למרות שנחשף לראיות בתיק - נשיא בית הדין יישב בערעור אזריה

(מסיבת עיתונאים של משפחת אזריה מול משכן הכנסת, שלשום)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, אלוף דורון פיילס שהודיע אתמול (חמישי) על הרכב השופטים שידונו בערעור בתיק אלאור אזריה, נחשף בעבר לראיות שבתיק כשדן בתנאי המעצר של אזריה, בסמוך לאירוע עצמו. לוואלה! NEWS נודע כי פיילס היה זה שהחליט לשבץ להרכב שידון בתיק חמישה שופטים, באופן נדיר יחסית, דבר המעיד על החשיבות שהוא מעניק לתיק שאינו נחשב למורכב מבחינה עובדתית. פיילס יעמוד בעצמו בראש ההרכב, שיכלול גם את נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, השופט צבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים, שפרש כבר מכס השיפוט; וכן שני קצינים שאינם בעלי הכשרה משפטית - אלוף במיל' אייל אייזנברג, שהיה מפקד פיקוד העורף, ותא"ל אבי פלד, לשעבר מח"ט גולני.

ב-5 לאפריל 2016, כשבועיים לאחר התקרית שבמהלכה ירה אזריה במחבל מנוטרל בחברון, דן פיילס בערר שהגישה הפרקליטות הצבאית על ההחלטה להותיר את אזריה במעצר פתוח בבסיס חטיבת כפיר. פיילס שכיהן אז כמשנה לנשיא בית הדין לערעורים, בדרגת תת-אלוף, נחשף לסרטון המתעד את התקרית וכן לקטעים מעדותו של אזריה ולממצאים נוספים.

"בדרך כלל, כל שופט שדן בהליך המעצר לא יושב בהליך העיקרי משום שבשלבי המעצר השופטים חשופים לעיתים לראיות שאינן תמיד קבילות ולכן כלל לא מוגשות בהליך העיקרי", הסביר עו"ד בני קוזניץ, מומחה למשפט צבאי, בשיחה עם וואלה! NEWS. "בית המשפט העליון קבע שהדבר אומנם אינו רצוי אבל אינו מהווה עילה לפסילה אוטומטית".

בחוק אין סעיף האוסר במפורש על שופט שדן בהליך המעצר לדון גם בתיק העיקרי, במסגרת ההליך הראשי או במסגרת הערעור, אולם בפסיקות העליון מופיעות מספר התייחסויות לפסיקה זו. אחת מאותן התייחסויות מופיעה בפסק דין של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, בערעור פלילי שבו מי שייצג את הנאשם היה לא אחר מאשר עו"ד יורם שפטל, סנגורו של אזריה.

"כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי אין די בדיון של שופט בהליכי מעצר של נאשם, כשלעצמו, כדי להביא לפסילתו מלדון בהליך העיקרי לגופו. אף אם רצוי ככל שניתן, כי שופט המעצר לא ידון בתיק לגופו, אין בכך כדי להקים עילת פסלות. עוד נקבע בפסיקתנו, כי אין בחשיפה למידע בלתי קביל, לבדה, כדי להקים עילת פסלות, ותחת זאת יש לבחון האם בנסיבות העניין קיים חשש ממשי למשוא פנים עקב הדיון שהתקיים בהליכי המעצר", כתבה בייניש בשנת 2010.

"יישומו של מבחן החשש הממשי למשוא פנים מצריך בחינה פרטנית של נסיבות המקרה. כך למשל, יש לברר את משך הזמן שחלף בין הליך המעצר להליך העיקרי גופו; את היקף הראיות הבלתי קבילות אליהן נחשף בית המשפט במסגרת הדיון בבקשת המעצר והאם הוא עולה כדי 'מסה קריטית' של מידע בלתי קביל; את תוכן החלטת המעצר ועוד", הוסיפה.

גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, כתב בערעור פלילי בו דן בשנת 2014 דברים דומים: "כדי לבחון אם מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בנסיבות העניין, יש להעריך את עוצמת הזיקה בין הליך המעצר לבין ההליך העיקרי. בתוך כך, יישקל פרק הזמן שחלף בין הדיון בהליך המעצר לבין הדיון בהליך העיקרי. עוד ייבחנו היקף וטיב הראיות להן נחשף בית המשפט בהליכי המעצר, והקשר בין אלה לבין השאלות העובדתיות והמשפטיות העומדות להכרעה בהליך העיקרי".

מינויו של פיילס אם כן, מעורר תמיהה, לאור העובדה שהוא אכן נחשף לחלק מהראיות בתיק. החשש במקרה כזה הוא מפני התגבשות של דעה מוקדמת מצדו.

סוגיה יוצאת דופן נוספת נוגעת להחלטתו של הנשיא פיילס לדון בתיק בהרכב של חמישה שופטים. על פי חוק השיפוט הצבאי, ישנם מספר מקרים שבהם בית הדין יתכנס בהרכב מורחב: כשמדובר בפסק דין הכרוך בעונש מוות, כשנשיא בית הדין הצבאי לערעורים מחליט על כך או לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי. במקרה של אזריה, ההחלטה התקבלה על ידי פיילס לבדו, מבלי שהתייעץ עם הצדדים.

הפעם האחרונה שבה התכנס בית הדין הצבאי לערעורים – הערכאה הצבאית הגבוהה ביותר – הייתה בחודש יולי האחרון. התיק עסק במותו הטרגי של סמל-ראשון אסף וקסמן ובפסק הדין שניתן בעניינו של סגן-אלוף אסף רפלד שהורשע בהתרשלות בנסיבות המקרה שהובילו למותו. באותו הרכב ישבו בין היתר השופטים אלוף אילן שיף, ששימש כמגשר בתיק בוכריס, ואלוף דני ביטון, שהעיד לטובתו של אזריה במשפט. מדובר בתיק שהסעיר את מערך המילואים בשל העובדה כי התיק עסק ברשלנות לכאורה, שהתרחשה בעת אימון של גדוד מילואים ברמת הגולן. אחד העדים שהתייצבו בפני בית הדין בהליך המקורי היה מי שלימים מונה כרמטכ"ל, גדי איזנקוט.

"כמי שייצג מאות רבות של חיילים וקצינים בצה"ל, אני יכול לציין שלעיתים נדירות ביותר מתכנס בית הדין הצבאי לערעורים בהרכב של חמישה וגם זאת - רק במקרים המעלים שאלות משפטיות כבדות משקל", אמר עו"ד שלמה רכבי, מומחה למשפט צבאי. "ספק רב אם זהו המקרה, אך כידוע - צדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. אין ספק כי הרכב מורחב - הכולל משפטנים מהמערכת האזרחית - משרת, במובן הזה, אינטרס ציבורי חשוב".

העובדה שפיילס שיבץ את עצמו לדון בערעור אזריה, וגודלו של ההרכב מעידים כמובן על כך שהוא רואה בו תיק דגל. קביעת אשמתו של אזריה על ידי בית הדין הצבאי ביפו, לצד גזר הדין המקל יחסית שהושת עליו, נתפס בעיני רבים כהתנהלות מאוזנת בין הצורך להדגיש את חומרת המקרה, לבין ההכרה בנסיבות המיוחדות שהובילו אליו ובנסיבותיו האישיות של אזריה. העובדה שגם אזריה, באמצעות עו"ד שפטל, וגם הפרקליטות הצבאית בחרו לערער על קביעותיו של בית הדין, עשויה לשנות את התמונה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הסוגיות המשפטיות שיעלו הצדדים יתבררו בדיון".