"אני צריך אישור מאם בני על כל החלטה, והיא לא יודעת איך הילד שלה נראה"

לפני ארבע שנים הביאה טלי, בת 41 מדימונה, את בתה השלישית. שבעה חודשים לאחר שנולדה אביה ברח מהארץ ולא נותר בקשר עם בתו. ואולם, על אף שאינו בקשר עם משפחתו, בכל החלטה הקשורה בגידולה של הילדה עומדת טלי מול מערכת ביורוקרטית המחייבת גם את הסכמת בן זוגה לשעבר, מאחר שעדיין רשום כאפוטרופוס.

"כשפניתי לבית המשפט אמרו לי שאי אפשר לתת לי להיות האפוטרופוס הבלעדי, אי אפשר לנתק את האבא מהילדה. מצד שני, הוא גם לא בקשר איתה", סיפרה טלי, שעלתה לפני כמה שנים לישראל מצרפת. "האבא עזב את הארץ בשנת 2014, זה אומר שהוא כבר שלוש שנים לא בארץ. ניסיתי ליצור איתו קשר דרך הפייסבוק בשביל הילדה אבל היא לא מעניינת אותו, הוא לא משתף פעולה". לדבריה של טלי, החל מהנפקת דרכון עבור בתה, דרך טיפולים רפואיים ועד מערכת החינוך, היא נדרשת בתהליך ביורוקרטי מתיש בשל היעדר האב. "בצרפת קיים חוק שמסדיר את זה, אם אחד ההורים לא רוצה להיות עם הילד את לא צריכה לרוץ לבתי משפט ועורכי דין, לדבר עם עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים. כל התהליך הזה הוא פשוט בזבוז זמן".

טלי אינה לבד. הורים רבים בישראל שנותרו לבד לגדל את ילדיהם נאלצים להתמודד עם מציאות שבה הם הורים חד הוריים ואילו לפי בית המשפט – חולקים את הטיפול עם אפוטרופוס נוסף. כעת, קבוצה של הורים נאבקת כדי לשנות את החוק הקיים באמצעות הצעת חוק חדשה, שצפויה לעלות היום (שלישי) להצבעה בוועדת השרים, המבקשת להסדיר את הלקונה הקיימת, ולאפשר לבית המשפט להסמיך במקרים דומים לזה של טלי את ההורה המגדל כהורה יחיד.

עוד בוואלה! NEWS:
אחרי שהועסק 40 שנה ללא תנאים סוציאליים, משפחתו תובעת פיצויים
פיצוי חריג: רמי לוי מנע מעובדיו להתאגד - וישלם מיליון שקלים וחצי
שותפו של הרב לוינשטיין מגבה אותו: "שדה הקרב הוא לא מקום לנשים"

ליאת מראשון לציון, שהביאה ילד לעולם לפני כשנה בהורות משותפת עם גבר הומוסקסואל, מתמודדת גם היא עם הסוגיה המתסכלת. בזמן שהייתה בהיריון הכיר האב בן זוג בארצות הברית, היגר לשם והביא ילד נוסף בפונדקאות. "הוא לא חי בארץ כבר שבעה חודשים. הילד שלי כבר בן שנה, הוא בקשר איתו דרכי, אבל מאז החיים שלי הפכו לסיוט", סיפרה ליאת. "בכל פעולה שאני רוצה לעשות עם הילד, האבא מתנגד מכוח האפוטרופוס, אנחנו צריכים להגיע לבתי משפט ולשלם המון כסף".

כך למשל, כאשר רצתה ליאת לעבור עם בנה מראשון לציון ליבנה, התנגד האב למעבר. "מצד אחד הוא לא מקיים את הסדרי הראייה שלו, ומצד שני הוא מתנגד לכך בבית משפט", אמרה. "עכשיו אני לא יכולה לרשום את הילד שלי לגנים מסובסדים שבהם מגיעה לי הנחה ללא האישור שלו. זה אבסורד, הוא לא שותף פעיל בחיים של הילד. זה פשוט לא הגיוני שאדם שלא נמצא פה ישלוט בדברים כמו חינוך או רפואה".

הצעת החוק "הורה מגדל ילד" שמקדמת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מנסה להסדיר את הנושא. על פי הצעת החוק, "הורה שאינו ממלא חובותיו ושאינו מקיים קשר עם הקטין, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובין היתר לקבוע כי ההורה המטפל יפעל על דעת עצמו בעניינים הנוגעים לטיפול בקטין".

"ההצעה של ח"כ אלהרר מתייחסת למקרה קלאסי כשלי. החוק אומר שברגע שאחד ההורים לא שותף פעיל, בית המשפט יאפשר לאותו הורה לקבוע החלטות בתחומים כמו חינוך ורפואה מכוח המשמורת שלו", הסבירה ליאת. לדבריה, יש הורים רבים כמותה שהחוק מבקש לסייע להם בהסדרת הנושא. היא עצמה מנהלת קבוצת וואטסאפ שבה עשרות אמהות שמגדלות את ילדיהן לבד ומוצאות את עצמן פעמים רבות חסרות אונים במצב של קבלת החלטות.

גם דני, בן 26 ואב לילד בן שלוש, נקלע למצב דומה, כאשר האם של בנו נסעה לחו"ל ונעדרת מגידול ילדם המשותף. "המשמורת היא אצלי, זה שנתיים אין קשר עם גרושתי שנמצאת בחו"ל. היא לא בקשר עם הילד, לא רואה אותו, ומה שקורה זה שבשנתיים האחרונות אני צריך אישור ממנה על כל דבר בשביל לקבל החלטה עבורו, בזמן שהיא לא יודעת בכלל איך הילד שלה נראה", סיפר.

במקרה של דני, על אף שגרושתו אינה מהווה חלק פעיל בגידול הילד, היא גם לא רוצה לוותר על מעמד האפוטרופוס, במקרה ותרצה לחזור לקשר עם בנה בעתיד. "היא לא נוקבת בזמן מסוים, וזה פשוט אבסורד. עכשיו עברתי דירה, אז זה מצריך ממני לפנות לבית משפט כדי לקבל אישור להעביר אותו לגן. זה בירוקרטיה, בזבוז כסף, עיכוב של דברים שתלויים אחד בשני, ובעצם הילד נפגע מזה", אמר. "אני מרגיש זה לא הוגן. באיזה מובן מגיע לה שיבקשו ממנה אישור לגבי החלטה שקשורה לילד? להיות מעורב בחיים של ילד זו זכות. בית המשפט מתייחס לאפוטרופוסיות כטבעית, שאינה קשורה לכישורייך כהורה בפועל".

בשיחה עם וואלה! NEWS הבהירה ח"כ אלהרר כי מטרת החוק היא הקלה ביורוקרטית לטובת הילד, ולא קביעת ההורה המתאים לגידולו. "התיקון לחוק נולד מהשטח. פנו אליי אינספור הורים בנוגע לנטל הביורוקרטי שכרוך בגידול ילדיהם בהיעדרות קיצונית של ההורה השני מחייהם. מדובר בתופעה לא מבוטלת", אמרה ח"כ אלהרר. "המטרה של הצעת החוק היא מצד אחד לא לעודד ניתוק של ההורה שאינו לוקח חלק רציף ועקבי בחייו של הילד, ומהצד האחר, וכאן גם מהות החוק, להכיר בהורה שכן לוקח את האחריות המשמעותית בגידול כהורה יחיד ובכך לאפשר לבית המשפט את הלגיטימציה להקל בהחלטות ביורוקרטיות, אך משמעותיות".