"קרלוס פה, קרלוס שם" זו הייתה הכותרת בידיעה קצרה שהתפרסמה באוגוסט 1976 ועסקה במיקומו הנוכחי של רב המחבלים שמשך תשומת לב עולמית. הטרוריסט ששמו נקשר במשך יותר מעשור, מתחילת שנות ה-70 ועד מחצית שנות ה-80, כמעט לכל פיגוע ברחבי אירופה, הצליח לשוות לעצמו דימוי של רוח רפאים - יום הוא בצרפת, למחרת מישהו ראה אותו בשווייץ, וזאת בעוד ארגון מודיעין טען שהוא בכלל בלבנון.
כך, באותה ידיעה בעיתון "מעריב", טען נשיא מצרים אנואר סאדאת כי המחבל נמצא בלוב, אצל הפטרון שלו באותם ימים מועמד קדאפי. באותה שעה, משטרת אנגליה, הסקוטלנד יארד, הייתה משוכנעת כי קרלוס נמצא על אדמת אירופה. איפה? לא ידוע. בפריז, בלונדון ואולי בכלל בציריך.
"הוא מגדל זקן או שפם וייתכן שראשו מגולח למשעי", העצימה הידיעה את המסתורין סביב המבוקש מספר אחת באותם ימים. "אם יפגוש אותו איש משטרה ברחוב, לא יהיה מסוגל כנראה לזהותו", נטען שם.
לקריאה נוספת:
40 שנה אחרי הפיגוע: נפתח משפט נוסף של "קרלוס התן" בצרפת
ארה"ב: נפתחה מחדש חקירת רצח הנספח הישראלי ג'ו אלון אחרי 44 שנה
ולא רק איש משטרה אחד חיפש אחריו. קרלוס, שנזכר בעיקר בשם "קרלוס התן", מיקד תשומת לב אדירה והפך מיתוס. "בצרפת שוב לוחשים: 'קרלוס'", כתבה בתחילת 1984 תמר גולן, כתבת "מעריב" בפריז ולימים אשת אקדמיה, מומחית לאפריקה, ושגרירת ישראל באנגולה.
עד כדי כך דמותו הייתה אפופת מסתורין, שגולן טענה כי "אין לדעת אם הוא אדם חי או דמות מן המיתולוגיה של הטרור. קרלוס, החי או המדומה, הוא הסמל של חוסר האונים של המערב. לעתים נדמה כי גם אילו לא היה קיים, היו החוקרים צריכים להמציא אותו, כי רק באמצעותו הם מצליחים לתרץ את תעלומת הפיגועים הקטלניים שלא נפתרו בצרפת, ספרד או איטליה", כתבה בלעג.
במשך שני העשורים האחרונים, מיקומו של קרלוס ידוע וגם אינו משתנה עוד. הוא יושב בבית סוהר בצרפת, שרדפה אחריו שנים רבות, אחרי שרצח שניים משוטריה וביצע על אדמתה שורת פיגועים. כעת הוא עומד בצרפת לדין בשל פיגוע תופת המיוחס לו בפריז בשנת 1974.
תדמית ה"רוק סטאר" שבנתה לו התקשורת החלה באקדמיה
"קרלוס התן" הוא כינויו של הטרוריסט הבינלאומי איליץ' רמירז סנצ'ז. הוא נולד בוונצואלה בשנת 1949 לאב עורך דין אמיד ובעל אידיאולוגיה קומוניסטית, שהחליט לקרוא לבנו איליץ' על שמו של ולדימיר איליץ' לנין. שני אחיו זכו לשמות "ולדימיר" ו"לנין", וכך שלושת האחים הרכיבו את שמו של המנהיג הקומוניסטי הנערץ על האב.
ב-1968 יצא איליץ' ללמוד באוניברסיטה על שם לומומבה במוסקבה, שבה למדו אלפי צעירים מרחבי העולם שהמפלגה הקומוניסטית ביקשה לטפח. אחרי כשנה הוא סולק מהאוניברסיטה בנימוק של "פעילות אנטי-סובייטית וחיי הוללות". אותם "חיי הוללות" שיוחסו לו אפיינו אותו גם בהמשך חייו כיאה לתדמית ה"רוק סטאר" שהתקשורת בנתה לו. עם זאת, נטען כי סילוקו מהמוסד האקדמי היה מבויים על ידי השלטון הסובייטי, שביקש לשוות אמינות לכלים שבהם השתמש הקג"ב על לוח המשחק שלו.
בתקופה שלאחר מכן, חי קרלוס בערים נוספות באירופה עד שבחר לחבור לטרור הפלסטיני. ככל הנראה, מי שחיבר אותו לאש"ף היה האזרח הלבנוני מישל מוחארבל. הרומן בין השניים הסתיים כעבור כמה שנים בדם, אש ותימרות עשן.
ככל הנראה, שהה קרלוס בירדן בדיוק בזמן שהמלך חוסיין החליט למגר את ארגוני הטרור הפלסטינים שפעלו בממלכה שלו. קרלוס נמלט ושב לאירופה. יכולתו להימלט הפכה למומחיות שלו מעתה והלאה, במשך כ-25 שנה. קרלוס חבר לארגון הטרור שבראשו עמדו שני רופאים פלסטינים נוצרים - ג'ורג' חבש וקצין המבצעים שלו ודיע חדאד. היה זה ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין". מדובר היה בארגון שהפיץ את המאבק הפלסטיני ברחבי העולם באמצעות פיגועי טרור ראוותניים במרכזי ערים. השניים הצליחו לזקק ולממש את כלי הטרור לצורך הפצת המאבק הפלסטיני, בכך שהצליחו להטיל אימה ופחד באמצעות רצח ללא הבחנה.
סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 היו השנים שאחרי גל מחאות הסטודנטים באירופה. בכמה מדינות הלהט המהפכני הגיע לידי ביטוי קיצוני של הקמת תאים מיליטנטים, בעלי השקפת עולם רדיקלית המזדהה עם האידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית. כך פעלו אז כמה ארגונים רצחניים כמו "הצבא האדום היפני", "באדר-מיינהוף" הגרמני ו"הבריגדות האדומות מאיטליה". ברוח זו של המאבק נגד מה שהוגדר ככיבוש, אימפריאליזם ודיכוי, פעלו באותן שנים גופים רבים ברחבי העולם.
חדאד רתם חלק מאותם ארגונים למאבק הפלסטיני. למשל, "הצבא האדום היפני" הוציא לפועל פיגוע קשה בנמל התעופה בלוד. קרלוס גויס כשכיר חרב לביצוע משימות טרור באירופה. כך, כשהטרור החל לקבל דימוי מהפכני-רומנטי, דאגה התקשורת העולמית גם לטפח דמות של גיבור - "סלב-טרור". לתפקיד זה לוהקה דמותו של קרלוס, שזכה אז לכינוי הנוסף - "התן".
כינוי זה נולד בעקבות חיפוש שערכה המשטרה בדירה של ידידה שלו, שם נמצא הספר "יומו של התן". עלילת הספר, שבעברית תורגם לשם "נשיא על הכוונת", עוסקת ברוצח שכיר שנשכר על ידי ארגון טרור כדי להתנקש בנשיא צרפת שארל דה-גול.
פעולת הטרור הראשונה
פעולת הטרור הראשונה שיוחסה לקרלוס התן הייתה ניסיון הרצח של אדוארד זיו. קרלוס הצליח לפרוץ לדירת היוקרה של זיו, מראשי הקהילה היהודית באנגליה ונשיא רשת "מקס אנד ספנסר", ירה כדור לתוך פיו ונמלט. זיו נפצע קשה ולמרבה הפלא התאושש מהפציעה. לאחר ניסיון הרצח, נטען כי מטרתו הייתה נקמה על מותו של מוחמד בודייה חצי שנה קודם לכן בפיצוץ מכוניתו ברובע הלטיני בפריז. פצצת נפח מתוחכמת רמזה כי המוסד עמד מאחורי הפעולה.
בודייה היה פעיל בארגון הטרור האלג'ירי FLN (חזית השחרור הלאומית) שסייע רבות לטרור הפלסטיני. הוא נחשב כ"מוח" של "ספטמבר השחור" באירופה והיה אחראי על גיוס, הפעלה וחימוש של אירופים לארגון. בודייה, אינטלקטואל ואיש תיאטרון, הצטייר כנהנתן ואהוב על נשים וגם הצטיין בגיוס נשים לפעילות טרור. כינויו היה "כחול הזקן".
ואולם, כלל לא בטוח שמותו של בודייה היא הסיבה לניסיון ההתנקשות בזיו. כמה שנים לאחר מכן, נמצאה בדירה בלונדון שבה התגוררה צעירה ספרדייה ששימשה אשת הקשר של קרלוס, "רשימה שחורה" ובה יהודים מהמעמד הגבוה באנגליה ולצדם אנשי ציבור שנודעו כתומכי ישראל. בידיעה, אחת מתוך רבות, שנכתבה על קרלוס, סופר בהומור כי מנהיג יהודי מלונדון שלח מכתב זועם ליאסר ערפאת על כך ששמו לא הופיע ב"רשימת הנכבדים" של קרלוס.
העיתונות החלה לייחס לקרלוס כמעט כל פיגוע טרור שהתרחש על אדמת אירופה. רצח קונסול יוגוסלבי בעיר ליון שבצרפת, השלכת פצצה לחנות בבעלות יהודים בפריז, סיוע לצבא האדום היפני בהשתלטות על שגרירות צרפת בהאג ועוד. במקביל, קיבל עליו קרלוס אחריות על פיצוץ מכוניות תופת בפתח שלוש מערכות עיתונים בפריז, בירי כושל של טילים לעבר מטוס "אל על" שחנה בשדה התעופה אורלי בפריז ובהתקפת ירי שבוע לאחר מכן באותו שדה תעופה.
ההילה והמסתורין סביבו הלכו וגברו ככל שהצליח להתל ולחמוק מזרועות החוק. ב-27 ביוני 1975 נדמה היה כי משטרת פריז הצליחה לשים עליו את ידיה. לבירה הצרפתית הגיע מביירות מישל מוחארבל, ידידו של קרלוס. הוא חזר אחרי שעבר בלבנון חקירה קשה בשל החשד שהיה שותף בתכנון התנקשות בראש ממשלת סומליה. השלטונות הלבנוניים עדכנו את עמיתיהם הצרפתים בביקורו הצפוי של מוחארבל. הוא נשא עמו סכום כסף גדול ומעטפה שבה הוראות לגבי פיגועי טרור. לא ברור כיצד "שוכנע" להסגיר את קרלוס, אבל ידוע כי הוא הלך ביחד עם שני אנשי ביטחון מהריגול הנגדי הצרפתי (דס"ט) לדירתו של המבוקש מספר אחת בצרפת.
בידיעה מאותם ימים המצטטת את העיתון הלבנוני "אל-חיאת" נכתב כי קרלוס הוזהר בידי ידידו באמצעות "צופן סודי" שהיה ידוע רק להם. קרלוס פתח באש והרג את שני השוטרים, ריימון דוס וז'אן דונאטיני, וגם את חברו. הוא ,כמובן, נמלט.
צעירה דרום-אפריקנית בשם אנג'לה שהכירה את קרלוס נעצרה והעידה כי פגשה אותו בשדה התעופה בפריז לאחר התקרית. לדבריה, הוא אמר לה: "אין זה מהרגלי להרוג, אולם ערבי מלוכלך זה בגד בי. אני רק הורג את אלה הבוגדים בי". עוד סיפרה לחוקריה כי הכירה את הטרוריסט בדירתה של ננסי סאנשז, סטודנטית באוניברסיטת פריז. "ננסי הייתה מאוהבת בו מאוד", סיפרה לחוקרים. כיבושיו בקרב נשים הוסיפו לדימוי הרומנטי שלו והוכיחו כי הרוסים לא טעו באבחון שלהם, עת גורש מלימודיו. אנג'לה לעומת זאת, לא גילתה בו כל עניין וטענה כי הוא "היה שטחי".
קרלוס נמלט דרך בלגיה למערב גרמניה ומשם לביירות. בדירה שבה שהה יחד עם ידידה ונצואלית, נמצאו שני רובים, שני אקדחים, 33 מחסניות מלאות, 28 רימוני יד, 15 אצבעות דינמיט, עשרה קילוגרמים של חומר נפץ, פצצות נפצים ועוד. כמו כן, נמצאו תכניות לפיגועים במערכות העיתונים שנפגעו שנה קודם, ציוד לזיוף דרכונים, תעודות זהות וחותמות. עוד התגלה בחקירה כי הוא פעל תחת ארבע זהויות שונות.
באותו שלב, בידיהם של רשויות אכיפת החוק הייתה תמונה של איש הצללים, אך זה לא ממש סייע באיתורו. השוטרים היו אובדי עצות ביירות, גרמניה, שבדיה, נורבגיה, אנגליה. אף אחד לא ידע היכן נמצא קרלוס התן. בקהילות היהודיות ביקשו להעסיק קצין בטחון במשרה מלאה.
פעולת הראווה הגדולה שסיבכה את קרלוס עם ארגון החזית העממית
ואז הוא הופיע, ולא סתם - מדובר בפעולת הראווה הגדולה ביותר שלו. ב-21 בדצמבר 1975, השתלט קרלוס על אולם ועידה בווינה שבו התכנסו באותה שעה 11 שרי החוץ של אופ"ק, ארגון יצרניות הנפט. יחד איתם נלקחו 55 בני ערובה נוספים שהיו במקום ושלושה אנשי ביטחון נהרגו בקרב יריות. המבצע היה קו-פרודוקציה טרוריסטית שהשתתפו בו פעילי באדר-מיינהוף.
קרלוס, שכנראה היה כבר מכור לפרסום הרב, ביקש להעלות את מינון החשיפה לתקשורת. הוא דאג להבליט את שמו במסמך למען המאבק הפלסטיני שהוקרא בפני הטלוויזיה האוסטרית. ובכלל, עלתה טענה כי מפעיליו בפעולה זו היו מועמר קדאפי או סדאם חוסיין, שהזמינו את המבצע כדי להעלות את מחיר הנפט.
במטוס ובו 30 בני ערובה הוא עבר בין כמה מדינות, עד ששחרר את כולם ולא מילא את ההוראה לרצוח את שרי הנפט של ערב הסעודית ואיראן. נטען כי סכום כסף גדול שערב הסעודית העבירה לידיו גרם לו לסגת מהתוכנית. דבר זה חיזק את דימויו כשכיר חרב נהנתן.
בחזית העממית לא אהבו את הסיומת של הפעולה והוא הפסיק לפעול עבור הארגון. למרות זאת, הוא לא נסוג מדרך הטרור ועדיין הטיל מורא. קרלוס התן שוב "הלך לאיבוד" והצליח להימלט ולהתל בחוקריו. רבים טענו כי ראו אותו במדינותיהם ברחבי אירופה, אך הוא לא נלכד. בספטמבר 1976 הוא שהה ביוגוסלביה ומשם יצא לדמשק. האמריקנים זעמו על היוגוסלבים שלא עצרו אותו, אך הרגיעו כי בניגוד לשמועות אין בידי קרלוס פצצה גרעינית.
בדצמבר 1976 יוחסו לה פיגועים בבתי מלון בדמשק ובעמאן וניסיון להתנקש בשר החוץ הסורי. בשוויץ נכנסו לכוננות בעקבות ידיעה כי הוא מתכוון לחסל את השאה האיראני שהגיע לביקור. אלא שאז בכלל נטען כי קרלוס התן שוהה בלוב. גם סאדאת הסכים כי קרלוס בלוב, מתכנן התנקשות בראש מדינה ערבית. קרלוס הפך לטרוריסט פרילנסר רודף בצע.
בסוף שנות ה-70 כבר לא יוחסו לו פעולות טרור, אך שמו עדיין היה אפוף מסתורין. בתחילת שנות ה-80 ייחסו לו ירי לא מוצלח של רקטות על כור גרעיני בצרפת ופיגועים בגרמניה. ב-1982 נעצרה אשתו הגרמנייה, מגדלנה קופ, ביחד עם אדם נוסף כשבמכוניתם חומר נפץ. בעקבות כך, ייחסו לקרלוס הזועם שורת פיגועים בצרפת, שבהם נהרגו כמה בני אדם ונפצעו עשרות.
את קופ הצעירה פגש קרלוס בתחילת שנות ה-70. "פגשתי את קרלוס לראשונה כשהייתי בלונדון ובניתי חדר חושך. הוא נכנס לחדר החושך ואמר שהוא רוצה ללמוד לפתח תמונות", סיפרה לבמאי הישראלי נדב שירמן בסרט דוקומנטרי שעשה עליה בשם "חדר חושך". "מהר מאוד שמתי לב שזאת בכלל לא הכוונה שלו. זה היה רק ניסיון מגושם שלו להתחיל איתי, להתקרב אלי. באותו רגע הוא דחה אותי לחלוטין. זה נראה לי מגעיל וחשבתי שהוא מעורר סלידה. בחיים לא הייתי חושבת שנתחתן ונעשה ילד ביחד".
בעשור שלאחר מכן, שמו כבר כמעט ולא הוזכר. הוא נדד בין מדינות שונות, בהן קובה, סוריה וסודאן בתקווה כי הן לא יסגירו אותו למדינות שאיתן השאיר חשבונות פתוחים. בשנת 1994, הוא עבר ניתוח לקיצור קיבה בסודאן. בעת שעלה על שולחן הניתוחים, הוא נלקח על ידי מארחיו והוסגר לצרפת. מי שהיה מושא להערצה ושדמותו הועצמה על ידי התקשורת העולמית נותר ללא פטרונים והוסגר בצורה משפילה לידי רודפיו.
ב-1997 נשפט למאסר עולם על רצח השוטרים הצרפתים והאזרח הלבנוני ב-1975. במהלך מעצרו התאסלם והתחתן עם איזבל קוטן-פאר, הסנגורית הצרפתייה שייצגה אותו. "הוא לקח את ידי ונישק אותה באופן אדיב ביותר", סיפרה על המפגש ביניהם. טקס הנישואים היה טקס דתי מוסלמי, למרות שהיא לא התאסלמה. היא כתבה ספר על סיפור אהבתה לטרוריסט המפורסם.
לפני כמה שנים נשפט קרלוס על פיגועי הטרור שהוציא לפועל בצרפת בתחילת שנות ה-80. בימים האחרונים נפתח המשפט נגדו בגין הטמנת מטען חבלה בחנות בפריז בספטמבר 1974, שהוביל למותם של שני בני אדם.