פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המצלמות בחדר ומעצר ההורים: כך נחשפה פרשת ההתעללות בילד

      אשפוזיו התכופים של בן הארבע בבית החולים שיבא עוררו את חשדם של הצוות הרפואי והסוציאלי. בריאיון לוואלה! NEWS מספרות מנהלת השירות הסוציאלי והאחות שליוותה את הילד על התנהגות האם, על ההחלטה הקשה ועל סכנה שריחפה מעל ראשו. "הלב נקרע, אבל הצלנו חסר ישע"

      המצלמות בחדר ומעצר ההורים: כך נחשפה פרשת ההתעללות בילד
      צילום: יותם רונן, עריכה: יאיר דניאל

      מצבו של הילד בן הארבע בעל הצרכים המיוחדים, שעל פי החשד עבר התעללות מינית והורעל על ידי הוריו, השתפר והוגדר הבוקר (ראשון) קל. בחודשים האחרונים הוא אושפז כמה פעמים בבית החולים שיבא בתל השומר, ובפעם האחרונה הוא פונה במצב קשה וטופל במחלקה לטיפול נמרץ במוסד הרפואי. הצוות הרפואי, שלמד להכיר את הילד ואת משפחתו וליווה אותם במסירות, היה אובד עצות משלא הצליח לאבחן את מצבו. בריאיון לוואלה! NEWS מספרים הצוותים שטיפלו בילד, הרפואי והסוציאלי, על התנהלותה החשודה של האם, על המצב הקשה שאליו הידרדר הילד וכיצד גמלה בלבם ההחלטה לדווח למשטרה על אף התחושה הקשה.

      "היינו צריכים לשכנע את המשטרה, הם לא נכנסים לתמונה עם כל גחמה או חשש שיש לצוות הרפואי", סיפרה ד"ר וונדי חן, מנהלת השירות הסוציאלי בבית החולים ומי שליוותה את הצוות ואת הילד לאורך אשפוזיו החוזרים בבית החולים. "למרות שיש לנו חובת דיווח ולא חובת הוכחה, הם היו צריכים להיות משוכנעים שיש פה חשש מובהק. רק דרך המצלמות הם ראו את הממצאים באופן קונקרטי".

      לדבריה, הצוות הסוציאלי היה גורם המפתח במעצר ההורים בחשד להתעללות. "המשטרה עבדה בתיאום אתנו. הגענו ביחד לחדר של הילד באמצע הלילה, יום שישי, שני ההורים היו אתנו שם והוא ישן. אנחנו הגענו כדי שלא יהיה לבדו כשיתעורר, והשוטרים הוציאו את ההורים מהחדר, ומשם לתחנת המשטרה", היא סיפרה ופלטה אנחה כבדה. "החוויה האישית שלנו כצוות מטפל מאוד מאוד קשה. מקרה כזה, שהוא נדיר מאוד אבל מתרחש אחת לכמה שנים, כל פעם מעורר אצלנו המון רגשות וזה קורע את הלב. אבל המשמעות של העבודה מאפשרת לנו להתגבר על כך – להציל ילד קטן חסר ישע שפוגעים בו".

      לקריאה נוספת:
      פרשת ההתעללות בילד: "משהו לא הסתדר, הרופאים חיברו אחד ועוד אחד"
      חמישה עובדים בבית אבות בחיפה נעצרו בחשד להתעללות בקשישים
      הזמר גילי ארגוב נעצר בחשד לתקיפת בת זוגו בביתם בראשון לציון

      המרכז הרפואי "שיבא", תל השומר (יח"צ)
      הצוות הסוציאלי ליווה את הילד לאורך אשפוזיו התכופים. ביה"ח שיבא תל השומר (צילום: יח"צ)

      ד"ר חן הוסיפה ושיתפה את הקשיים שליוו את החלטתה. "אנחנו צריכים לשמור על קור רוח ואי אפשר להראות את כל הרגשות. הסיפור קשה עוד יותר, ולמי שאינו במקצוע יהיה קשה להבין את זה, כי מעורבים פה גם הורים שמאוד אוהבים את הילד שלהם אבל משהו פסיכיאטרי קורה בדרך ולא עובד נכון ואז הם פוגעים בו. כלומר הפגיעה הקשה באה לצד אהבה מאוד גדולה, וזה אף פעם לא שחור או לבן התסמונת הזאת. זה מאוד קשה לטפל ולהבין".

      התסמונת שעליה מדברת ד"ר חן היא "תסמונת מינכהאוזן", שמתארת מקרים בהם אנשים פוגעים בעצמם כדי להיות חולים על מנת להפיק רווחים אישיים, כמו תשומת לב ויחס מיוחד מהסביבה. מדובר בתופעה פסיכיאטרית נדירה, כאשר אמו של הילד סובלת מתופעת 'תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח', כלומר ניסתה להפיק תועלת אישית באמצעות פגיעה באחר – בנה הקטן.

      "זאת תופעה מאוד קשה לאבחון, כי היא מתעתעת. ההתעללות הזאת משורבבת בהרבה מאוד מסירות: מצד אחד ההורים נורא מטפלים בילד שלהם, אבל תוך כדי הטיפול המסור הזה הם גם פוגעים בו. תהליך האבחון מוכר וידוע ומתועד בספרות המקצועית. זה דורש הרבה ערנות מאנשי הצוות, תיאום ביניהם, המון קפדנות בתהליך וכמובן צריך לדעת שקיימת התופעה הזאת".

      היא מדגישה כי גם לאחר אבחון התופעה, יש לנקוט משנה זהירות. "אם אנחנו עושים טעות של דיווח שווא ומעמידים משפחה תמימה בסיטואציה כזאת - זה איום ונורא, זאת אשמה כבדה, ולכן היו לנו המון דילמות בתהליך הזה. זה לא שביום בהיר אחד מחליטים וזהו. זה תהליך, הצטברו סימנים, והתמונה התבהרה לאט לאט, בעיקר סימנים רפואיים, מדדים חריגים. היו גם סימנים התנהגותיים של ההורים. הם הביעו המון דאגה לילד, היה להם הרבה רצון להשאיר אותו בבית החולים, התנהגות שהיא קצת יותר חריגה מהנורמטיבית במקרים הללו, אבל לא יכולנו להסיק מסקנה ברורה על פיה".

      המחלקה לטיפול נמרץ ילדים, בית חולים תל השומר, 2 באוגוסט 2015 (מגד גוזני)
      "פגיעה קשה בילד לצד אהבה גדולה". המחלקה לטיפול נמרץ ילדים בשיבא (צילום: מגד גוזני)

      ד"ר חן סיפרה כי הצוות פעל לפי שיטת השלילה. "פסלנו כל מחלה אחרת שיכולה להסביר את הממצאים הרפואיים החריגים, עד שכל הצוות השתכנע במאה אחוז שיש פה סיפור כזה. בשלב זה עירבנו את המשטרה, התקנו מצלמה נסתרת, והחששות והחשדות שלנו הפכו לממצאים. אנחנו ראינו לאורך כל הזמן זוג מסור ואוהב, שלא זז מהמיטה של הילד. גם כשעלה החשש תשאלנו את ההורים בזהירות, שלא יחשבו שהם בחקירה. שאלנו שאלות רלוונטיות למצב הטיפולי שלו. זה כל הזמן ללכת על חבל דק. במקרה זה, בסופו של דבר, החשד התבסס יותר על סמך הבדיקות הרפואיות של הילד, שהינו בעל צרכים מיוחדים. הערכים והמדדים שהתקבלו מבדיקות הדם שלנו לא תאמו את מצבו הרפואי. התחלנו לבדוק מחלות אחרות אפשריות, והכול נשלל - למעט תסמונת מינכהאוזן, כלומר התעללות".

      היא הוסיפה כי הילד ככל הנראה אינו מודע למה שמתחרש סביבו, לא לנזקים שההורים גרמו לו ולא לעובדה שהם נתפסו והוא הועבר לרשות הרווחה. "זה ילד עם צרכים מיוחדים, אני לא יודעת אם הוא מבין מה עשו לו או לא, וממילא בדרך כלל ילד בגיל הזה לא מבין את המצבים הללו. מדובר גם בילד שנמצא הרבה בטיפולים רפואיים, כך שבחוויה שלו הוא עובר הרבה מצבים של אי נוחות".

      לילד כמה אחים שעברו אף הם לטיפול הרווחה בעיר מגוריהם, מודיעין עילית. הילד כאמור עדיין באשפוז ומקבל טיפול רפואי וסוציאלי על ידי הצוותים במוסד הרפואי, שמנסים למלא את מקום ההורים ולדאוג לכל צרכיו. "אנחנו עובדים עכשיו מול הרווחה המקומית בעיר שלהם, למצוא לו חלופה כשישתחרר. התפקיד שלנו זה להיות הגורם שמתאם בין הרבה מאוד גורמים שמטפלים בילד הזה. אני לא יודעת מתי הוא ישתחרר. זה יקרה רק כאשר המצב שלו יאפשר ותהיה לו מסגרת מתאימה".

      האחות שטיפלה בילד: "הוא היה בסכנת חיים"

      מיכל שטיינבוק, אחות אחראית במחלקת ילדים ב' בבית החולים לילדים ספרא שבתל השומר, שטיפלה בילד לאורך כל התקופה בה טופל בבית החולים, סיפרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי הוא אושפז עשר פעמים בחודשים האחרונים. "הפעם, החריגות בתוצאות בדיקות הדם שלו היתה ברמה שממש סיכנה את חייו. במקרה הנוכחי הוא אושפז במחלקה הרגילה, אבל אז החלו להופיע תסמינים - ערפול הכרה בשלב ראשון, ואחר כך פרכוסים. הבהלנו אותו למחלקה לטיפול נמרץ, כאשר כל הזמן הזה ראינו את האימא מטפלת בו במסירות רבה".

      החשד לתסמונת "מינכהאוזן באמצעות שליח" עלה גם אצל האחות האחראית, שסיפרה על התנהגות מוזרה מצד האם. "היו שלושה תסמינים מובהקים: האשפוזים החוזרים, התנהגות האם ומעורבות היתר, בעיקר שלה. האב לא היה הרבה. היא היתה נוכחת מאוד בכל הטיפולים - למשל החדרת מחטים - גם בקשים ביותר. בהחייאה שעשינו לו עכשיו, כשמצבו הידרדר והוא פרכס, וזאת היתה החייאה לא פשוטה - היא היתה שם. בדרך כלל כשיש מצבי חירום כאלו, כשהילד שלך מחוסר הכרה, התגובה המידית של האם זה בכי והיסטריה, ההורה מנסה לצאת מהחדר, להתנתק מהחדר ומסיטואציה. אבל היא היתה מאוד נוכחת בכל התהליך ונשארה בחדר. זה חריג".

      לדבריה, יש סיבה לאופטימיות זהירה. "אני רואה כרגע ילד מאוד שמח ומאושר. יש לו מחלות רקע, יש לו ליקויים התפתחותיים, אבל הקוגניציה שלו תקינה והוא לא שואל איפה ההורים שלו. זה חריג שילד לא שואל איפה ההורים, לכן אנחנו חושבים שאולי הוא יודע על מצבו, אבל אין לנו דרך לדעת בוודאות אם הוא מודע או לא.

      "הוא משתף פעולה עם הצוות, הוא פתוח איתו", הוסיפה שטיינבוק. "אנחנו עדיין לא יודעים מהם החומרים שהאם הזריקה לו, ואם זה אותו החומר לאורך כל אותה התקופה, אבל אנחנו ממשיכים לייצב אותו ומחכים לראות שהערכים שלו מתנרמלים. אם נראה בימים הקרובים שערכי הדם שלו מתייצבים לחלוטין, הוא ישוחרר לגורמי הרווחה בעירו".