נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה אירחו הבוקר (חמישי) את מפגש "זיכרון בסלון" בביתם. זו השנה השנייה שהזוג מארח את הפרויקט, והשנה נושאת עדות מרים אשל, בת 87, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ.
ריבלין פנה לאשל ואמר לה במהלך המפגש: "הכבוד הגדול הוא לנו לארח אותך כאן, בבית הנשיא, זה הניצחון של כולנו". לדבריו, "השואה היא אירוע לאומי, השואה נוגעת לעם בישראל, נוגעת לפרטים בישראל והיא אירוע ברמה עולמית. לפני קום המדינה ובראשית הקמת המדינה כל ילד בארץ ישראל היה מודע לשואה ונפגש עם ניצולי השואה עם המספר על היד, זו הייתה עדות בלי אמצעית למה שקרה שם, לדברים הבלתי נתפסים מבחינה אנושית ומבחינה לאומית. הצורך שלנו היום הוא בבחינת 'והגדת לבנך' לנכדינו ונינינו, של מה היה שם, דווקא כשאנחנו מדינה כל כך חזקה ועם כל כך מגובש".
מרים אשל, לבית משפחת רוט, נולדה בצ'כסלובקיה בעיירה אירשווה, בחודש יולי בשנת 1930. משפחתה מנתה 11 נפשות, הורים ותשעה ילדים כאשר מרים הייתה הבת השנייה, צעירה מאחיה שמואל. איש מבני המשפחה לא שרד, למעט אחיה ברוך הצעיר ממנה, שאותו מצאה במקרה אחרי המלחמה. ברוך נהרג בקרב על רמלה במלחמת הקוממיות.
"אני מתרגשת מאוד", אמרה לנשיא ולרעייתו. "כבוד גדול לזכות אחרי שואה כזו איומה בה איבדתי את כל המשפחה, לבוא לכאן לבית הנשיא ולקבל כבוד כזה ויחס כזה, לפעמים אני לא מאמינה שאני זכיתי, ולמה אף אחד מהמשפחה שלי לא זכה? אף אחד. עכשיו לדאבוני אני אעציב אתכם קצת בסיפור שלי אבל אלה הם חיינו. נולדתי בצ'כוסלובקיה והייתי בת 13 וחצי כשההונגרים והגרמנים הגיעו לאזור שלנו. יום אחד בלבד עבר עד שדפקו בדלת שלנו וקצין גרמני אמר לאמא שלי 'תכיני את הילדים שלך עם קילו מזון, ואנחנו באים לקחת אתכם. חוץ ממך גברתי כי לך יש תינוק. כעבור חצי שעה הוא בא עם אוטו ולקח את כולנו, אבא ושמונה ילדים", פתחה את עדותה.
"זיכרון בסלון" היא יוזמה חברתית שהחלה לפני שבע שנים. מטרתה היא ציון ערב יום הזיכרון לשואה בצורה משמעותית בסלון הבית בין משפחה וחברים במפגש המורכב מעדות, חלק אמנותי-שיתופי ודיון.