מבקר המדינה יוסף שפירא יפרסם היום (שלישי) חלקים נוספים מהדוח על מבצע "צוק איתן", הנוגעים לתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט המדיני-ביטחוני לפני המבצע ובתחילתו, ולהתמודדות עם איום המנהרות. העקרונות הגלומים בביקורת כבר פורסמו למעשה בכלי התקשורת, לאחר הדלפות שונות של חלקים ממנו. חלקים מסוימים ממנו לא יתפרסמו, בשל חיסיון ביטחוני המוטל עליהם.
הפרקים שיתפרסמו היום, השני והשלישי מתוך ארבעה בסך הכל, עוסקים במערכת היחסים המורכבת בין הממשלה לצבא, ובין העומדים בראשם. בין הדרג המדיני לצבאי אמורים לקשר מספר גופים המתווכים בין המידע שמגיע מהשטח, בעיקר מגופי המודיעין, לבין צמרת מקבלי ההחלטות. המידע הזה, כך צפוי לקבוע המבקר, לא הגיע לכל הדרגים שאמורים להיות שותפים בהחלטות שעוסקות בהגנה על מדינת ישראל, כך שהכשל הפרוצדורלי הפך לכשל מבצעי.
עד כה פורסם חלקו הראשון של הדוח, שנגע לעורף ועסק בהיעדרה של היערכות נאותה להגנה על יישובי העימות בדרום ובצפון. היום יתפרסמו החלקים המרכזיים של הדו"ח ואלו שמעוררים דריכות במערכת הפוליטית; בהמשך צפוי להתפרסם חלקו הרביעי של הדוח, הנוגע ללחימה בראי המשפט הבינלאומי ולאפשרות שצה"ל ביצע פעילות לא חוקית במהלך המבצע. על החלק הנוגע להיערכות צה"ל לאיום המנהרות הוטל "חיסיון עמוק" הנוגע לפרטים חשאיים הקשורים לפעילות המודיעין של ישראל. סוגיות של חיסיון נדונו גם בנוגע לחלק הרביעי, שעדיין לא הוחלט באיזו מתכונת יפורסם.
הביקורת העיקרית במסמך נוגעת לגוף המכונה קבינט - ועדת שרים נטולת סמכות חוקית, המורכבת מחלק משרי הממשלה ואמורה לדון באפשרויות האסטרטגיות של ישראל בנושאי חוץ וביטחון. מעמדו של הקבינט מעולם לא הוסדר באופן מפורש בחוק; הסעיף השני בחוק צבא ההגנה לישראל קובע כי "הצבא נתון למרות הממשלה", ותפקידו של ראש הממשלה כלל לא מוזכר בו. ללקונה הזו יוקדש עיקרו ורובו של הדוח.
"אחד הדוחות המשמעותיים ביותר מאז ומעולם"
איום המנהרות אינו נושא חדש על סדר יומה הביטחוני של ישראל, והוא מעסיק את ההנהגה מאז ימי האינתיפאדה הראשונה, בשנות ה-80, כשהפלסטינים חפרו אותן כדי להבריח סחורה ואמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה דרך ציר פילדלפי. השימוש במנהרות לא פסק ובאינתיפאדה השנייה, בתחילת העשור הקודם, הן הפכו לכלי נשק שנועד להוציא לפועל פיגועים ולאפשר חטיפות חיילים.
היישום המוצלח ביותר של המנהרות, מבחינת הפלסטינים, אירע פחות משנה לאחר ההתנתקות, כשביוני 2006 חדרו מחבלים לשטח ישראל וחטפו את החייל גלעד שליט בתום מתקפה על יעדים של צה"ל, שגבתה גם את חייהם של שני חיילים. גם בגבול עם לבנון התפתחה תופעת המנהרות מאז המלחמה ב-2006, וכיום היא נחשבת לאתגר של ממש.
הדוח קובע כי מלבד העובדה שהקבינט לא עודכן כראוי על מצב המנהרות ערב צוק איתן, היה זה צה"ל עצמו שמצא את עצמו לא מוכן לאיום המנהרות. אחד הגורמים לכך הוא תפקוד מערך המודיעין, בצבא ומחוץ לו, שממצאי המבקר נוגעים גם אליו.
בבסיס הדוח עומדים נתק חמור בין הממשלה לצבא, היעדרה של מנהיגות שתפקח על התנהלות צה"ל והיעדרו של הליך גיבוש מדיניות מסודר בנוגע לרצועת עזה. עוד בטרם פורסם רשמית, עורר הדוח סערות רבות במערכת הפוליטית והצבאית. במשרד המבקר רואים בו את את "אחד הדוחות המשמעותיים ביותר שחוברו מאז ומעולם", וסבורים כי יש צורך להטמיע בהקדם את הלקחים העולים ממנו.