האיש שהשווה את האסלאם לנאציזם מאיים לכבוש את הולנד

הסקרים אמנם אינם מחמיאים כפי שהיו עד לפני כמה חודשים, אך מנהיג הימין הקיצוני בהולנד חירט וילדרס הצליח לעצב את השיח במערכת הבחירות, שמתמקדת בסוגיות של זהות ושל הגירה, כחלק מגל הפופוליזם השוטף את אירופה ואת ארצות הברית. וילדרס, שחי תחת אבטחה צמודה בעשור האחרון בשל איומים על חייו, אינו צפוי להיות ראש הממשלה הבא גם אם מפלגתו תסיים מחר במקום הראשון - אך הוא הצליח לגרום למפלגות רבות אחרות לשבור ימינה ולדחוק לשוליים את מפלגות השמאל.

כותב הנאומים לשעבר בן ה-53 אינו בוחל בלשונו, ורעיונותיו שנתפסו בעבר הזויים חדרו למיינסטרים באחת ממייסדות האיחוד האירופי. מנהיג מפלגת החירות, שמחזיקה כיום ב-12 מושבים בלבד מתוך 150 המושבים בבית התחתון של הפרלמנט, ראה "ברזיט" כי טוב והבטיח לקיים "נקזיט", משאל עם על חברות הולנד באיחוד. על אף שאינו מרבה להופיע בציבור מחשש לביטחונו - לאחרונה נחשף כי בצוות האבטחה האישי שלו היו "חפרפרות" שעבדו עם כנופיות פשע הקשורות למהגרים - התמיכה בו זינקה מאז ייסד את המפלגה לפני קצת יותר מעשור, אחרי שפרש מהמפלגה הליברלית-שמרנית, יריבתו הגדולה כיום על קולות הימין.

וילדרס נולד בעיר ונלו שבמרכז המדינה, לאב יליד הולנד ולאם שנולדה באינדונזיה, בתקופה שהייתה תחת שליטת הולנד. ב-1998, כשהיה בן 35, נבחר לראשונה לפרלמנט ובמרוצת השנים הפך לקול התקיף ביותר נגד האסלאם והתבטא פעמים רבות בגזענות שעלתה לו בהסתבכות משפטית - וגם במזימה להתנקש בחייו ב-2004.

היו אלו שנים שבהן נרצחו שני אנשי ציבור מפורסמים - פים פורטאון, מנהיג מפלגת ימין לאומנית שנרצח על ידי פעיל שמאל, ותאו ואן גוך, במאי שהתפרסם בזכות סרט ביקורתי על האסלאם ונרצח על ידי צעיר ממוצא מרוקאי. החשש התמידי היה הנימוק של וילדרס לכך שהוא ואשתו קריסטינה מרפאי, יהודייה הונגרייה, לא הביאו ילדים לעולם.

רעיונותיו דומים לאלו של עמיתיו במפלגות הפופוליסטיות ביבשת. אלו קיבלו תנופה של ממש אחרי זרם המהגרים ששטף את היבשת בקיץ 2015 עם החלטתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לפתוח את שעריה למאות אלפי אנשים. שנה וחצי לאחר מכן, אירופה הולכת וסוגרת את גבולותיה, אך הסיסמאות המתריעות מאובדן זהות ועד "כיבוש מוסלמי" עדיין מצליחות לרומם את מפלגות השוליים של העבר אל המרכז, מה שמאלץ גם מפלגות מתונות יותר לאמץ גישה נוקשה יותר מבעבר.

על אף שארצו משגשגת מבחינה כלכלית, וילדרס רוצה לעזוב את האיחוד האירופי ואת גוש האירו ולסגור את גבולות המדינה. הוא גורס כי הולנד מאבדת את זהותה בשל המהגרים המוסלמים שבשטחה. הוא כלל לא מסתיר את סלידתו מהאסלאם, שאותו השווה לנאציזם ואת תורתו - הקוראן - ל"מיין קמפף", הספר שבו פרש אדולף היטלר את משנתו, ולכן יש למנוע את הפצתו. וידלרס קורא לאסור על בניית מסגדים חדשים ולמנוע הגירה ממדינות מוסלמיות, והוא מרבה להיטפל לאוכלוסייה המרוקאית הגדולה שחיה בהולנד.

בדצמבר האחרון הורשע וילדרס בהסתה לאפליה, אחרי שהבטיח לתומכיו ב-2014 כי ידאג לכך שיהיו "פחות מרוקאים במדינה" - אך זה לא מנע ממנו להקדיש את פתיחת הקמפיין שלו להשתלחות בצעירים המרוקאים, שאותם כינה "חלאות". זאת בשל מעורבותם "חסרת הפרופורציה בפשיעה", לטענתו. מבחינתו, הוא מציג לתומכיו את המשפטים המתנהלים נגדו כרדיפה פוליטית ופגיעה בדמוקרטיה, והמתנה בדמות המשבר עם טורקיה לא הייתה יכולה לקרות בזמן טוב יותר עבורו.

אחרי ירידה מתונה אך עקבית בסקרים, הדיון המחודש בשאלת נאמנותם וזהותם של אזרחים שהיגרו להולנד ממדינות מוסלמיות עובד לטובתו. כמה מאות מהם הפגינו מחוץ לקונסוליה ברוטרדם ביום שבת האחרון והתעמתו עם שוטרים, אחרי שנבלמה כניסתה של שרת המשפחה הטורקית למבנה. וילדרס לא חיכה הרבה כדי להוסיף שמן למדורה וקרא לאותם מפגינים לעזוב את המדינה, אחרי שכמה ימים לפני כן הפגין בעצמו מחוץ לשגרירות טורקיה וגינה את נשיאה רג'פ טייפ ארדואן.

לכן, הוא מיקד את העימות הישיר בינו לבין ראש הממשלה מארק רוטה, שהתקיים אתמול. האחרון, שהתחזק לאחרונה בסקרים אחרי שהציג עמדות נוקשות יותר כלפי מהגרים, הותקף על ידי וילדרס על תגובתו למשבר עם אנקרה, ואמר כי היה צריך לגרש את השגריר. רוטה, שיחד עם יתר המפלגות הגדולות הודיע כי יסרב לחבור לקואליציה עם מפלגת החירות, הזהיר מצדו כי וילדרס יגרום ל"כאוס" אם יהיה ראש הממשלה.

וילדרס הוא חלק מהזן החדש של הימין הקיצוני האירופי. שנאת היהודים התחלפה בשנאת זרים ומוסלמים, וההתנגדות הנחרצת ללהט"ב התרככה. רוסיה היא איננה האויב המידי, אלא מדינה שיש לשתף עמה פעולה, אם כי במקרה ההולנדי הרוסופיליה צנועה יותר - לפני פחות משלוש שנים הפילו הבדלנים באוקראינה מטוס מלזי שהיה בדרכו לאמסטרדם, ועליו הולנדים רבים, ולכן החיבוק לקרמלין חובב הפופוליזם האירופי רופך יותר.

עם זאת, אהדתו הרבה לישראל חריגה, והוא אף נחקר על קשריו עמה בחשד שהדבר פגע בביטחונה של הולנד. דגל ישראל תלוי בלשכתו והוא ביקר במדינה פעמים רבות, בין היתר בתור מתנדב בקיבוץ תומר שבבקעת הירדן, שם התגורר במשך כשנה בשנות ה-80. ב-2008 השתתף בכנס "ניצבים נגד הג'יהאד" שהתקיים בירושלים ביוזמת ח"כ אריה אלדד.

מעודד מהברקזיט ומניצחון דונלד טראמפ - שאליו הוא משווה בין היתר, בשל שיערו הזהוב, קריאתו "להחזיר את הולנד להיות שלנו" ושימושו התכוף בטוויטר - וילדרס מקווה להמם שוב את האיחוד האירופי שעדיין מלקק את פצעיו. אם ינצח, שמחה עזה תירשם גם במטה מפלגת החירות בצרפת, שנציגתה מארין לה פן תקווה להיות החלק הנוסף בשרשרת בבחירות הגורליות בחודש הבא. ואולם, גם אם אכן הוא יישאר מאחור ולא יהיה חלק מהממשלה הבאה, כפי שחוזים הסקרים הנוטים לכישלון לאחרונה, הבחירות הללו עוצבו במידה רבה לפי רוחו הקיצונית והשנויה במחלוקת.

(עדכון ראשון: 21:26)