"אווירה של הפחדה": החשש של טראמפ מהדלפות מטלטל את הבית הלבן

"ההדלפות לתקשורת אמיתיות לחלוטין, אבל החדשות מזויפות", טען נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים לפני כשבועיים, והגדיל להבהיר כי דרש ממחלקת המשפטים לפתוח בבדיקה של "העברת המידע המסווג באופן בלתי חוקי" לעיתונאים בכל הנוגע לקשריו עם רוסיה. יחסיו העכורים של הנשיא הנכנס עם התקשורת אינם עניין שנעלם מן העין, ובכל זאת, בשבועות האחרונים מורגשת בבית הלבן מתיחות מסוג שונה.

הסוגיה אינה חדשה בין כותלי הבית הלבן. בתקופתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, הבולשת הפדרלית נהגה לצותת לעובדי מדינה ולעיתונאים. גם בתקופתו של ברק אובמה המצב לא היה פשוט, ולדברי עובדי הבית הלבן, הוא היה רודף באובססיביות אחרי מקור ההדלפות כדי לנסות "לשלוט בנרטיב".

ואולם, אותו מאבק נחוש של טראמפ בהדלפות הצית פרנויה של ממש בקרב עובדי המדינה בוושינגטון, שסיפרו לסוכנות הידיעות כי דומה שמטרת המהלך אינה אלא לעצור את זרימת המידע לציבור כך שסיפורים המציגים את הממשל או את ארצות הברית באור שלילי – לא יראו אור. כבר בשבועות הראשונים לתוך כהונתו, הספיקו אנשי התקשורת במדינה לחטוף אש מטראמפ, שהגיב לכל סיקור שלילי בתיוגם "שקרנים", "מושחתים", "כושלים" ו"אויבי העם האמריקני".

עוד בנושא:
טראמפ: "אובמה אחראי להדלפות לתקשורת - ולמחאות נגדי"
מחשש להדלפות לתקשורת: "הבית הלבן בדק את הטלפונים של עובדיו"
בוש נגד טראמפ: "התקשורת היא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה"
שפל ביחסים: טראמפ יחרים את ארוחת כתבי הבית הלבן המסורתית

כמה עובדים במחלקות שונות בבית הלבן, שבחרו להישאר בעילום שם, סיפרו לרויטרס כי הם חוששים שהטלפונים שלהם נתונים תחת האזנה וכי מעקבים הוצמדו לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם – כך שהם חוששים לומר את דעתם בדיונים פנימיים. ואכן, באחד מהמהלכים המובהקים ביותר של הממשל למנוע דליפות, דיווח אתר "פוליטיקו" ביום ראשון כי דובר הבית הלבן שון ספייסר דרש מכמה מעוזריו להפקיד את הטלפונים שלהם בידיו, כדי שניתן יהיה לוודא שלא באו במגע עם אנשי תקשורת.

גורמים המעורים בפרטים סיפרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי שר האוצר סטיבן מנוחין ניצל את פגישת הצוות הבכיר הראשונה שלו כדי להבהיר באופן חד משמעי כי לא יגלה סובלנות לכל הדלפה. הגורמים סיפרו כי בישיבתו הראשונה של מנוחין עם אנשי האוצר, אמר להם כי ייתכן שהטלפונים שלהם ותיבות המיילים יהיו תחת מעקב כדי למנוע הדלפות. אחד מהגורמים אף אמר כי נמסר לאחד מאנשי הצוות שזו תהיה המדיניות החדשה. בתגובה לדברים, דובר ממשרד האוצר אמר כי "השר מנוחין דן עם הצוות שלו באבטחת המדינה, כך שלא ישותף עם התקשורת או עם כל מקור אחד. במהלך השיחה הזו, לא נידון הרעיון של בדיקת טלפונים". תגובה זהה נמסרה גם לגמרי בדיקת מיילים.

גורמים במשרד החוץ סיפרו כי אווירת ההפחדה חלחלה כל כך עמוק לבין כותלי המשרדים, שהעובדים מעדיפים שלא להתכתב, לשוחח בטלפון או לשלוח מיילים – אלא לדון פנים אל פנים בלבד. "יש אווירה של הפחדה. לא רק בנוגע לשיחות עם עיתונאים, אלא גם בנוגע לשיחות עם קולגות", אמר גורם שנותר בעילום שם. דובר משרד החוץ לא הגיב ישירות לדברים, אך הבהיר כי שר החוץ רקס טילרסון מנסה לטפח אווירה שמעודדת העלאת רעיונות חדשים, ולכן, "צריכה להיות מידה מסוימת של אמון בעובדים כדי לנהל דיונים כאלה".

במחלקה לביטחון המולדת, סיפרו כי "האווירה מורעלת - וזה לא תורם לעבודה". כעת, הם חוששים מהאזנות לטלפונים ולשיחות במסגרת ניסיונות הבית הלבן לגלות מי הדליף את טיוטת דוח המודיעין לסוכנות הידיעות אי-פי. אותה טיוטה, גרסה כי איסור כניסת אזרחים לארצות הברית מעיראק, איראן, לוב, סומליה, סודאן, סוריה ותימן, היא מהלך ש"לא ניתן להסתמך עליו כדי למגר טרור". במחלקה לביטחון המולדת סירבו להגיב לטענות שהובאו על ידי רויטרס.

לפני השבעתו של טראמפ, ב-20 בינואר, היו אנשי המחלקה לביטחון המולדת נוהגים לכתוב טיוטות של מזכרים, או לסדר אותם עבור הנשיא במערכת מסווגת שבה ניתן לבחור אילו משתמשים יוכלו לערוך אותם. עם כניסתו לתפקיד, אנשי הצוות כבר לא יכולים לבחור מי יקבל את הגישה אליהם. במקום זאת, הגישה ניתנה ליו"ר המחלקה לשעבר, קית קלוג. לטענת דובר המחלקה מייקל אנטון, "הנשיא טראמפ לוקח ברצינות רבה פרסום של מידע מסווג לארצות הברית. תהליכי הגישה נבנו כדי לוודא שהאנשים המתאימים יראו את המידע הרלוונטי לעבודתם, תוך הגנה על מידע רגיש".

לדברי גורם המעורה בפרטים, המערכת החדשה "חסרת תועלת", מאחר שלשכתו של קלוג כלל לא יודעת למי יש את הזכות לצפות במידע הנוגע לסוגיה מסוימת. גורם אחר מסר כי הבית הלבן שינה את הנהלים לפני כחודש, בתגובה להדלפות הנוגעות לשיחות עם טראמפ עם נשיא מקסיקו וראש ממשלת אוסטרליה.

סטיבן אפטרגוד, העומד בראש התוכנית לסודיות הממשלה עבור פדרציית המדענים האמריקנים, ניסה לשפוך אור על המהלכים. "למה הם עושים את זה? אולי כדי למנוע הדלפות, או אולי בגלל חוסר ביטחון בצוות הקיים של המחלקה לביטחון המולדת", אמר. "מנקודת מבט ניהולית, המהלך הזה נראה כמו טעות. הגבלה של זרימת המידע בין העובדים מסרבלת את העבודה והופכת אותה לפחות נוחה. התוצאה הסבירה של מהלך כזה, צפויה להיות, בסופו של דבר, החלטות מדיניות קלוקלות".

(עדכון ראשון: 21:30)