5:00 בבוקר. השחר עוד לא עלה בחלקו המזרחי של הגליל, אך לוחמי פלוגת דולב מיחידת נחשון של שירות בתי הסוהר כבר פועלים במרץ במתחם כלא צלמון. הם מחולקים לצוותים קטנים, שכל אחד מהם עתיד ללוות ולאבטח עצורים שיוצאו ממתקני הכליאה בצפון ויועברו לבתי המשפט בנצרת, בצפת וקריית שמונה. רשימת השמות כוללת 130 עבריינים, ובהם רוצחים, גנבים, עברייני מין, חברי כנופיות וארגוני פשע.
אחד מהם זעזע שעות ספורות קודם לכן את ישראל כולה, כשנעצר בטבריה בחשד לרצח אשתו ולעריפת ראשה. החוקרים דיברו עמו לאורך זמן קצר מאוד, וכעת לוחמי הפלוגה יהיו אחראים לשמירה על אדם שמעשיו מעידים על רמת הסכנה הנובעת ממנו. התרחישים: ניסיון בריחה, פגיעה בעצמו או ניסיון תקיפה מצד עצורים ואסירים ששמעו על המקרה ומבקשים צדק.
מפקד הפלוגה, רב-כלאי אילן סברלסקי, מחליט לא לקחת כל סיכון, וקובע באופן חריג כי החשוד ייצא מתא המעצר עם אזיקי ידיים ורגליים, וכן עם חגורת בטן שמחברת ביניהם בשרשרת, כך שלא יוכל לעשות כל תנועה שתפתיע את הלוחמים. רק אסירים או עצורים בודדים נקשרים כך, ובמשאית העצורים יועבר החשוד לתא מבודד, שימנע מגע וקשר עם חבריו לנסיעה.
הלוחמים בודקים את הציוד: שרשראות של אזיקי רגליים וידיים, אמצעי פיזור הפגנות והפרות סדר, ובהם גז מדמיע, מגנים וקסדות, וכן רובי אם-16, תחמושת וציוד קשר. לאחר תדריך הם נכנסים לאגף המעצר בכלא, המפריד את העצירים ב"תאי מיון" - תאי מעצר ענקיים שמחולקים לפי יעד העברת העצורים.
הוצאת העצורים מורכבת, ומתבססת על ההנחה כי למרביתם אין מה להפסיד. חלק מהם עצורים שנתפסו לפני כמה שעות בלבד ועומדים בפני הכרעת שופט באשר לקיום חשד סביר שביצעו עבירה וכעת יש מקום להחזיקם במעצר. אחרים נמצאים בהליך משפטי מתקדם. כך או כך, הלחץ ניכר על פני הנוכחים והם נעים בעצבנות וצופים בהיערכות הלוחמים.
כל עצור מוציא את ידיו דרך חלונית קטנה מחוץ לדלת הברזל הכבדה של התא, ונאזק. לאחר מכן נעמדים כמה לוחמים ליד התא, וכל עצור ששמו נקרא יוצא תחת השגחתם לאחר שהדלת נפתחת. העצור צועד לעבר קצה החצר ונעמד כשפניו מול קיר בטון. לוחם אחד מבצע חיפוש דקדקני על גופו, בעוד חברו עומד מאחור ומחפה עליו. שני לוחמים נוספים נמצאים בסמוך, ערוכים לכל תרחיש. שני העצורים האחרונים ששמם מוכרז הם החשוד מטבריה וצעיר אחר, שפניו מכוסות סימני חבלה, ומוגדר כעת "טעון הגנה", לאחר שהיה מעורב בתקרית אלימה עם עבריין אחר. השניים מועלים בנפרד לרכב הליווי ומוכנסים לתאים נפרדים, שיפרידו אותם מהעולם החיצון גם במהלך הנסיעה הקצרה לנצרת.
לאחר שאוזקים כל עצור גם ברגליים, הוא מועלה לרכב הליווי - "פוסטה", בלשון העבריינים, "זינזאנה" בעגת העבר של השוטרים, או "נחשונית", על פי שירות בתי הסוהר. "מדי יום אנחנו מעבירים למעלה מ-1,200 אסירים בין מתקני הכליאה, וממתקני המעצר לבתי המשפט ולבתי החולים", סיפר גורם בכיר בשירות בתי הסוהר. "זה דורש מקצועיות רבה כי בפירוש מדובר בבית סוהר על גלגלים, וכל שיירה היא אגף בית סוהר בתנועה".
כל לוחם ביחידת נחשון מבין את חשיבות המשימה, ואת גודל האחריות והמורכבות של "שינוע" אסירים ועצורים מבית הסוהר המוגן. תרחישי הנסיעה השונים, ובהם ניסיון בריחה "הוליוודי" הנסמך על סיוע חיצוני, או פגיעה באסיר שלו "חשבון פתוח" מחוץ לכותלי הכלא, כולם נלקחים בחשבון ומתורגלים מדי יום כחלק מהשאיפה לשמור על דריכות הלוחמים. "בבית הסוהר יש מעגלי אבטחה: שערים, חומות, גדרות, פטרול, מגדלי שמירה, מצלמות, אגפים, תאים, שומרים וכלבי שמירה, ואמצעים אלקטרוניים, אבל בליווי אנחנו נחשפים בנקודת התורפה. כאן יש רק לוחם ודלת כלי הרכב שמפרידים בין האסיר או העצור והעולם החיצון", הסביר מפקד הפלוגה, רב-כלאי אילן סברלסקי.
בשנה האחרונה, החלה היחידה להוביל גם עצורים ואסירים שפעלו תחת כנפי דאעש, רובם תושבי הצפון שערקו לסוריה או עיראק כדי להצטרף לארגון. "זו תופעה הולכת וגדלה", הסביר סברלסקי, "מדובר בעצורים ואסירים יותר קיצוניים. הם רואים את לוחמי היחידה כאויבים שלהם, ואנחנו נדרשים לפעול במקצועיות רבה יותר".
לוחמי נחשון הם יוצאי יחידות קרביות ובמהלך תקופת ההכשרה הארוכה שלהם הם עוסקים במגוון תורות לחימה והתמודדות עם תרחישים שהופכים עם השנים לחלק מארגז הכלים היומיומי שלהם. בין היתר, הם לומדים כיצד להילחם בידיים חשופות או להתמודד עם הפעלת אש חיה מטווח קצר. לפני שנתיים קיבל צוות לוחמים ביחידה ציון לשבח לאחר שלוחמיו נתקלו במהלך ליווי במחבל שעלה על אוטובוס בתל אביב והחל לדקור את יושביו. חברי הצוות מיהרו לצאת מכלי הרכב שבו שהו עצורים, רדפו אחר המחבל, פגעו בו ביריות ולכדו אותו. במקרה אחר, זכתה לוחמת ביחידה בציון לשבח לאחר שהכניעה בקרב ידיים אסיר מפורסם שהוגדר על ידי בית המשפט כראש ארגון פשע.
פעילותם, המתבססת על דריכות מקסימלית, מלווה לעתים גם ברגעי נחמה וחיוך. אחד מהם התרחש לאחרונה, כשליוו לבית המשפט בנצרת את חן אילתי, החשוד ברצח אמו. לאחר עשרות דיונים שאליהם הובל אילתי, קבע בית המשפט כי הוא אינו אחראי לרצח, וזיכה אותו. "הוא רעד, לא האמין גם כשהורדנו לו את האזיקים ואמרנו לו שהוא אדם חופשי. הוא היה בהלם", סיפר רב-סמל האף טאפש.
