המצוקה הכלכלית ממנה סובלות אוכלוסיות גדולות בחברה הישראלית אינה פוסחת על חיילי צה"ל בשירות סדיר, ומנתוני הצבא המתפרסמים לקראת חג הפסח עולה כי אחד מכל חמישה חיילים נדרש לסיוע כלכלי. בשנת 2016, היה תקציב הסיוע של צה"ל 423 מיליון שקלים - עלייה של 19.7 מיליון שקלים מהשנה שלפני כן. זאת, לא כולל משכורת המוגדרת כדמי קיום.
מתוך כלל החיילים הזכאים לסיוע, 6,700 הם חיילים בודדים מחציתם מוגדרים "חסרי עורף משפחתי" ומחציתם ללא משפחה בישראל. כ-3,000 חיילים נוספים זכאים לתשלום משפחות (תשמ"ש) בהם חיילים נשואים וחיילים המגיעים ממשפחות שמצבן הסוציו-אקונומי נמוך מאוד ומחייב סיוע של המוסד לביטוח לאומי. האחרונים זכאים להשלמת משכורת מהצבא עד לתקרת שכר של 4,052 שקל.
עוד בוואלה! NEWS:
אחרי שני פיגועים בבירה: משטרת י-ם מגבירה כוננות לקראת פסח
"טראמפ הורג חפים מפשע": כך מנצל דאעש את הזעם נגד ארה"ב
הקרב על התאגיד עולה שלב: העובדים יעתרו לבג"ץ נגד ההסכם
נוסף על הסיוע הכלכלי הקבוע שמקבלים זכאי התשמ"ש והחיילים הבודדים, ישנן אוכלוסיות אחרות בקרב החיילים להן מעניק הצבא סיוע נקודתי. בין אלה נכללים חיילים שהוריהם פוטרו ממקום עבודתם וכן מקרים נוספים של בעיות כלכליות.
לדברי קצינה בכירה באגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א), ישנו "ארגז שלם לסיוע כלכלי בעלות כוללת של 64 מיליון שקל שמיועד לסיוע נקודתי גם לחיילים בודדים ולזכאי תשמ"ש, מעבר לתשלום הקבוע". זאת, לעומת סכום של 40 מיליון שקל שהוקצב למטרה זו בשנת 2015. הגידול בסיוע נעשה באישורו של הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט.
"ארגז הכלים" המיוחד של אכ"א כולל בין היתר מענקי סיוע מידיים ("מענקי בזק") הניתנים בתוך 24 שעות לחיילים, מענק רגיל הניתן במסגרת תוספת שכר וכן מענק מתמשך המסתכם בתוספת שכר של מאות שקלים למשך כמה חודשים. "הכסף מועבר על ידי הצבא ישירות לחשבון הבנק של החייל ומוגן מפני עיקולים, אבל לא מפני המינוס", אומרת הבכירה באכ"א.
לדבריה, זו הסיבה שבתוך תקציב הסיוע מוקצים כ-35 מיליון שקלים לתווי קנייה המחולקים לחיילים לצורך רכישת מזון ומוצרי יסוד, בחנויות "כוורת" (לשעבר שק"ם, א"ב) המוצבות בבסיסים וכן בסניפי רשת "יינות ביתן".
הרמטכ"ל עשוי להרחיב את הסיוע
"זה מענה מכוון מטרה ובניגוד לעבר 'ארגז הכלים' מבוזר לשטח. קצינת הת"ש ומפקד הגדוד או מפקד היחידה יכולים לקבל החלטה על סיוע כלכלי כדי לקצר את תהליך הטיפול", הוסיפה הקצינה הבכירה.
היקף הסיוע הניתן לחיילים במערך הלוחם גבוה יותר באופן משמעותי: לוחמים זכאים לתווי מג"ד בסך 600 שקלים לעומת המשרתים במערכים אחרים, שמקבלים סיוע בהיקף 300 שקלים.
תקציב הסיוע המוקצה לחטיבת חי"ר ממוצעת עומד על כ-1.5 מיליון שקל, אך היקפו יכול אף לגדול בשל הרכב אוכלוסיית המשרתים. כך לדוגמה זוכה חטיבת גולני לתקציב סיוע גדול יותר בגלל מרקם אוכלוסיית המתגייסים לחטיבה החומה. "המערכת הממוחשבת באכ"א אליה מזינים את נתוני החיילים מאפשרת טיפול ומענה מהיר מקצינת השטח ביחידה עד הרמה המטכ"לית", הסבירה הבכירה באכ"א. לדבריה, הכסף מועבר לחייל למחרת אישור היקף הסיוע.
גורמים בכירים נוספים בצה"ל טוענים כי נכון לרבעון הראשון של שנת 2017 לא עלה תקציב הסיוע הכלכלי לחיילים נזקקים מעבר ל-423 מיליון שקל. עם זאת, הרמטכ"ל מעורב באופן אישי בטיפול ברמת הפרט של החיילים בשירות סדיר והנחה להרחיב את "ארגז הכלים" עבור החיילים הלוחמים במידת הצורך.
"חיילים רעבים זו פשוט חרפה שחייבים למחוק אותה"
יו"ר השדולה למען ביטחון חיילי צה"ל, ח"כ איציק שמולי, מסר בתגובה לפרסום כי "חיילים רעבים בצה"ל זו פשוט חרפה שחייבים למחוק אותה". לדבריו, "אני מודע למאמצים שעושה הצבא כדי לטפל בבעיה, אבל לכולם צריך להיות ברור שעדיף מטוס או טנק אחד, והעיקר שלא יסתובבו יותר חיילים רעבים בבסיסי צה"ל".
בהכנת הידיעה השתתף יקי אדמקר
(עדכון ראשון: 8:45)