פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גבר גילה שרגלו שנקטעה נעלמה מקברה: "מרגיש שאיבד אותה שוב"

      בשנת 2014 גילה חיים כי המועצה הדתית ברמלה פינתה את קבר האיברים שבו נטמנו רגליו, שנכרתו עקב תאונה קשה שעבר. לאחר שהתברר שאחת מרגליו חסרה בקבר החדש, חלה הידרדרות במצבו הנפשי: "הוא מרגיש נבגד, מדוכא ונסער"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      עובדי בית העלמין התחמקו ממתן מענה. חלקת הקבר ברמלה

      המועצה הדתית ברמלה פינתה קבר איברים שבו נטמנו רגליו הקטועות של חיים, גבר דתי בן 37, ללא הסכמתו או ידיעתו. כשביקש לפתוח את הקבר החדש, גילה כי אחת מרגליו לא נקברה וכי לא מוצאים אותה או את המצבה. מאז, סובל חיים מדיכאון ומחרדות, ובימים האחרונים הגיש תביעה נגד הרבנות.

      באפריל 1999 עבר חיים, אז בן 19, תאונת דרכים שבעקבותיה הוחלט לקטוע את שתי רגליו. מיד לאחר התאונה, אביו ביקש לקבל לרשותו את שתי הרגליים כדי להביאן לקבורה בהתאם לאמונה היהודית, על פיה לאחר מותו יתאחד המנוח יחד עם כלל אבריו. בהתאם לאותה התפיסה, כאשר מת יהודי נקבר ללא כל איבריו, גורם הדבר לייסורים כבדים לנשמה ומעכב את עלייתה השמיימה. הרגליים נטמנו בבית העלמין ברמלה, בקבר המיועד לאיברים כרותים, ועל חלקת הקבר הוצבה מצבה שעליה נחרט "פה קבורות הרגליים של חיים". באותה החלקה נקברו רגליה של אישה נוספת.

      מאז, נהג חיים לעלות לקברו של סבו בבית העלמין, ואף לעבור דרך חלקת הקבר שבה נטמנו רגליו הקטועות. עם זאת, ביום האזכרה של סבו, באמצע מאי 2014, גילה כי בחלקת הקבר שבה היו טמונות רגליו נקבר אדם אחר, וכי המצבה נעלמה. הוא פנה לבית העלמין להתלונן על האירוע, ולטענתו, לא קיבל תשובה ברורה. לדבריו, עובדי בית העלמין התחמקו ממתן מענה, ואחד מהם אמר כי איבריו הועברו לקבר אחים בקצה השני של בית העלמין בשל מצוקת מקום.

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      אחרי הנאום החריף של כחלון: נתניהו מבקש לעצמו את המילה האחרונה
      נעצרו שני חשודים במעורבות בקטטה ההמונית בין ארגוני פשיעה ברמת גן
      דאעש ובדלנים מוסלמים: הסכנות האורבות לעריה הגדולות של רוסיה

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      חיים לא עמד נפשית בפתיחת הקבר. בית העלמין ברמלה

      "הוא כועס, פגוע וחש מרומה ונבגד. הוא היה בהלם, הוא לא הבין איך חברה שאמונה על הקצאת קברים ותחזוק בית העלמין מבצעת מעשה חד-צדדי כזה מבלי לעדכן אותו. גם בהיבט הדתי הוא חש מושפל ונבוך", אמר עו"ד טל קדש, בא כוחו של חיים, המלווה את המקרה עם עו"ד מרווין ניסן כהן. בעצת עורכי דינו, חיים פנה לבית העלמין בדרישה לפתוח מחדש את הקבר ולבדוק את רגליו. דרישתו לא נענתה מידית, ורק לאחר דין ודברים הסכימו לפתוח את הקבר, בנוכחות בני משפחתו של חיים ונציג המועצה הדתית ונציג המכון למדע פורנזי. חיים הגיע, אך לא עמד נפשית בפתיחת הקבר וחיכה לסיומו מחוץ לבית העלמין.

      בעת פתיחת הקבר, הוצאה ממנו שקית עם עצמות רגליים ושקית נוספת שהכילה גרב לבן, שאותו אמו של חיים זיהתה כשייכת לו. השקיות נשלחו למכון הפורנזי בירושלים להשוואת פרופיל ה-DNA של חיים, ועם קבלת התוצאות, הזדעזע חיים פעם נוספת. "ממצאי דוחות הבדיקה של המכון הפורנזי הם כי פרט לעצם השוק התואם את פרופיל ה-DNA של התובע, אין ולא נמצא כל איבר נוסף מהאיברים החסרים", נכתב בדוח שהוגש בכתב התביעה שהגיש לאחרונה נגד המועצה הדתית רמלה.

      מהמועצה הדתית רמלה ומבית העלמין טרם סופקו תשובות לגבי מקום היעלמותה של רגלו השנייה של חיים וחלק הרגל הנוספת שלא נמצא. "במועצה הדתית כל הזמן התחמקו ממנו. אמרו שלא הייתה חובה לשמור לו על האיברים", אמר עו"ד קדש. "הם נתפסו 'על חם' בעצם, לא היה להם בדיוק איך לנמק את זה בצורה הגיונית. מדובר פה בהתנהלות שערורייתית, נעלמו הקבר והמצבה ביחד עם האיברים. מן הראוי שהם היו לוקחים אחריות על התנהלותם הרשלנית. הוא הרגיש שחיללו את הדבר שהכי קדוש לו. מרגיש שהוא איבד פעם נוספת את הרגליים שלו".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      סובל מאי שקט, נסער ולא מרוכז. בית העלמין ברמלה

      בשלוש השנים האחרונות, חלה הידרדרות במצבו הנפשי של חיים, המרותק לכיסא גלגלים וממעט לצאת מביתו. ד"ר אילן טרבס, פסיכיאטר שבדק את חיים, סיפר כי מאז קיבל את תוצאות הדוח הפורנזי, חל שינוי חד במצבו, והוא רוב הזמן נסער, לא מרוכז, שרוי באי-שקט, חזר לעשן ועלה במשקל. הוא סובל מהפרעות שינה ומתעורר בבהלה בלילות. "הוא הפסיק לבלות ולהזמין חברים, אין לו שמחת חיים ולא מעניין אותו שום דבר. הוא מסתגר בחדרו, ומעיד כי האמונה שיחזור לשלמות גופו לאחר מותו חיזקה אותו נפשית מאז התאונה", אמר טרבס.

      התיק מנוהל בימים אלו בבית המשפט, אך לא מדובר בפעם הראשונה שבה מתרחש מקרה מסוג זה. רק לפני שבועיים פורסם פסק דין של בית המשפט בירושלים, לפיו תושב העיר שילם עוד בשנת 2003 להתאחדות העדה הכורדית עבור חלקת קבר סמוך לקבריהן של אמו וסבתו. הוא הניח אבן על החלקה וערך שם סיורים מעת לעת עם בני משפחתו. בשנת 2013, עשר שנים לאחר מכן, הוא הלך לעולמו, וכשעה לפני קבורתו, התברר לבני משפחתו כי בחלקתו נקבר אדם אחר.

      המשרד לשירותי דת: "אין שחר לטענת מצבו הנפשי"

      מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "בית העלמין 'רמלה' הקצה חלקת קבר ייעודית, שבה נקברו אברים לאחר מקרים קשים מעין אלו. חלקה זו היא ציבורית ואינה נרשמת על שם אדם כלשהו, וכמובן שאינה נרכשה על ידי המלין, אך בכל זאת, הניח זה על המצבה באופן עצמאי שלט המאזכר את שמו. בשלב כלשהו, עלה צורך בפיתוח בית העלמין ועל כן, הועתקה חלקת הקבר אל מקום סמוך".

      עוד נמסר כי "מאחר שמדובר במקרה חריג ולפנים משורת הדין ובשים לב למצבו הרפואי, הוצעה לו חלקת קבר ללא תשלום ובו ייקברו אבריו, אך זה דחה את ההצעה ובתמורה פנה להליך משפטי המתנהל הימים אלו. יש לציין, כי מחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט מטעם הנתבעת, נראה כי אין שחר לטענת מצבו הנפשי".