יותר ממאה איש מתו בשנתיים האחרונות במחנות מעצר של מהגרים ברחבי מלזיה בשל מחלות שונות וסיבות אחרות כך עולה ממסמכי הנציבות הלאומית לזכויות אדם שהגיעו לידי רויטרס. הנתונים מתבססים על מידע שהעבירה מחלקת ההגירה של מלזיה. ב-2015 נרשמו 83 מקרי מוות, ועוד 35 מקרים אירעו עד 20 בדצמבר האחרון.
יותר ממחצית מהקורבנות היו ממיאנמר, משם הגיעו עשרות אלפי פליטים למלזיה, בהם הרוהינגיה, מיעוט מוסלמי הנרדף על ידי הרשויות במדינה בעלת הרוב הבודהיסטי. ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק, שכינה את פעולות המשטר במיאנמר נגד הרוהינגיה "רצח עם", לא הגיב על הנתונים.
"המספרים גבוהים מאוד ומזעזעים, ויש צורך לרפורמה נרחבת בכל המערכת", אמר ג'רלד ג'וזף, אחד משמונת החברים במועצה, שתפרסם בשבוע הבא את הדוח השנתי שלה על מצב זכויות האדם במלזיה. הוא תיאר את התנאים במחנות, שבחלקם הוא ביקר, כ"נוראיים" ואמר כי יש לפתוח בחקירה פלילית סביב מקרי המוות. המחלות שהובילו למותם של חלק מהמהגרים נגרמו כתוצאה מתנאים סניטריים ירודים ומזון מקולקל, מפגיעה פיזית וממחסור בטיפול רפואי.
ממשרד הפנים, שאחראי על מחלקת ההגירה, נמסר כי ישנם מאמצים לשפר את התנאים במרכזים, אולם התקציב המצומצם מקשה על כך. סגן השר נור ג'זלאן אמר כי צפיפות היתר במחנות הוא תוצאה של "הזרם הבלתי-פוסק של אנשים המחפשים עתיד טוב יותר במלזיה".
לפי עדויותיהם של 13 עצורים לשעבר ו-12 אנשים אחרים שביקרו לעתים תכופות במחנות המעצר, התנאים במחנות הם עגומים ומאופיינים בצפיפות יתר, בחוסר היגיינה ובאכזריות. העצורים סיפרו כי הם לא קיבלו מספיק מזון, מים או טיפול רפואי, כשהחולים שפיתחו מחלות עור וריאות לא בודדו מיתר האנשים, מה שהוביל להתפשטות מחלות.
כל המרואיינים סיפרו כי הם ספגו מכות מהשומרים במחנות או היו עדים למקרים כאלו. אחד מהם סיפר כי הוא ראה עצורים שהוכו בידי השומרים ואז מתו כתוצאה מפציעותיהם שלא טופלו. "כשביקשנו תרופות, קיבלנו מכות", הוא אמר. כל המרואיינים סירבו להזדהות מחשש לנקמה מצד הרשויות.
