מבלי להמעיט בחומרת הממצאים של דוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן" שפורסם השבוע, במניין המנצחים והמפסידים הפוליטי הקר, די ברור שיש גביע ניצחון אחד ואותו נושא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, שהוכתר על ידי המבקר כ"ראשון שזיהה" את איום המנהרות בגבול עזה.
ההפסד, לעומת זאת, התחלק בין שלושה בכירים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שחטפו כולם ביקורת קשה מהמבקר על תפקודם ועל אופן קבלת ההחלטות לפני ובמהלך הלחימה.
קו ההגנה המשותף של השלישייה שניהלה את המערכה ביקש לא לראות את המבצע דרך פיר המנהרה בלבד, אלא דרך מבחן התוצאה השקט חסר התקדים ששורר בעוטף עזה בשנתיים וחצי האחרונות. חלוקת האחריות בין השלושה, שבימים כתיקונם רחוקים מלחיות בחזית משותפת, צמצמה במעט את הנזק הפוליטי שהדוח עשוי לגרום בעתיד. אך מבין השלושה, יעלון נמצא במצב הפוליטי הכי רגיש, ולכן המגננה שיזם נגד הדוח הייתה הכי אינטנסיבית. "דוח 'צוק איתן' הפך לדוח פוליטי", האשים בסרטון שהפיץ כמה דקות אחרי שהמבקר פרסם את ממצאיו, ובו האשים את המבקר בכך ש"נפל שבי בידי פוליטיקאים אינטרסנטים" שהזינו אותו במידע מגמתי וזיהמו את תהליך הבדיקה. "אלמלא ראש הממשלה, הרמטכ"ל ואני", המשיך יעלון, "המבצע היה עלול להסתיים באסון".
עוד בנושא:
גנץ מגיב לדוח המבקר: "שלם עם התנהלותי במבצע 'צוק איתן'"
איזנקוט על דוח צוק איתן: "הופקו לקחים; צה"ל לא חסין מביקורת"
משפחת שאול על דוח המבקר: "נתניהו ויעלון הפקירו, הסתירו וטייחו"
נתניהו מגיב לביקורת: "איום המנהרות הוצג בפירוט בפני הקבינט"
פחות משנה אחרי שעזב והועזב ממשרד הביטחון לטובתו של אביגדור ליברמן, תקופה שכללה לא מעט התקפות על מנהיגותו של נתניהו, יעלון נאלץ להתיישר עם ראש הממשלה. זו הפעם השנייה החודש שיעלון חוטף ביקורת שמטילה רבב בתדמיתו הביטחונית, והפעם השנייה שבה הוא שב לחיקו של נתניהו כדי להתגונן מהאש. גם לביקורת של הרכב השופטים במשפטו של אלאור אזריה, שקבע כי ראוי היה שיעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט ימתינו ל"התבהרות התמונה" לפני שהתבטאו נגד החייל היורה, יעלון השיב תחת חסותו של ראש הממשלה.
"לראש הממשלה, לרמטכ"ל ולי היה ברור מיד בתום התחקיר המבצעי הראשוני כי מדובר באירוע חריג. לכן בהחלטה משותפת יצאנו יחד בהודעה מספר שעות לאחר האירוע וזאת כדי למנוע התלקחות בשטח", אמר לאחר גזר הדין. בשני המקרים, גם במקרה של "צוק איתן" וגם במקרה של אלאור אזריה, האויב המשותף של נתניהו ויעלון היה בנט, שהיה האופוזיציה הקולנית ביותר בקרבות הקבינט של המבצע ביולי 2014 וגם התוקף העיקרי של מדיניות ההנהגה בנושא של אזריה.
הקרב של יעלון מול בנט, אותו הוא מכנה "שר ההדלפות" הוא קרב ישן נושן. התשובה שהוא מנסה לייצר היא כמותג של ממלכתיות, אחריות ושיקול דעת. הוא נערך לדוח המבקר מבעוד מועד, ולפני כמה שבועות השיק קמפיין פייסבוק שבו הוא קורא לחיילים לשלוח תמונות מהשירות הצבאי והוא יעלה אותם לאלבום מתעדכן יחד עם הכיתוב "חייל של המדינה". תמונת הכיסוי בפרופיל שלו שהוחלפה יום לפני פרסום דוח המבקר קובעת שיחד עמם גם "בוגי. חייל של המדינה".
בימים שלפני פרסום הדוח, יעלון הקפיד לתדרך חלק מהכתבים על גרסתו לאירועים, שמציירת את בנט כמי שעשה קמפיינים פוליטיים על נושא המנהרות. ומבלי לנקוב בשמו, את תגובתו לדוח ולמשפט אזריה כיוון הישר חזרה לבנט - "אלה שלשונם חדה בפייסבוק או בטוויטר", או לחילופין "אבירי הספינים" או "גיבורי האח הגדול, הפייסבוק והטוויטר". עם פרסום הדוח, כשמאחוריו דיוקנאותיהם של ז'בוטינסקי, בן גוריון ובגין, יעלון פנה לאוזני הציבור וניסה לשכנע שהזהירות והאחריות שבה נהג אינם הססנות כפי שהציעו "ההתלהמויות הפומביות והחתרנות הפוליטית והאישית" שהיו ב"קבינט הגרוע וחסר האחריות" שהיה, לדבריו, גורר אותנו ל"חומת מגן 2" ביהודה ושומרון ולכיבוש רצועת עזה.
בעוד בנט שמר השבוע על איפוק יחסי, ונזהר עד כה שלא לרקוד על חגיגות דוח המבקר אלא רק לשגר את חבריו לסיעה לצייץ בטוויטר כי הדוח מוכיח שהוא צדק, לכוונת נגד יעלון הצטרף גם שר השיכון יואב גלנט, שתקף את תהליך ההכנה "הרשלני והכושל" של גנץ ויעלון. גלנט השמיט, שלא במקרה, את חלקו של ראש הממשלה באחריות לאירועים, והעדיף לסגור חשבונות מהעבר המשותף בצה"ל ולסמן גזרה בקרב על הביטחוניסט הבכיר בעתיד.
בכלל, כדאי לשים לב למתקפות הסלקטיביות של בכירי המערכת הפוליטית בעקבות הדוח: גלנט השמיט את נתניהו, יאיר לפיד השמיט את יעלון והתמקד בנתניהו ואילו יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, ניצל את ההזדמנות לתקוף את לפיד ש"יכול והיה חייב לשנות את פני המלחמה והקיפאון המדיני אבל העדיף לשתוק ולהתחנף". כל אחד והקמפיין הפוליטי שלו.
בחזרה ליעלון. בסביבתו אמרו השבוע שהוא "לא מתרגש מהדוח" ועסוק בפעילות אינטנסיבית לגיבוש המסגרת הפוליטית החדשה שאותה הוא מבקש להוביל. הוא מקיים כנסים וחוגי בית כמעט על בסיס יומיומי, עובד על גיוס תרומות אצל יהודים אמריקנים, ומקיים מגעים עם בכירים במערכת הציבורית והעסקית להצטרפות לרשימה העתידית אותה יקים על בסיס עמותת "מנהיגות אחרת" שהקים ושבמסגרתה הוא פועל כעת. במקביל, יעלון מנסה לבנות מחדש את התמיכה שאבדה לו בימין בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר פורסם בערוץ 2 כי יעלון פנה לתמר אסרף, דוברת המועצה האזורית בנימין, והציע לה להצטרף לרשימתו, בנוסף לניסיונות אחרים לגייס תמיכה בהתיישבות ביהודה ושומרון.
אך בינתיים, נראה שהציבור לא ממש משתכנע. סקר שפורסם בערוץ 1 השבוע דירג את יעלון במקום האחרון כמועמד לראשות הממשלה, עם 5% בלבד, בהפרש ניכר מנתניהו (31%), לפיד (17%) ואחרי בנט, ליברמן והרצוג. במערכת הפוליטית יש רבים שמטילים ספק בנחיצותה של מפלגת ימין נוספת ובפוטנציאל האלקטורלי שלה ורבים שסבורים שעליו לכבוש את גאוותו ולחבור כמספר 2 ליאיר לפיד או משה כחלון.
יעלון ולפיד נפגשו כמה פעמים בחודשים האחרונים, אך לא הגיעו להסכמות על דרך משותפת, בעיקר בשל התעקשותו של יעלון שסבור כי ניסיונו המדיני-ביטחוני גדול משל לפיד, ומשכך - הוא זה שצריך לעמוד בראשות הרשימה. "בוגי לא יהיה מספר שתיים באף מפלגה", אמרו השבוע מקורבים ליעלון, שהמשיכו בתוקף לדחות את האפשרות של הצטרפות למפלגה אחרת. לטענתם, הניסיון לשחוק את התדמית הביטחונית של יעלון לא צלח, ובשבועות הקרובים, אחרי שיירגע צבר האירועים האחרונים ו"צוק איתן" ומשפט אזריה יהיו מאחוריהם, הם מתכוונים להגביר את עוצמת הרעש של המסע שלו להנהגה.