בית המשפט העליון הקפיא בשבוע שעבר הליך פלילי נגד שתי אחיות שהואשמו בתקיפת שוטרים, לאחר שהמחלקה לחקירות שוטרים לא וידאה כי הן קיבלו מכתב המודיע להן על זכותן להתלונן על אלימות משטרתית. בעקבות התעקשות הסניגוריה הציבורית, הוקפא כתב האישום עד לבירור תלונתן של האחיות, ומח"ש החלה ביישום נוהל חדש שבמסגרתו מתנהל מעקב אחר יידוע מתלוננים.
לפי כתב האישום, שתי האחיות תקפו שוטרים בינואר 2014, לאחר שאלו הוזעקו לדירה שבה התגוררו לאחר קריאת אחותן הקטנה בטענה כי תקפו אותה. במהלך ניסיון ההשתלטות עליהן הן בעטו וחבטו בשוטרים. כבר בפתח ההליך הפלילי טענו עורכי הדין משה קשלס ורונה שוורץ מהסניגוריה הציבורית טענת "הגנה מן הצדק". לפי טענתם, שתי האחיות התלוננו בפני חוקריהן במשטרה כי הם אלו שתקפו אותן, אולם תלונתן לא נבדקה על ידי מח"ש.
לטענת האחיות, מכתב שנשלחו אליהן ממח"ש, ובו פירוט של זכותן להתלונן על אלימות משטרתית, כלל לא הגיע אליהן. למרות זאת, טענו, מח"ש העניקה אישור שפיטה לפרקליטות מחוז תל אביב, שהגישה בעקבות כך כתב אישום.
עוד בוואלה! NEWS:
הנרצחת מטבריה אדל קלמן מובאת למנוחות: "היא עשתה למענו הכול"
ניצחון נתניהו ותבוסת עובדי התאגיד: המרוויחים והמפסידים מהמתווה
העסקה יצאה לדרך: גופת אחיו של קים הוחזרה - תמורת השבת אזרחים
אישור שפיטה ניתן על ידי מח"ש בכל תיק שבו ישנן תלונות הדדיות בין אזרחים לשוטרים על הפעלת כוח. האישור הוא למעשה הודעה של מח"ש על כך שהתיק הנוגע לתלונה של אזרח כלפי שוטר נסגר, דבר המאפשר לנקוט בהליכים פליליים נגדו. הפרקליטות ציינה כי "במח"ש לא נערך מעקב בקשר לקבלת המכתבים אצל המתלוננים, וגם אין אישור מסירה".
לפי הנחיית פרקליט המדינה, על מח"ש לשלוח את המכתבים, אולם בהנחייה לא מפורטת חובתה של מח"ש לוודא שהם הגיעו ליעדם. השופט צחי עוזיאל, סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, קבע כי בשל כך, "כתב האישום הוגש ללא אישור שפיטה ובניגוד להנחיית פרקליט המדינה". בשל כך, קבע השופט עוזיאל, כתב האישום יבוטל. בפסק דינו נכתב כי "בהתנהלות מח"ש יש כדי לפגוע בעיקרון השוויון בין האזרח לשוטר", וכי היא פוגעת גם "באמון הציבור ברשויות האכיפה".
הפרקליטות לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הנשיאה דבורה ברלינר, סגן הנשיא ג'ורג' קרא והשופטת אסתר נחליאלי-חיאט ביטלו את פסק הדין של בית משפט השלום וקבעו כי כתב האישום יוותר על כנו. בפסק דין שניתן במרץ 2016, הם אישרו את הקביעה כי נפל פגם בכך שמח"ש לא וידאה כי המכתב הגיע למתלוננות, אולם קבעו בכך לא התבצעה הפרה את הנחיית פרקליט המדינה, משום שזו לא כוללת התייחסות לצורך לוודא שהמכתב הגיע ליעדו. גם אם אכן הופרה הנחיית פרקליט המדינה, קבעו השופטים, אין פירוש הדבר שיש לבטל באופן אוטומטי את כתב האישום. "משהוכנו המכתבים וסימן השאלה הוא באשר להגעתם לנאשמות, ספק אם ניתן לדבר על הפרה בוטה", כתבו.
הסניגוריה הציבורית ערערה לבית המשפט העליון, שקבע בשבוע שעבר כי יש להקפיא את כתב האישום ואת ההליך הפלילי. במסגרת ההליך בעליון, הודיעה הפרקליטות כי לאור המקרה החלו במח"ש ביישום נוהל חדש, במסגרתו מתנהל מעקב אחר מכתבים שנשלחים למתלוננים נגד שוטרים. "הסדר הראוי, ועל כך אין חולק, הוא כי ככל שישנן תלונות הדדיות על מח"ש לברר תחילה את התלונה שהוגשה נגד שוטרים", כתבו המשנה לנשיאת העליון אליקים רובינשטיין, השופט חנן מלצר והשופט אורי שהם. "כיוון שלא הוכח שנתקבל מכתב אצל המתלוננות והתיק במח"ש נגנז, ואחר כך הוגש כתב אישום, יוקפא הטיפול בכתב האישום לעת הזאת".
מח"ש: "החשודות בחרו להימנע מהגשת תלונה בזמן אמת"
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר בתגובה: "מדובר במי שהוגש נגדן כתב אישום על עבירות פליליות שביצעו לכאורה. החשודות בחרו להימנע מהגשת תלונה בזמן אמת במח"ש. רק בדיעבד, משהוגש נגדן כתב אישום על עבירות שהן בצעו לכאורה, לאחר שנאספו נגדן ראיות, הן טענו כי ברצונן להגיש תלונה, אך טרם עשו כן עד היום הזה. לעת הזו הנושא יטופל בהתאם להנחיית בית המשפט העליון".