינו את תפקידה של המדינה ככלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו. בניגוד ללה פן, השותפה לגל האירו-סקפטי, פיון מעוניין שצרפת תישאר באיחוד ובהגברת הקשרים בין מדינות גוש האירו.
הצטרפותו של ז'אן-לוק מלנשון, פוליטיקאי ותיק בן 65, למרוץ לנשיאות, הייתה בבחינת תפנית דרמטית נוספת במערכת הבחירות. מלנשון, שעד לא מכבר היה מדורג בסקרים במקום החמישי, הצליח לעקוף את מועמד הסוציאליסטים האמון ובסקרים מסוימים גם את פיון.
מלנשון כיהן בתחילת שנות ה-2000 כשר החינוך בממשלת הסוציאליסטים וכיום הוא חבר בפרלמנט האירופי. כעת הוא מוביל ברית שמאל רדיקלית, שכוללת את המפלגה הקומוניסטית. עם זאת, הדינוזאור הפוליטי אימץ את רוח הזמן הפופוליסטית - ואת מהפכת הרשתות החברתיות - כבר לפני שנים. לעתים הוא אף משתמש בהולוגרמות כדי להופיע בכמה עצרות בחירות שונות במקביל.
אף על פי שעמדותיו נגד האיחוד ונגד הגלובליזציה דומות לאלו לה פן, הוא נבדל ממנה בכל הנוגע להגירה ולאסלאם. מי שמכנה את עצמו "מועמד השלום" רוצה לפרוש מנאט"ו וגינה את המתקפה האמריקנית בסוריה, שאותה כינה "פשע חסר אחריות". הוא גם תומך בשימוש רחב יותר באנרגיה ירוקה, וקורא למצביעים לאכול קינואה. בעקבות עלייתו בסקרים, יריביו תוקפים אותו יותר ויותר במקום אחד את השני, ולדבריהם הוא יביא לקריסת הכלכלה.
