בסיוע איש סודו של נתניהו: כך התפתח הקשר החם בין ישראל לפרגוואי

(בווידאו: דיון באולפן וואלה! NEWS על מעורבות ארי הרו בבדיקה בעניינו של נתניהו, יולי האחרון)

באתר האינטרנט של חברת הייעוץ האסטרטגי H3 גלובל, העומדת במרכז המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה, ארי הרו, מוצגים לראווה שני מקרי מבחן של מנהיגים בינלאומיים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונשיא פרגוואי הוראסיו קארטס.

"אנשי החברה שירתו בתפקידי מפתח לצדו של נתניהו ובקמפיינים המנצחים שלו בעשור האחרון, והיו בין יועציו הקרובים ביותר, מסייעים לראש הממשלה לנווט באתגרים הניצבים בפני ישראל בבית, במזרח התיכון, ובכלל", נכתב לגבי נתניהו. בפרגוואי, עבדה החברה לצדו של הנשיא קארטס, לפני ואחרי בחירתו לתפקיד באפריל 2013. "לא רק שסייענו לסלול את דרכו לניצחון, גם אפשרנו לנשיא קארטס לבצע שינויים מידיים ומרשימים בממשל".

בארבע השנים האחרונות, מאז נכנס קארטס לתפקידו, נרשם שינוי דרמטי ביחסים בין ישראל ופרגוואי. אחרי יותר מעשור שבו היו סגורות, נפתחו שתי השגרירויות מחדש. פרגוואי אף החלה לאמץ טון ידידותי במיוחד בפורומים בינלאומיים, ונמנעה או הצביעה נגד החלטות אנטי-ישראליות בגופים שונים של האו"ם ובאמריקה הלטינית. בנוסף לכך, נערכו ביקורים הדדיים בהשתתפות בכירים, ששיאם בקיץ שעבר אז נחת קארטס בישראל לביקור ראשון אי פעם של נשיא מפרגוואי בארץ הקודש.

עוד בוואלה! NEWS:
בפרקליטות צפויים להקל עם ארי הרו: "קידם משמעותית את חקירות נתניהו"
המשטרה: תשתית ראייתית לעבירות שוחד נגד ראש הסגל לשעבר של נתניהו
כך הפך ראש הסגל לשעבר של נתניהו לאיש המפתח בתיק 2000

החוט המקשר – זה שסייע לפתוח דלתות בישראל במסדרונות השלטון ולקדם את היחסים – היו ראשי חברת H3 גלובל; הרו, שהקים את החברה ב-2010 ומכר אותה לכאורה ב-2014 עם כניסתו לתפקיד ראש הסגל של נתניהו; ויחיאל לייטר, גם הוא יועץ לשעבר של נתניהו, שהיה ממנהלי החברה וממשיך לייעץ לקארטס עד היום.

המלצת המשטרה להעמיד לדין את הרו, שפורסמה בחודש שעבר, מתמקדת במכירה הפיקטיבית של חברת הייעוץ שלו. עם כניסתו לתפקיד במרץ 2014, הוא התחייב למכור את החברה ולא לעסוק בענייניה, אולם המשטרה סבורה שבפועל זו הייתה מכירת שווא – והוא המשיך לנהל את ענייניה גם ביושבו בלשכת ראש הממשלה. לוואלה! NEWS נודע כי במסגרת חקירת המשטרה נבחן גם אם הרו המשיך לעסוק בקידום היחסים עם פרגוואי, שהנשיא שלה היה הלקוח המרכזי של החברה אותה התחייב למכור, גם ביושבו כראש הסגל של נתניהו.

הרו הקים ב-2010 את 3H גלובל, חברה לייעוץ פוליטי ואסטרטגי, לאחר שפרש ממשרד ראש הממשלה בשל סיבות בריאותיות. לייטר, ששימש יועץ לנתניהו מאז כיהן כשר האוצר, נחשב למקורב להרו מבחינה פוליטית והחל לעבוד עמו. בינואר 2013 פנה אליהם קארטס, שהיה מועמד מפלגת הימין-מרכז "קולורדו", בבקשה לחבור אליו בישורת האחרונה של מסע הבחירות שלו לנשיאות.

קארטס היה מועמד ססגוני למדי: איש עסקים מוביל שעשה את הונו מטבק ומשקאות, שימש נשיא קבוצת הכדורגל "ליברטד" ושמו אף נקשר בעבר בפרשות סמים והלבנות כספים, אך מעולם לא הועמד לדין. הרו ולייטר הובילו אותו לניצחון עם 46% תמיכה, ובמקביל גיבשו לו גם את תכנית מאה הימים הראשונים לממשלה. אלוף (במיל') מאיר כליפי, ששימש מזכירם הצבאי של נתניהו ושל ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הצטרף לשניים בצוות הייעוץ והעניק לנשיא שירותי ייעוץ ביטחוניים, לרבות המלצות לרפורמות הגנה ומודיעין ודוקטרינת ביטחון לאומי חדשה.

ביולי 2013, חודש לפני שקארטס נכנס לתפקיד, הודיע ראש הסגל של נתניהו גיל שפר כי הוא עוזב את תפקידו. הרו, שמונה למחליפו, החל בהליכים להפסקת פעילותו ב-H3 גלובל ולחתימה על הסכם ניגוד עניינים עם משרד ראש הממשלה. בשל התארכות התהליכים, התעכבה כניסתו לתפקיד עד מרץ 2014. לייטר, מצדו, נענה לבקשת קארטס להישאר לצדו, והוא משמש "מנהל הפרויקטים הראשי" של הנשיא עד היום.

במאי 2014, כחודשיים לאחר שובו של הרו ללשכת ראש הממשלה כראש הסגל, אישרה הממשלה תכנית גרנדיוזית בהיקף של 50 מיליון שקלים. התכנית הציבה יעדים דרמטיים לשיפור היחסים עם המדינות המובילות ביבשת, וכללה שורה של סעיפים הנוגעים לברזיל, ארגנטינה, קולומביה, צ'ילה ופרו, וכן פתיחתה מחדש של השגרירות בבירת פרגוואי, אסונסיון.

פרגוואי היא מדינה קטנה וענייה, עם קהילה יהודית שמונה פחות מאלף בני אדם. בשיחות סגורות במשרד החוץ יש מי שמגדיר אותה כמדינה "הכי פחות חשובה" באמריקה הלטינית. ב-2002, משרד החוץ הודיע על סגירת הנציגות באסונסיון, בעקבות קיצוצים תקציביים, והעביר את האחריות על היחסים הדיפלומטיים עם פרגוואי לשגריר בארגנטינה. שלוש שנים לאחר מכן, ב-2005, פרגוואי הודיעה על מהלך דומה.

עם זאת, מיד עם בחירתו לנשיא, הכריז קארטס על מדיניות נחושה של תמיכה בישראל בזירה הבינלאומית, והודיע על פתיחה מחדש של שגרירות פרגוואי בישראל. משלב זה החל לחץ על מקבלי ההחלטות בישראל להשיב בצורה דומה. "זה פשע שלא פתחנו מחדש את השגרירות באסונסיון. זה לא שיש לנו הרבה חברים טובים בעולם", אמר לייטר בנובמבר 2013 בריאיון ל"ידיעות אחרונות" בסיום ביקורה של המשלחת הבכירה הראשונה של ממשלת קארטס בישראל, בראשות שר התעשייה והמסחר גוסטבו לייטה.

משיחות עם שורה של בכירים שהיו מעורבים בנושא עולה כי ההחלטה על פתיחת השגרירות התקבלה בניגוד לעמדה המקצועית במשרד החוץ. "זה היה מהלך מיותר לגמרי, שאין בו שום תועלת - כלכלית, אסטרטגית, מדינית או יהודית. לא הייתה שום הצדקה מקצועית לפתוח מחדש, בוודאי לא בעידן של קיצוצים וסגירת שגרירויות ברחבי העולם. העמדה המקצועית של המשרד הייתה חד-משמעית", אמר פקיד בכיר שהיה מעורב בנושא.

"היה לחץ כבד מלשכת ראש הממשלה בנושא", הוסיף גורם רם דרג אחר. מפאת הרגישות, שניהם העדיפו שלא להזדהות. "לקארטס היו - ויש לו עדיין - קבוצה של יועצים ישראלים שגם קשורים ללשכת ראש הממשלה. זה אותם היועצים. הם עשו לובי במשרד החוץ לפתוח שגרירות במקום שאין בו כלום", אמר גורם אחר.

באופן רשמי, במשרד החוץ מתעקשים כי "פתיחת השגרירות בפרגוואי הייתה החלטה מדינית שהוכחה כחשובה וחיונית מאוד מבחינת יחסי החוץ של מדינת ישראל". אך דובר המשרד, עמנואל נחשון, סירב להתייחס לשאלה מה הייתה העמדה המקצועית של המשרד בנושא. גם גורמים בסביבתם של שר החוץ דאז אביגדור ליברמן וסגנו זאב אלקין דוחים בתוקף את הטענה כי ללייטר או להרו היה קשר להחלטה. שניהם הדגישו כי השגרירות נפתחה מחדש כי נבחר שם נשיא ידידותי והבטיחו שינוי בדפוסי ההצבעה – שאכן הגיע.

במהלך מבצע "צוק איתן", סירבה פרגוואי להצטרף להצהרת הגינוי כלפי ישראל שיצאה מהמרקוסור, השוק המשותף הדרום אמריקני. בשנתיים האחרונות היא הצביעה נגד הסכם גינוי לגרעין הישראלי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), וביולי 2015 היא הייתה אחת מחמש המדינות היחידות שנמנעו בהצבעה במועצת זכויות האדם על אימוץ דוח האו"ם שגינה את התנהלות ישראל במבצע הצבאי בקיץ 2014.

השר אלקין, שנכח בטקס ההשבעה של קארטס באוגוסט 2014, אמר לוואלה! NEWS כי התועלת המדינית ורקורד ההצבעה הידידותי הם שהכריעו בעד פתיחת השגרירות. "אין לנו הרבה חברים באמריקה הלטינית, לכן היה בעיניי קריטי שלא נחזיק שגרירויות במדינות שנגדנו בזמן שיש מדינה בעדנו שרוצה לפתוח שגרירות. אי אפשר, כשמדינה היא ידידה שלך, לירוק לה בפרצוף, ולא לפתוח שגרירות כשהיא מודיעה על כך בעצמה", אמר.

בד בבד, פעלו הרו ולייטר לקידום ביקור של שר ישראלי בכיר בפרגוואי. גורם במשרד החקלאות אמר לוואלה! NEWS כי השניים לחצו על שר החקלאות באותם ימים, יאיר שמיר, לנסוע לפרגוואי במטרה לקדם שיתוף פעולה בתחום החקלאות והמים. "במשך שנה וחצי הרו ולייטר ניסו לקדם נסיעה של השר לפרגוואי, ללא הצלחה יתרה, כי לא הייתה הצדקה לנסיעה כה יקרה למדינה כה לא חשובה", אמר. במרץ 2015 שמיר נעתר ללחצים, וכשהוזמן להשתתף בטקס הזיכרון להרוגי הפיגועים בבואנוס איירס, הוא הכניס לנסיעה גם ביקור בפרגוואי.

העובדה שהרו היה עם רגל אחת ב-H3 גלובל ורגל שנייה בלשכת ראש הממשלה, עוררה חשדות גם במקרה של מדינה נוספת. במסגרת החקירה נגד הרו נבחן גם ביקורו של נשיא מדגסקר בישראל ביוני 2014, שגם הוא התקיים בניגוד להמלצה המקצועית של משרד החוץ. החברה הישראלית NIP גלובל, שביקשה לארח את הנשיא בישראל, פנתה למשרד החוץ בבקשה לארגון הביקור, ונענתה בסירוב. במקום זאת, הוחלט לקיים ביקור פרטי, והחברה פנתה לחברה של הרו לסייע בארגון פגישה עם ראש הממשלה. ההזמנה לביקור הגיעה בסופו של דבר בחתימה אישית של נתניהו.

עורך הדין רועי בלכר ממשרד קריספין, רובינשטיין, בלכר, המייצג את הרו, מסר בתגובה כי הטענות נגד מרשו חסרות בסיס. "עם מינויו כראש הסגל, הדיר עצמו הרו מכל טיפול בעניינים הקשורים לפרגוואי. הטענות כי לחץ על יאיר שמיר לטוס לפרגוואי, וכי הפעיל לחץ על משרד החוץ לפתוח שגרירות בפרגוואי, הן עורבא פרח. הרו לא נכח בישיבת הממשלה כאשר נערכה הצבעה על פתיחת שגרירות ישראל בפרגוואי", מסר.

יחיאל לייטר לא מסר תגובה.