הגיבושון של הקואליציה הפך אמש (רביעי) לזירת קרב פוליטית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהופיע באיחור אופנתי כשהוא מוקף בעשרות מאבטחים, התקבל על ידי חבריו לקואליציה בשירת "אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים", אך קטע מהר את השמחה של חלק משותפיו, ובהם של שר האוצר משה כחלון.
נתניהו יצא בנאומו למתקפה נוספת נגד תאגיד השידור, כשביקש לדחות את סגירת רשות השידור בחצי שנה נוספת. כחלון עצמו לא נכח באולם, אך הדברים הגיעו לאוזניו מהר משניתן היה לדמיין וגם גררו מסביבתו תגובה חריפה. המתיחות בין השניים הייתה ניכרת עוד קודם: שר האוצר עזב את האירוע קודם לתחילת נאום נתניהו, ויתר על המקום שנשמר לו בשולחן הכבוד, ובדברי הברכה שנשא חלק שבחים למארגן האירוע, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, אך לא הזכיר את ראש הממשלה.
"אני שמח שאתה חלק מהקואליציה שיודע לקבל החלטות ולא מפחד", אמר כחלון לביטן רגע לפני ששיגר עקיצה לעבר נתניהו: "זו תכונה שלא נמצאת אצל הרבה. כשאתה מקבל החלטה אתה הולך איתה עד הסוף ולא שולח לאחרים".
זירת העימות הזו לא הייתה היחידה: לצד ישיבה מפתיעה אך קצרה של נתניהו ויו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, סביב שולחן אחד, גם היו ח"כים מאוכזבים מכך שהאירוע הפך לערב הצדעה לביטן "על מפעל חייו הקואליציוני".
עוד נגיע לח"כים הממורמרים בהמשך אך קודם להתחלה: סמוך לשעה 19:00, שעה לפני מועד ההזמנה הרשמי, החלו השרים, חברי הכנסת, עוזריהם וכמה מוזמנים לא בהכרח קשורים, בהם מאמן נבחרת ישראל לשעבר בכדורגל שלמה שרף, לפקוד את מלון רמדה בחדרה. היו כמה שהחרימו או תכננו להחרים, וחרף המסורת, ראש העיר המארח צבי גנדלמן - איש מפלגת יש עתיד - לא הוזמן. הבולט בהיעדרו היה שר הביטחון אביגדור ליברמן.
עשרות המאבטחים בכניסה הכניסו את המוזמנים רק אחרי בדיקה קפדנית, ואילו עובדי רשות השידור ותושבי עמונה שהפגינו מחוץ למלון נדחקו הרחק משם. האחרונים לפחות קיבלו זריקת הרגעה מנתניהו, ששב והכריז "הבטחתי יישוב חדש ואקיים את ההבטחה".
סידור המקומות באולם משך את תשומת לבם של הנוכחים יותר מבר הקינוחים. לפי התכנון המקורי, היו אמורים לשבת זה לצד זה ליברמן ובנט, שהתעמתו על רקע יציאת שר הביטחון נגד הרב לוינשטיין והמכינה בעלי. מישהו עשה להם טובה והקפיד להחליף את השלטים רגע לפני תחילת האירוע, אף שליברמן כלל לא הגיע וחסך ממילא את המבוכה.
כך היה גם במקרה של גילה גמליאל ומירי רגב, אך היו מקרים שלא סוכלו, כמו הושבת השר יואב גלנט בשולחן שהיה כמעט כולו מלא בחברי כנסת מהליכוד, במה שאולי היווה רמז לבאות. אפילו המוזיקה נבחרה בקפידה. השיר "החיים שלנו תותים" של חנן בן ארי התנגן לו ברקע, וכשהגיע למילים: "המדינה גוזלת, והממשלה פוזלת?", היו מי שהשלימו אותו והשיבו: "קשה".
בחזרה לערב ההצדעה. ביטן, שבשעות הבוקר התמודד עם משבר בתוך הקואליציה, פיזר כינויי גנאי לעבר חברו לסיעה יואב קיש והספיק לעשות איתו סולחה, זכה באירוע המושקע למחמאות מכל ראשי הסיעות. "דוד מילא את החלל", פרגן לו ראש הממשלה. "חתן האירוע", כינה אותו כחלון והשר בנט לא שכח את הכותרות באירועי שבתרבות: "בכל מוצאי שבת אני לובש שכפ"ץ". אפילו העוזר של השרה איילת שקד גיל ברינגר, נציג העוזרים, שהספיק לאחרונה לעמוד במרכז סכסוך קואליציוני שבו היה מעורב ביטן הודה ליו"ר הקואליציה, "שהחליט לוותר לי ולא לפטר אותי".
השר אריה דרעי שתפס לאחרונה את תדמית "המבוגר האחראי" בקואליציה הפציר בחבריו להירגע: "המנגינות שאני שומע לאחרונה גורמות להתרופפות, וחלומות כאלו עשויים להגשים את עצמם. קואליציה לא נופלת על דברים גדולים אלא על דברים קטנים, יחסים בין אישיים, הדלפות והשמצות. חבל. לא תהיה ממשלה יותר טובה מזו, לא תהיה קואליציה יותר טובה". בנט כבר היה פחות רשמי: "בפעם האחרונה שעמדנו אני ואתה (נתניהו) זה ליד זה, נתתי לך שישה מנדטים, בפעם הבאה זה לא יקרה". ביטן לא נותר חייב: "אתה מרגיש טוב? כבר שעתיים לא הזכרת את עמונה".
גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא פספס הזדמנות להזכיר את "תרומתי לקואליציה", כשציין את מרפסת העישון מחוץ למזנון הח"כים בכנסת. בסוף נאומו שעסק באחדות הקואליציונית, צעק לעברו היריב ח"כ אורן חזן: "נאה דורש, נאה מקיים". אותו חזן הפריע לנאום נוסף עם קריאות ביניים ובתגובה קיבל אזהרה: "שלוש קריאות ומוציאים אותך החוצה".
ביטן עצמו חזר על כך שנתניהו "יכהן עוד שנים רבות", אך הפתיע כשציטט בחצי שיבוש את הסופר אלבר קאמי והתנצל כי "זה הדובר שלי כתב את זה, כן? הפעם האחרונה שקראתי ספר הייתה אולי לפני עשר שנים".
אחרי שנתניהו עזב, הח"כים נותרו לפזז, לשיר ולרקוד מעט ברחבה. טוב מכולם סיכם גורם בקואליציה את ה"גיבושון": "באו לפה כדי לצאת ידי חובה, אחווה גדולה לא הייתה".