גם השנה: אמון הציבור במערכת הפוליטית ממשיך לצנוח

במדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות חיפה ובן גוריון, "זכו" בציון הנמוך ביותר שרי הממשלה. "הציון אינו 'גזירה משמיים', הוא תלוי בפוליטיקאים", מסבירים החוקרים. ואיפה ממוקמים חברי הכנסת?

רמת שביעות נמוכה של הציבור בנבחריו. ישיבת ממשלה (צילום: אמיל סלמן)

נמשכת הירידה באמון הציבור במערכת הפוליטית - כך עולה מנתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון. רמת שביעות הרצון הנמוכה של הציבור נמדדה באמון בכנסת, בחברי הכנסת ובשרי הממשלה, שנמצאים בתחתית רשימת האמון במשרתי ציבור.

המדד שנערך זו השנה ה-15 על ידי פרופ' ערן ויגודה-גדות וד"ר ניסים כהן מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם פרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת בן גוריון, בוחן את אמון הציבור במספר רב של מוסדות ומשרתי ציבור במדד שנע בין 5-1, כשהציונים 1 ו-2 מביעים אי אמון רב ואי אמון; 3 הוא בינוני וציונים 4 ו-5 מביעים אמון ואמון רב.

עוד בוואלה! NEWS:
לשכת ראש הממשלה נגד ההדלפות מהקבינט: "לא פוסלים פוליגרף"
ח"כ בש"ס על דרעי: "הוא עושה מה שהוא רוצה". האזינו
כחלון מבהיר: התאגיד יעלה בסוף אפריל, לא אתן יד לדחייה נוספת

עוד בוואלה! NEWS

מים, אופניים וריקודים: איך משאירים את המשפחה פעילה בקיץ?

בשיתוף רמי לוי
לכתבה המלאה
המדד המקיף ביותר בישראל כיום. מליאת הכנסת (צילום: ניר לנדאו)

פרופ' ויגודה-גדות וד"ר כהן לא הופתעו מתוצאות המחקר: "כמעט לכל אורך שנות המדד, הערכת הציבור כלפי שחקנים פוליטיים הייתה מהנמוכות במערכת הציבורית. אולם בשנת 2013 הייתה דווקא עלייה משמעותית, מה שמראה שאי האמון הוא לא 'גזירה משמיים' והוא תלוי בהתנהלות של הפוליטיקאים".

באוניברסיטת חיפה אמרו כי זהו המדד המקיף ביותר בישראל כיום, והוא נעשה על בסיס שיטת מחקר שמרנית ומהימנה המספקת דיווח עקבי בכלים של בחינת עמדות ותפיסות הציבור כלפי מגוון גדול של שירותים שהציבור מקבל ובאופן השוואתי. עוד ציינו כי מדד זה הוא היחידי כיום שמסוגל לספק זווית ראיה מקיפה לאורך שנים על הקשר שבין הציבור למנהל ולממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 453 אנשים שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, הנתונים נאספו בחודשים מאי-ספטמבר 2016.

שרי הממשלה – בתחתית מדד אמון הציבור

חברי הכנסת סובלים מחוסר בולט באמון הציבור בהם ובמוסד בו הם מכהנים. לדברי החוקרים "האמון בחברי הכנסת, בכנסת כמוסד, בשרי הממשלה ובמפלגות נמצאים דרך קבע בתחתית מדד האמון הציבורי. בשנת 2013 נמדדה עליה משמעותית ברמת האמון כלפי המערכת הפוליטית, אולם מאז אנו שוב נמצאים במגמת ירידה".

מהנתונים עולה עוד כי האמון בכנסת, שעמד כאמור על 2.45 בשנת 2013 ירד השנה לרמה של 2.21. האמון בחברי הכנסת, שעמד בשנת 2013 על 2.29 בשנת 2013 ירד השנה ל-2.12. בסך הכל חברי הכנסת נמצאים במקום ה-29 מתוך 32משרתי ציבור שנבדקו.

במקום האחרון מבחינת אמון הציבור נמצאים שרי הממשלה, עם אמון של 2.06, זאת לעומת רמת אמון גבוהה הרבה יותר של 2.35 בשנת 2013. באופן דומה, גם רמת האמון במפלגות ירדה מרמה של 2.29 בשנת 2013 לרמה של 2.09 השנה.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

האם שנת 2013 היא פשוט שנה יוצאת דופן? לדברי החוקרים, אין ספק שהיא לא מאפיינת את התחושות של הציבור לאורך העשור וחצי האחרונים, אולם היא ככל הנראה גם לא סטייה סטטיסטית. "רמות האמון בשאר שחקני המערכת הפוליטית לא היו נמוכות בהרבה. שנת 2013 הייתה יוצאת דופן לאורך 15 השנים האחרונות וכעת אנו רואים שלוש שנים של ירידות, אבל הירידות הן לא דרסטיות, מה שמראה שככל הנראה מדובר במגמה מתמשכת הנוגעת להרכב הכנסת הנוכחית, נבחריה, והממשלה המובילה אותה. רמות האמון הבינונית לפני שלוש שנים ביטאו עליה מקומית ובשנים האחרונות הציבור חוזר ומאבד בהדרגתיות את האמון שעלה בעבר", ציינו החוקרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully