(הגשת כתב אישום בפרשת ההתעללות בבית האבות בחיפה, החודש)
קשישים סיעודיים בישראל מקבלים תמיכה ממשלתית פחותה באופן משמעותי משאר מדינות ה-OECD כך עולה מדוח ארגון המדינות המפותחות המתפרסם הבוקר (שני) לראשונה, אשר סקר את הזכויות הציבוריות הניתנות לקשישים סיעודיים ב-14 מדינות חברות הארגון שהשתתפו במחקר.
על פי הנתונים, ישראל היא בין המדינות שלא מעניקות כלל סיוע לקשישים עם צרכים נמוכים במסגרת הקהילה, לצד ארצות הברית, צ'כיה וקרואטיה. עוד נמצא כי קשישים סיעודיים ברמת תלות בינונית זוכים בישראל לכיסוי ציבורי בהיקף המספק כ-45% מצרכיהם נתון הנחשב גם הוא בין הנמוכים במדינות המפותחות. קשישים ברמת תלות גבוהה זוכים לתמיכה בשיעור זהה, שנחשב אף הוא לנמוך ממרבית המדינות ב-OECD. מדינות כמו הולנד, איסלנד ושבדיה מספקות כיסוי של יותר מ-95% מצרכי הקשישים הסיעודיים ברמת תלות בינונית. קשישים ברמות התלות האחרות זוכים במדינות אלה לתמיכה בשיעור דומה של לפחות 93%.
לקריאה נוספת:
ישראל מזדקנת: מערכת הבריאות קורסת - אך מספר הקשישים רק עולה
ללא מזון טרי, בלי יחס למטופלים: הפצצה המתקתקת בבתי האבות בישראל
מנכ"ל משרד הבריאות: "לא יהיה מנוס מהעלאת ביטוח הבריאות"
שיעור הקשישים המאושפזים או המרותקים לבתיהם ומקבלים שירותים בקהילה בישראל הוא בין הגבוהים בהשוואה למדינות ה-OECD עם כ-23% מקרב אוכלוסיית הקשישים. זאת, כאשר הממוצע ב-OECD עומד על כ-13% בלבד. ביחס לכיסוי בתחום האשפוז מצא הדוח כי האשפוז הסיעודי הציבורי בישראל הוא מן המקיפים במדינות ה-OECD ומממן כמעט 80% מעלות האשפוז הסיעודי. יחד עם זאת, ב-OECD מציינים כי מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם בין המחמירים במדינות הארגון ולוקחים בחשבון את נכסי הקשיש הסיעודי. זאת לעומת מבחני ההכנסה של ביטוח לאומי בקהילה הנחשבים יחסית קלים.
על פי הדוח, שיעור ההוצאה הפרטית לצרכי סיעוד בקרב האוכלוסיות החלשות בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD. כ-80% מקרב הקשישים הקרובים לקו העוני נדרשים לממן באופן עצמאי את צרכיהם הסיעודיים; מקום ראשון מקרב 14 המדינות שהשתתפו במחקר. אחרי ישראל נמצאות ברשימה זו קרואטיה וצרפת ובתחתית מדינות כמו איסלנד שבדיה ובלגיה, עם שיעור הוצאה פרטית של 0% בקרב אוכלוסיות חלשות.
שר הבריאות, יעקב ליצמן, מסר בתגובה לדוח כי: "נתוני ה-OECD מצביעים גם הם על הצורך ביישום מידי של הרפורמה לסיעוד ממלכתי אותה גיבשנו במשרד הבריאות. זהו צו השעה לשינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל".
לדברי ליצמן, "מחובתנו להביא תיקון חברתי כלפי הדור הקודם שנדרש לשירותי סיעוד וכיום אינו מקבל מענה מיטבי בסבך הבירוקרטיה. חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הופך לפצצת זמן מתקתקת וזו העת לרפורמה בסיעוד. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להשלים את הדיונים בנושא ולהביא ליישום מידי של הרפורמה לטובת אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר כי "הנתונים מראים שרק פתרון מערכתי עם הזרמה כספית גדולה והוספת עוד כוח אדם איכותי למערכת ייתן מענה. הציבור הישראלי מצפה מאתנו למערכת בריאות וסיעוד טובה יותר שתחסוך להם הרבה הוצאות פרטיות - וזה דורש העלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות. האוכלוסייה בישראל מתבגרת בצעדי ענק ואנחנו לא ערוכים לזה מבחינה לאומית, רק רפורמה משמעותית תוכל לשים אותנו במקום הנכון. הוועדה שהוקמה בראשות הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, ובראשותי מחויבת לתת מענה לצרכים הללו".