ביום חמישי בבוקר עלה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על האייר פורס 1 הנשיאותי לעבר פלורידה. במהלך הטיסה הוא אמר לכתבים שנלוו אליו בסגנונו החף מכל אנדרסטייטמנט: "אני חושב שהיו לנו 13 שבועות מהטובים בהיסטוריה של הנשיאות". בנקודת הזמן שבה נאמרו הדברים, זו בהחלט לא הייתה אמת. מחקירת הקשרים בין אנשיו לבכירים רוסים בעת הקמפיין, דרך ההדחה של היועץ לביטחון לאומי ועד לצו ההגירה שיצר כאוס בשדות התעופה ונפסל על שתי גרסאותיו בבתי המשפט, פתיחת הכהונה של טראמפ בהחלט ידעה שורה הגונה של מהמורות.
ואולם, ימים אחרי הצהרתו של טראמפ כבר ברור כי גם אם אלה לא היו 13 השבועות המוצלחים ביותר בהיסטוריה של הנשיאות, השבוע הזה לבטח היה השבוע הטוב ביותר בקדנציה שלו עד כה. המתקפה בסוריה קיבלה, ובצדק, את מירב תשומת הלב, אבל היא רק חלק בפסיפס של אירועים שיכולים לסמן עבור טראמפ שבוע מוצלח הן במדיניות הפנים והן במדיניות החוץ.
עוד בוואלה! NEWS:
טראמפ שלח מכתב לקונגרס: "מוכנים לתקוף שוב בסוריה אם נידרש"
רוסיה ואיראן מבטיחות להמשיך לסייע לאסד: "עד להבסת הטרוריסטים"
היכן שאובמה היסס, התלבט ונסוג - טראמפ איים ומימש במהירות
מבחינה פנימית, המאורע המשמעותי מכולם התרחש ביום שישי בסנאט, בעיצומה של יממה מלאת חדשות. המועמד של טראמפ למשרת שופט בבית המשפט העליון, ניל גורסץ', זכה לאישור הסנאט לאחר שהרפובליקנים שינו את החוקים כך שיספיק רוב רגיל של 51 סנאטורים כדי לבטל את הליך הפיליבסטר שכפו הדמוקרטים, ולאשר את המועמדות.
לכאורה מדובר במאבק טכני ואפרורי, אך בפועל, מינוי שופט לעליון הוא הישג של ממש עבור טראמפ. למעשה, החל מיום השבעתו של גורסץ' ביום שני הקרוב, ישוב בית המשפט העליון להיות בעל רוב של חמישה שופטים שמרנים וארבעה ליברלים, לאחר שמאז מותו של השופט אנטונין סקאליה בשנה שעברה עמד המאזן על ארבעה מול ארבעה.
בכל עצרת בחירות של טראמפ, גם בתקופות הכי קשות שלו בסקרים, וגם לאחר פרסום הקלטת בה התרברב בשפה גסה על הטרדות מיניות של נשים, הסבירו תומכים רבים כי עבורם, הדבר החשוב והעקרוני ביותר בהצבעה לנשיא היא הזכות למנות שופטים, ולכן גם אם הם לא מתלהבים מסגנונו או מדבריו, אין מבחינתם אופציה אחרת. עבורם, המינוי של גורסץ' הוא מילוי ראשון של הבטחת בחירות משמעותית.
טראמפ היה זקוק להישג הזה,בעיקר אחרי שניסה ללכת עם הראש בקיר נגד הקונגרס במאבק נגד רפורמת הבריאות אובמה קר, ונאלץ לסגת דקות לפני ההצבעה לאחר שהבין כי לא יהיה בידיו רוב. הפעם, זה כבר עבד עבורו בצורה חלקה יותר. התהליך לא היה אלגנטי, ושינוי כללי המשחק בסנאט נחשבים למהלך שנוי במחלוקת, אבל בשורה התחתונה הוא יצא מן המאבק הזה כשידו על העליונה.
בין לבין, טראמפ הספיק לקיים פגישות לבביות עם מנהיגי מצרים וירדן, שסימלו דף חדש ביחסים של שתי המדינות עם ארצות הברית. לאחר תקופה של יחסים צוננים בימי אובמה, התקבל עבד אל-פתאח א-סיסי בבית הלבן בכבוד מלכים, וגם מלך ירדן עבדאללה זכה למנה הגונה של שבחים מפי טראמפ על מנהיגותו ואומץ ליבו כלוחם ומנהיג. ניכר היה שחשוב מאוד לטראמפ לעשות צעד קדימה אל עבר מנהיגי ערב, והפגישה עם עבדאללה וא-סיסי, שהייתה הפגישה השנייה שקיים עם כל אחד מה בשבעת החודשים האחרונים, הייתה כל מה שהפגישה עם אנגלה מרקל, למשל, לא הייתה.
בניגוד לפגישה החמוצה ההיא, שבמהלכה השניים לא לחצו יד, בפגישות שקיים השבוע נראה טראמפ נינוח, משוחרר, ובעיקר כאילו חשוב לו לרכוש את אמונם של בני שיחו בדרך ל"דיל האולטימטיבי" שהוא מנסה להשיג במזרח התיכון.
ובשבוע כל כך עמוס בחדשות, עבר עוד משהו מתחת לרדאר. דקות לפני שטראמפ ועבדאללה יצאו אל גינת הבית הלבן למסיבת עיתונאים משותפת, פורסם כי סטיב בנון, יועצו השנוי במחלוקת של טראמפ אשר מזוהה עם הימין הקיצוני, הודח מתפקידו כחבר במועצה לביטחון לאומי. מי שעומד מאחורי ההחלטה הוא ראש המועצה, הגנרל מקמסטר, ולא טראמפ עצמו, אבל הדבר עורר זעם של ממש בקרב חוגי הימין העמוק בארצות הברית.
מי מגנה את התקיפות בסוריה
וזה לא היה הסוף. התקיפה בסוריה ביום שישי לפנות בוקר גררה תקופות נזעמות אף יותר בקרב חוגי ה"אלט-רייט", בסיס התומכים הנלהב והנמרץ ביותר של הנשיא, אשר חלקים ממנו מקדמים רעיונות של בדלנות ועליונות הגזע הלבן, ומתוקף אותה אידיאולוגיה בדלנית אף מתנגדים למעורבות צבאית בסוריה. הלילה הם אף התכוונו להפגין נגד מלחמה בסוריה בוושינגטון הבירה. בין אלה המקדמים את ההפגנה נמצא גם ריצ'ארד ספנסר שהתפרסם כאשר צולם כשהוא מצדיע במועל יד וקורא "הייל טראמפ" לאחר הבחירות, בכנס שהיה אמור לחגוג את הניצחון.
בסגנונו האנטישמי, צייץ ספנסר נגד חתנו היהודי של הנשיא: "לפטר את קושנר. אף אחד לא הצביע לקושנר, רבים מאיתנו הצביעו נגד כך שלאנשים כמו קושנר יהיה כוח", וכתב כי הוא "מגנה את המתקפה בסוריה". רצף ארוך, של עשרות ציוצים ברוח דומה העלה גם תומך נלהב אחר עד לאחרונה של טראמפ, ראש הKKK- לשעבר, דיוויד דיוק, שהתאכזב מאוד מן ההחלטה לתקוף את צבא אסד. בראי ההיסטוריה, בהחלט ייתכן שבין המתקפה בסוריה ומינוי השופט בעליון, דווקא ההבנה של אנשי האלט-רייט כי טראמפ לא עומד להיות נשיא החלומות שלהם, הייתה המאורע המשמעותי של השבוע.