בליץ חקיקה פרו-ישראלי בארה"ב: עשר מדינות יאמצו "חוקי חרם"

(השרה איילת שקד בספטמבר: ל-BDS ולטרור מטרות זהות)

המאבק הישראלי בתנועת החרם צפוי לקבל חיבוק אמריקני חם בחודשים הקרובים עם בליץ חקיקה פרו-ישראלי ברחבי ארצות הברית. לוואלה! NEWS נודע כי בחצי שנה הקרובה בתי מחוקקים בעשר מדינות שונות צפויים לאמץ חוקים האוסרים על קיום קשרים כלכליים ואחרים עם מי שתומכים בחרם על ישראל. בכך יעלה ל-26 מספר המדינות שאימצו חקיקה נגד ה-BDS בשנתיים האחרונות. ביוני 2015 קרוליינה הדרומית הייתה הראשונה – ומאז עוד 14 מדינות העבירו חקיקה האוסרת על השקעה או חתימת חוזים עם חברות שקוראות לחרם. מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קומו, חתם על צו מנהלי דומה. עד סוף השנה יהיו חוקים דומים ביותר מחצית ממדינות ארצות הברית.

גל החקיקה נגד ה-BDS החל ביולי 2015, והוא מתרחש הן במדינות ה"אדומות", שבהן ישנו רוב רפובליקני, והן במדינות ה"כחולות" של הדמוקרטים. בכל המקרים מדובר בחקיקה דו-מפלגתית. בשנתיים האחרונות אומצה חקיקה או הוצאו צווים מנהליים נגד תנועת החרם בניו יורק, קליפורניה, פלורידה, ניו ג'רזי, פנסילבניה, אילינוי, מישיגן, קרוליינה הדרומית, אריזונה, קולורדו, אינדיאנה, ג'ורג'יה, אלבמה, איווה, אוהיו ורוד איילנד.

לקריאה נוספת:
נמנעה כניסתו לארץ של יו"ר ארגון הקורא לחרם על ישראל
ההתנחלויות במוקד: שליחו של טראמפ יגיע היום לישראל
גורמים פלסטיניים אופטימיים אחרי השיחה: "טראמפ נחוש להגיע להסכם"

עד יולי צפויות להצטרף אליהן גם טקסס, ארקנסו, מינסוטה, מרילנד, מונטנה, קנזס, אוקלהומה, מיין, נבדה וקרולינה הצפונית. במסצ'וסטס – מוקד לפעילות אקדמית פרו-פלסטינית – מתוכננת חקיקה דומה במהלך השנתיים הקרובות. במקביל, גם בסנאט בוושינגטון הונחה בתחילת ינואר חקיקה דו-מפלגתית שתגביר את ההגנה המשפטית על מדינות וקהילות שיחליטו לנתק קשרים עם חברות שמעורבות או תומכות בפעילות ה-BDS.

בכל מדינה יש גרסה קצת שונה של חקיקה. חלקן אימצו חקיקה נגד השקעות של קרנות הפנסיה הממשלתיות בחברות שתומכות בחרם על ישראל, ואחרות הטילו איסור נרחב יותר על כל התקשרות או חוזה של המדינה עם גופים שכאלה. ישנם חוקים שמזכירים את ישראל באופן ספציפי, וקיימים גם חוקים שהרחיבו את ההגדרה ל"בעלות ברית" או מדינות שעמן ארצות הברית חתומה על הסכמי סחר חופשי. עם זאת, המטרה היא בעיקר למנוע מכספי מסים אמריקניים להגיע לידי גופים שקוראים להחרים את ישראל.

הלוחמה המשפטית האמריקנית הזו מנוהלת על ידי קואליציה של ארגונים יהודיים ונוצריים, שחברו יחדיו לפני כשנתיים כדי להיאבק בהתגברות תופעת החרם. הם מלווים ומגבשים את החקיקה - החל מגיוס הפוליטיקאים שיהיו הספונסרים של החוקים והצווים, דרך מעורבות בגיבושם וניסוחם ועד עיצוב דעת קהל. בין הארגונים הבולטים ניתן למצוא את הפדרציות היהודיות, איפא"ק, ארגון ההסברה "דה ישראל פרוג'קט" וstand with us, הוועד הישראלי-אמריקני (IAC) וארגונים אוונגליסטים כמו CUFI – הלובי האוונגליסטי בוושינגטון. המאמץ מלווה מרחוק על ידי המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשותו של השר גלעד ארדן, שמשמש בשנתיים האחרונות הגורם המרכזי בישראל האחראי על המאבק ב-BDS, כשהוא מרכז ומתאם את עבודת השטח של הארגונים.

בירושלים מצביעים על כך שלחקיקה האמריקנית יש השלכות גם מעבר לגבולות ארצות הברית. לדברי גורם מדיני, בחמש מדינות באירופה החליטו לסגור חשבונות בנק של ארגוני BDS מחשש "להסתבכות עם החקיקה האמריקנית". בנוסף לכך, החקיקה גם מייצרת צעד מניעתי והשפעה על שיח התאגידים באירופה. "חברות אמריקניות ואירופיות בהחלט חוששות מתיוגן כתומכות בחרם ובעקבות החקיקה הן בודקות את עצמן", אמר לוואלה! NEWS הגורם.

למאבק הישראלי והיהודי נגד תנועת החרם יש תוצאות גם בבריטניה. בשבועיים האחרונים התקיימו ברחבי בריטניה אירועי שבוע האפרטהייד הישראלי, אך לפחות שלוש אוניברסיטאות ביטלו השנה את האירועים נגד ישראל, ובמקביל התקיימו יותר מ-50 פעילויות פרו-ישראליות בקמפוסים במדינה. מנתוני המשרד לעניינים אסטרטגיים עולה כי מתחילת השנה האקדמית התקיימו יותר מ-160 פעילויות חיוביות הקשורות לישראל – עלייה של קרוב ל-50% לעומת סך כל האירועים בשנה שעברה.

ההישגים בקמפוסים מגיעים על רקע רצף של תוצאות חיוביות ברמה הממשלתית בשנתיים האחרונות, ובראשן פרסום הנחיה ממשלתית האוסרת לנקוט חרם נגד ישראל וחברות אחרות בארגון הסחר העולמי, שתקפה לגבי כלל הגופים הציבוריים הממומנים מכספי מסים. בספטמבר האחרון ביקר ארדן בבריטניה ונפגש עם כלל הגורמים הפרו-ישראליים והיהודיים העוסקים במאבק נגד ה-BDS בממלכה, שנחשבת למוקד פעילות מרכזי של תנועת החרם.

במהלך הביקור ארדן נפגש עם שר הקהילות והשלטון המקומי, סג'יד ג'אביד, ועם השר לאוניברסיטאות ומדע ג'ו ג'ונסון. ג'אביד הודיע באחרונה על תקנות חדשות האוסרות על רשויות מקומיות להחרים את ישראל, ואילו ג'ונסון שלח בחודש שעבר מכתב לראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה לקראת שבוע האפרטהייד. במכתב הוא הזהיר אותם מאנטישמיות במסגרת שבוע האפרטהייד וקרא להם להתמודד עם איומים ואלימות כלפי סטודנטים יהודים. "יש לנהל אירועים כאלה בצורה ראויה על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה כדי להבטיח שהערכים הציפיות והחוקים שלנו לא מופרים", כתב ג'ונסון במכתב.

במסגרת המאבק בניסיונות הדה לגיטימציה לישראל, הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית חוק האוסר על כניסתם של אזרחים זרים שמביעים תמיכה בחרם על ישראל או על ההתנחלויות. החוק עורר ביקורת קשה בקרב ארגונים יהודיים אמריקניים, גם כאלה שנחשבים בדרך כלל לתומכי ישראל. בהודעה שפרסם הוועד היהודי-אמריקני נמסר כי החוק "יקשה לחשוף את תומכי ה-BDS למציאות המורכבת בישראל ולאופייה האמתי של המדינה". הליגה נגד השמצה אמרה כי החוק "גורם נזק במקום לסייע" במאבק ב-BDS.