תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, השמיע היום (שלישי) ביקורת חריפה על התנהלות המדינה והזהיר מפני הליכה למדינה דו-לאומית. "מדינת ישראל בחרה לא לבחור, לעצום את העיניים וללכת מתוך תקווה שהסכסוך ייפתר מעצמו", אמר בכנס מאיר דגן לביטחון ולאסטרטגיה, המתקיים במכללה האקדמית נתניה.
"אולי הערבים ייעלמו יום אחד, יקרה נס קוסמי או אלוהי, אולי נגיע ברבות הזמן למדינה דו-לאומית כי לא ניתן יהיה להתיר את הקשר הגורדי", הוסיף. "המציאות משתנה ואיתה התנאים והחלופות לפתרונות. האוטונומיה שהוצעה עם חתימת הסכם השלום עם מצרים לא יושמה ואנחנו קרובים לנקודת האל-חזור ואנחנו נגיע למדינה דו-לאומית, שבו כל האזרחים יהיו שווי זכויות. האם זהו רצוננו וזהו החזון הציוני? זה מה שנרצה להשאיר לילדינו? השעון מתקתק והגיע הזמן שנבחר דרך".
פרדו שיבח את דגן, שהיה סגנו, ולאחר מכן החליף אותו בתפקידו. "לדגן היו חושים מאוד חדים לגבי מה זו המסגרת של לוחמה חשאית. איש אשכולות שמבפנים נראה קשה מאוד עם קליפה קשה, ומבפנים רך מאוד עם לב חם ומאוד אנושי, גם ביחס ליריב וגם ביחס לידיד".
לקריאה נוספת:
איזנקוט על המתיחות בצפון: "נמנע התעצמות ממי שלא צריך להתעצם"
ראש המוסד לשעבר: "איראן לא מהווה איום קיומי על ישראל"
יו"ר הקואליציה: "לאורך השנים ראשי שב"כ ומוסד הופכים לשמאלנים"
"הסתכלתי על נכדתי בת השבע בסוף השבוע, ושאלתי את עצמי כיצד תיראה מדינת ישראל בעוד עשור או שניים? איזו מדינה אנחנו משאירים לדורות הבאים? מיום ליום גוברים חששותיי, כמי ששירת במערכת הביטחון קרוב ל-40 שנה. האם מעשינו הם ברוח החזון הציוני? כבר מתחילתו של תהליך השלום היה ברור כי הסוגיה הפלסטינית עומדת כחיץ. חוזקו של הסכם שלום הוא לא רק בין ממשלות, אלא בין עמים. השנאה אינה מאפשרת שום הסכם, למעט יחסים חשאיים ונסתרים עם שאר המדינות".
לדבריו, "צה"ל הוא החזק ביותר במרחב ובין העוצמתיים ביותר בעולם, מערכת ביטחון מהטובות בעולם, כלכלה בצמיחה חסרת תקדים גם ביחס למדינות המערב, השקל נחשב לאחד המטבעות החזקים בשנים האחרונות, החקלאות, האנרגיה, הסייבר ועוד. למדינת היהודים יש איום קיומי אחד, וזו פצצת זמן מתקתקת כל הזמן ומזה זמן. בחרנו להטמין את הראש בחול, להזין את עצמנו בעובדות אלטרנטיביות ולברוח מהמציאות תוך יצירת איומים חיצוניים שונים ומגוונים".
פרדו המשיך לפרוס את חזונו הקודר. "בין העם לירדן שוכנים בני שתי דתות, יהודים ומוסלמים, מספרם כמעט זהה. ערביי ישראל הם אזרחי המדינה לכל דבר ועניין ונהנים מזכויות שוות. שאר התושבים שאינם יהודים שחיים ביהודה ושומרון, חיים תחת כיבוש, שאותו הגדירה מדינת ישראל ב-67' ומאז הגדירה את המבצע כמו שהוא חוק השיפוט הצבאי ונתון למרותו של צה"ל. בעזה, למרות הנסיגה המלאה מהרצועה, האחריות נותרה בידי מדינת ישראל, מים חשמל והמצב ההומניטרי נמצא באחריות של מדינת ישראל, וזה המקום עם הבעיה הכי גדולה בעולם היום, והוא נמצא תחת מצור קבוע שהטילה מדינת ישראל".
"לצערי", סיכם פרדו, "קשרים חשאיים מתחת למכ"מ הם ברי חלוף, המפתח להשתלבות במרחב טמון בקשרים כלכליים, תנועה בין מדינות וחברות, וכל זה לא יקרה אלא אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר. השתלבותה של ישראל במרחב היא תנאי להישרדותה כמדינה. יום שעובר אינו חוזר".
מוקדם יותר נשא ראש המוסד יוסי כהן דברים בכנס, והתייחס לטלטלות האזוריות ולהשפעתן על ישראל. "למוסד יש מטרות שאינן מטרות של צה"ל, בתוכן סיכול פעילות טרור נגד ישראל בחו"ל, הבאת מודיעין על כוחו של האויב ושל מנהגיו, בין הארגונים חייב להיות שיתוף פעולה וסיוע הדדי", אמר. לדבריו, "העולם בכלל ואזורנו עברו שינויים, לא את כולם חזינו. האביב הערבי הפך לחורף קודר, ישנה תופעה של התפוררות מדינות וחוסר יציבות".
בנוגע לאיומים מסביב לישראל, אמר כי "מערכת הביטחון צריכה להתמקד באויבים באזורנו, ללמוד אותם, להכירם לעומק, להכריח אותם כאשר הדבר יידרש והוא יידרש. המזרח התיכון הוא המגרש הביתי שלנו ולכן צריכים להיות מעורים באזור כולו. צריך לייצר בריתות, לזהות אינטרסים משותפים עם עמיתים וגם אויבים בהיבט מסוים".
