(בווידאו: מנכ"ל תנועת "השגחה פרטית" בריאיון לאולפן וואלה! NEWS)
שופטי בג"ץ דנו היום (שלישי) בעתירת התנועה הרפורמית לאפשר שימוש בתעודות אלטרנטיביות שיעידו על כך שהמזון המוגש בה כשר. לפי טענת התנועה, המייצגת את מסעדות "טופולינו" ו"קרוסלה" בירושלים, ותואמת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה הקודם יהודה ויינשטיין, על בג"ץ לאפשר לבעלי מסעדות תעודות שעליהן תיכתב המילה "השגחה" במקום "כשרות", כך שהדבר לא יהווה עבירה על חוק הונאת הכשרות.
במהלך הדיון מתחו שופטי העליון ביקורת קשה על השינוי בעמדת המדינה לאחר התחלפותו של היועץ המשפטי לממשלה. "מוסד היועץ המשפטי לממשלה לא מדבר בקול אחד וברור. אני לא יודע מה קרה כאן. השינוי הפרסונלי במשרד היועץ המשפטי לממשלה לא צריך להשפיע על עמדת המדינה ששינתה את עמדתה ב-180 מעלות", אמר השופט נועם סולברג. דבריו של סולברג נאמרו בתגובה לשינוי בעמדת המדינה לגבי האפשרות להשתמש בתעודת "השגחה", שאומצה תחילה בידי וינשטיין ונדחתה בעת האחרונה במהלך כהונתו של אביחי מנדלבליט.
עוד בנושא:
תמיכה גורפת בכשרות גם למסעדות הפתוחות בשבת
הרבנות במתקפה על דוח שקושר אותה ליוקר המחייה: "נתונים מנותקים"
מערך הכשרות האלטרנטיבי חילק תעודה עוקפת בג"ץ; הרבנות: "הפרת החוק"
בדיון נידונה גם ההשוואה בין תעודת הבד"ץ תעודת כשרות מחמירה שאינה מטעמה של המדינה או של הרבנות, לבין תעודת "ההשגחה" שהוצעה בדיון. השופט סלים ג'ובראן אמר: "הרבנות נותנת אישור לתעודת כשרות של בד"ץ, שהיא מחמירה יותר. למה לא לתת תעודת מקלה יותר?". עו"ד אבינועם סגל אלעד ואבישי קראוס מפרקליטות המדינה אמרו בתגובה כי תעודת בד"ץ מודפסת על גבי תעודת הכשרות הרגילה של הרבנות, אך השופט אורי שהם השיב כי "זה פשוט לא נכון. יש כאן קריצת עין כלפי המגזר החרדי".
הנשיאה מרים נאור, שאלה בדיון: "אם בעל עסק מציג את עצמו כמי שמוכר מוצרי חלב שנקנים רק במקום שבו יש תעודת כשרות. בעל המסעדה שם שלט שאומר שאין לו תעודת כשרות מהרבנות אבל הוא מספר ללקוחות מה יש במסעדה שלו, זאת הונאה?". על כך, השיב עו"ד סגל אלעד כי "זה עשוי להוביל להונאה בכשרות".
עו"ד ריקי שפירא רוזנברג ועו"ד אורלי ארז לחובסקי, הדוברים בדיון בשם התנועה הרפורמית, אמרו כי החוק לא אוסר במפורש להשתמש בתעודת שמשתמשת במונח "השגחה" ולא במונח "כשר". "אפשר גם לצרף הבהרה שלא מדובר בתעודת כשרות של הרבנות הראשית. כבר היום רואים שיש מגוון של כשרויות בשוק. כל עוד סועד לא רואה תעודת של הרבנות הראשית של הממלכה הוא לא סועד שם", טענו.
השופטת אסתר חיות הוסיפה: "לפי עמדת המדינה, תעודת הכשרות היא חזות הכל? מה לגבי מי שבאמת הכל כשר אצלו אבל לא רוצה תעודת מהרבנות? זה אבסורד". "מה ההבדל אם בעל המסעדה מעמיד כרוז שאומר את כל הדברים האלו בעל פה לבין שלט שכתוב בכתב?", תהתה. לדברי נציג הפרקליטות, "זה מה שקבע המחוקק, ובית עסק יכול לומר בעל פה לסועדים שהמקום כשר. החוק לא אוסר את זה".
הרב אהרון לייבוביץ מארגון "השגחה פרטית" מסר בתגובה על קיום הדיון: "אנחנו מחוללים מהפכה בשטח והיא המהפכה המשמעותית. לא אנחנו יזמנו את העתירה כי אנחנו חושבים שפירוק אמיתי של המונופול יכול להגיע רק מהציבור, ובאמצעות שינוי החקיקה הכנסת. ברור שבית המשפט יכול לסייע לתחום הכשרות בישראל על ידי פירוש החוק באופן שמצמצם את היקף השליטה והמונופול. מי שהקשיב לדברי השופטים יכול היה להתרשם שלפחות חלקם מבינים זאת.
אנחנו מתפללים להכרעה שתיטיב עם הציבור ועם הכשרות, ובכל מקרה 'השגחה פרטית' תמשיך לפעול ולהציע חלופה איכותית לכשרות של הרבנות".
(עדכון ראשון: 10:38)