אורי מלמיליאן, יהורם גאון ומייסד "מובילאיי": אלה מדליקי המשואות

(בווידאו: טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, בשנה שעברה)

כדורגלן העבר אורי מלמיליאן, הזמר והשחקן יהורם גאון, הסופר אלי עמיר ומייסד חברת "מובילאיי" אמנון שעשוע הם בין 14 מדליקי המשואות בטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות שיתקיים בהר הרצל. רשימת המדליקים הוכרזה היום (שלישי) על ידי יו"ר הוועדה לטקסים וסמלים השרה מירי רגב, בעקבות המלצת חברי הוועדה הציבורית, בראשות מנהל מרכז ההסברה מושיק אביב, לקראת חגיגות יום העצמאות ה-69.

השנה יעמוד טקס הדלקת המשואות בסימן "יובל שנים לשחרורה ולאיחודה של ירושלים בירתה הנצחית של ישראל והעם היהודי". יו"ר הוועדה אביב מסר כי "בחירת משיאי המשואות משקפת את הפסיפס הירושלמי והישראלי במיטבו, משחררי העיר, בוניה, סמלים מרכזיים בתרבות הירושלמית ואנשים ראויים שמשקפים את רוח המקום".

עוד בוואלה! NEWS:
תיעוד: נוסע עלה לאוטובוס ליהוד, התחרט – ותקף את הנהג
נטלי מחכה 14 שנה למציאת גופת בעלה בכנרת: "רוצה קבר לבכות עליו"
פרי, שוב הביתה: מי ראה את הכלב האבוד משלט החוצות הענק על כביש 1?

ברשימת מדליקי המשואות נכללים גם מנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים הדסה הר הצופים פרופ' אחמד עיד, אלי מזרחי, מסעדן ויו"ר ועד סוחרי שוק מחנה יהודה לשעבר, הרבנית חנה הנקין, לוחם הצנחנים לשעבר יעקב (יקי) חץ, מירי ארנטל, שהקימה ארגון סיוע לילדים חולי סרטן, ודינה סמטה, חניכה ב"בית חינוך עיוורים" ומתנדבת במוסד.

את משואת התפוצות ידליקו הרב האמריקני משה חיים (מרווין) הייר, דיקן ומייסד "מרכז שמעון ויזנטל", ומיכאל סטיינדהרט, פילנתרופ אמריקני מוכר שמפעלו המרכזי הוא סיורי "תגלית". לבסוף, את משואת צה"ל ידליקו סגן דין ארגיל, הוא מפקד צוות חוד בגדוד "צפע" של חטיבת הצנחנים, ורב-סרן ירוס ירושלים שיגוט, ראש מדור הסברה במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי.

כדורגלן עבר, יליד שכונת ממילא בן 60, שעל פי ועדת הבחירה מהווה את אחד הסמלים הבולטים של הספורט הישראלי בכלל, והירושלמי בפרט". הוועדה ציינה כי "הוא טיפס לפסגת הכדורגל הישראלי והיווה עבור ישראלים רבים גיבור ילדות ומודל לחיקוי. הספורט והכדורגל הפכו לחיבור בין אנשים ובין מגזרים, ושמו של מלמיליאן הפך בעגה הירושלמית למטבע לשון".

עוד נמסר כי "מלמיליאן מסמל את החיים של אלפי ירושלמים בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים", בהתייחסות לילדותו של מלמיליאן בשכונת ממילא, ששכנה אז בסמוך לאזור השליטה הירדני. כמו כן, נכתב על ידי הוועדה כי הוא מסמל את "הספורט הירושלמי ואת השער שהוא פותח בפני כל ילדי העיר להשתלב ולהתקדם בחברה הישראלית".

מנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים הדסה הר הצופים, בן 67. עיד, יליד דבוריה שבגליל, הוא מבכירי המנתחים הכירורגים בישראל, בוגר האוניברסיטה העברית וחי בירושלים שנים רבות. "פעולתו של עיד היא סמל לפסיפס הירושלמי הייחודי של בני עדות ודתות שונות, ומסמלת את המחויבות לערך החיים", נכתב עליו. עיד ידליק את המשואה לכבודם של "הרופאות והרופאים הפעילים בעיר ופועלים ללא לאות להצלת חיים ולשיפור איכות החיים של כל תושביה".

סופר ואיש רוח ירושלמי בן 80, שעלה לישראל לבדו והגיע למעברה בירושלים. כנער, עמיר עבד כשליח במשרד ראש הממשלה, ובשעות הערב השלים את לימודיו התיכוניים. בהמשך, הוא למד בפקולטה למדעי המזרח באוניברסיטה העברית. ועדת הבחירה כתבה כי ספריו "אהבת שאול", "תרנגול כפרות", |"מפריח היונים" ועוד, "מהווים קול ייחודי בתרבות הישראלית ונותנים ביטוי עז וצבעוני של החיים בירושלים ובארץ כולה בשנות ה-50 וה-60, תוך תיאור של מעברותיה ושכונותיה של ירושלים".

מסעדן ויו"ר ועד סוחרי שוק מחנה יהודה לשעבר, בן 65, ש"מייצג את אחד מהמוקדים הייחודיים של העיר". מזרחי תואר כאחד מ"מובילי תהליך ההתחדשות שעבר השוק", ונכתב כי "בית הקפה והמסעדות שלו היו הראשונים מסוגם בשוק". מזרחי, על פי הוועדה, "מבטא את הפסיפס הייחודי לעיר, את המגוון האנושי בה ואת כוח החיות המאפיין אותה".

ועדת הבחירה הוסיפה כי "הוא פעל על מנת לשמור על אופיו האותנטי של השוק ובמקביל להפכו למרכז שוקק של תיירות ותרבות, ובאופן זה לחדש את ימיו. שוק מחנה יהודה, אחד מסמליה המרכזיים של העיר, ראה תקופות היסטוריות רבות, ביניהם גם פיגועים אשר השאירו בו את חותמן והביאו לעיצוב אופיו המיוחד".

מרצה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, מייסד חברת "מובילאיי" המסייעת למניעת תאונות דרכים וממציא פטנט ייחודי המאפשר ללקויי ראייה לראות. שעשוע, בן 57, "משלב בין מחקר לפיתוח בעיר ירושלים", ולדברי הוועדה, "פועלו פורץ הדרך בחברות 'מובילאיי' ו'אורקם', תוך שמירה על המשך פעילותן בירושלים, הביאו ליצירת מקומות עבודה רבים והפכו אותה למרכז טכנולוגי והייטק בינלאומי מוביל".

"פעולתו מסמלת את מרכז ההיי-טק הירושלמי ההולך ומתפתח בשנים האחרונות ומציע פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך", עוד נמסר. "שעשוע ידליק את המשואה לכבודה של האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי הראשון שהוקם בישראל המשלב בין מחקר ליישום".

חניכה בת 19 ב"בית חינוך עיוורים". עיוורונה של סמטה לא מפריע לה להתנדב ולתרום לחברה בעצמה. סמטה עלתה מהודו והיא משתייכת לקהילת בני מנשה. היא הגיעה לבית החינוך ב-2007, ומאז רכשה בו כישורים חברתיים ואת השפה העברית. היא תוארה כזמרת מחוננת המובילה קבוצת שירה של ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ב-"שלווה" השוכנת בירושלים, ומופיעה לפני קהל ומספרת את סיפור חייה.

סמטה תדליק את המשואה לכבודו של בית חינוך עיוורים, מוסד חינוך ירושלמי שנוסד ב-1902 והיה המוסד הראשון לבעלי מוגבלויות שהוקם עבור יהודים בארץ ישראל.

מחלוצות בתי המדרש לנשים וראשת מדרשת "'נשמ"ת" בשכונת פת שבירושלים, בת 71. במדרשה שייסדה לומדות תורה נשים ונערות ומוכשרות בה יועצות הלכה. כמו כן, המדרשה מקיימת תכנית לבנות לפני צבא, המשלבת לימודים אקדמאיים לחברות קהילת יוצאי אתיופיה, קו הלכתי פתוח ושתי תכניות המיועדות לתלמידות מחו"ל.

הרבנית הנקין עלתה מארצות הברית עם בעלה הרב יהודה הרצל בשנות ה-70, ולאחר עשור של מגורים בעמק בית שאן, עברה לירושלים והקימה בה את המדרשה. בני הזוג הנקין שכלו את בנם הרב איתם הנקין וכלתם נעמה בפיגוע סמוך ליישוב איתמר.

זמר, שחקן ואיש רדיו בן 78, צר למשפחת גאון, אחת המשפחות הוותיקות בירושלים. כחבר מועצת העיר ירושלים בהתנדבות במשך כעשור, וגם כיום מתנדב בכמה מוסדות ירושלמים.

"ירושלים עומדת במרכז יצירותיו של גאון כזמר וכשחקן, בין היתר בסרט ובאלבום 'אני ירושלמי', בביצועיו לשירים 'אור וירושלים', 'מעל פסגת הר הצופים', ועוד", נמסר בדברי הוועדה. עוד נכתב כי "גאון נטל חלק מרכזי בשימורה וקידומה של תרבות הלדינו המזוהה עם העיר וביצע שירים רבים גם בשפה זו".

לוחם מילואים בגדוד 66 של חטיבה 55 במלחמת ששת הימים, ופעיל מרכזי בהנחלת מורשת הקרב של ירושלים, בן 71. לפני המלחמה היה חץ לוחם בחטיבת הצנחנים, בסדיר ולאחר מכן במילואים. הפלוגה של חץ לחמה בקרב גבעת התחמושת, בו נפגע מפקד המחלקה שלו.

"חץ הוביל את חיילי המחלקה בקרב הקשה על הבונקר הגדול ועל פעולתו זו הוענק לו עיטור העוז", נמסר. לצד שירותו ארוך השנים במילואים, עבד חץ ברפא"ל ועל עבודתו הוענק לו פרס ביטחון ישראל. "חץ מביא לידי ביטוי את עוז הרוח של הלוחמים ואת הניצחון הדרמטי במלחמת ששת הימים", כתבה הוועדה. "חץ ידליק את המשואה לכבוד גבורתם של נכי צה"ל, לזכרם של החללים שנפלו בקרבות ובשם האלמנות והיתומים".

ארנטל, בת 67, הקימה יחד עם בעלה חיים את ארגון "זכרון מנחם", לזכרו של בנם מנחם שמת מסרטן. הארגון פועל בירושלים לסיוע לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, ובמסגרת פעילותו הוקמה מלונית בירושלים אשר נותנת מענה לזקוקים לטיפול כימותרפי בבתי החולים בעיר.

"בשל פעילותה הרבה, מהווה עמותת 'זיכרון מנחם' השראה לעמותות וארגונים נוספים", נכתב. "ארנטל מסמלת את מפעלי החסד הרבים שהוקמו בעיר ירושלים ואת תרומתו של הציבור החרדי במארג החיים הישראלי, בירושלים בפרט ובישראל בכלל".

סטיינדהרט, בן 76, והייר, בן 78, ידליקו יחד את משואת התפוצות. הראשון הוא פילנתרופ אמריקני מוכר, המעורב בפרויקטים רבים בישראל ובקרב יהדות ארצות הברית. מפעלו המרכזי הוא פרויקט "תגלית", שהביא עד כה לארץ כ-600 אלף צעירים יהודיים מרחבי העולם לסיורים ברחבי המדינה ובירושלים. נוסף על פעולתו ב"תגלית", סטיינדהרט הקים רשת של בתי ספר עבריים בארצות הברית, הוא תורם בולט של מוזיאון ישראל ונמנה עם התורמים המרכזיים של אוניברסיטת תל אביב.

הרב הייר הוא דיקן ומייסד "מרכז שמעון ויזנטל" ו"מוזיאון הסובלנות" בלוס אנג'לס, המסופח אליו. המרכז שם לעצמו למטרה להגן על העם היהודי ולשמר את זיכרון השואה, ופועל להעמדתם לדין של פושעי מלחמה נאצים. בימים אלה מושלמת בנייתו של "מרכז עולמי לסובלנות" במרכז ירושלים. הוא נאם בהשבעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וקרא: "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני".

ארגיל, תושב אלפי מנשה בן 22, ושיגוט, בת 30, ידליקו יחד את משואת צה"ל. סגן ארגיל הוא מפקד צוות חוד בגדוד "צפע" של חטיבת הצנחנים. הוא התנדב לחטיבת הצנחנים במרץ 2014, במטרה "להמשיך את דרכם של דודו וסבו, ששירתו גם הם ביחידה". סבו, מרדכי אברג'יל, לחם בדרום בירושלים במלחמת ששת הימים, וכשארגיל סיים את קורס הקצינים, סבו העניק לו רקע אדום לכנפי הצניחה שקיבל לאחר שצנח במיתלה במהלך מלחמת סיני.

רס"ן שיגוט, תושבת אשקלון, היא ראש מדור הסברה במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי. היא נולדה באתיופיה ועלתה בגיל ארבע לארץ. היא התגייסה לחיל החינוך והנוער, שם שימשה בין היתר כקצינת קידום אוכלוסיות, סגנית קצין חינוך פיקוד דרום וקצינת החינוך של בית הספר להנדסה צבאית. היא פעילה במגוון רחב של יוזמות חברתיות המבקשות לחשוף את סיפורם של ישראלים יוצאי אתיופיה לציבור הישראלי ולגשר על הפערים שבין קבוצות ומגזרים בישראל. "ירוס, הקרויה על שם העיר ירושלים, מסמלת בעשייתה את הקשר העז והעמוק בין אנשי ביתא ישראל לישראל אליה נשאו את עיניהם", נכתב בדברי הוועדה.