שלוש החלטות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנוגעות לצעדים שהוא עומד לנקוט במזרח התיכון מעלות את החשש כי בסופו של דבר דווקא לבנון היא זו שתשלם את מחיר מדיניותו האזורית. ראשית, הדברים אמורים לגבי הבטחתו להילחם בארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ולחסלו. שנית, לגבי החלטתו להחמיר את הסנקציות נגד איראן ודרכן את הגברת הלחץ על חיזבאללה. ושלישית, לגבי החלטתו המטלטלת להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים החלטה שעשויה לסמן את קריסת פתרון שתי המדינות, על כל האמור בכך.
מהרגע שבו נכנס טראמפ לבית הלבן, הביעו לבנונים רבים המתגוררים בארצות הברית ובלבנון, אופטימיות זהירה לגבי תקופת נשיאותו של טראמפ. למרות המוניטין הרע שיצא לו, קיוו לבנונים רבים שהנשיא החדש ישנה את המדיניות האמריקנית במזרח התיכון, מדיניות שאינה מביאה כל מזור לבעיות ולמשברי האזור. אלא שכבר לאחר ההחלטות השרירותיות הראשונות שקיבל, התעוררו בקרב פרשנים פוליטיים רבים חששות כבדים בנוגע לאופי ולהשלכות של החלטותיו על מדינות האזור.
האם טראמפ מבין את מגבלות הכוח?
יום אחד בלבד אחרי שהפך לנשיא צייץ טראמפ כי הוא לא מתכוון להשאיר את הסכם הגרעין בין איראן למעצמות על כנו, ורמז לאפשרות שיוכנסו בו שינויים ואף שתהיה הגברה בפיקוח על הכורים הגרעיניים. לאחר מכן החל משרד האוצר האמריקני לקדם חבילת סנקציות חדשה נגד איראן ונגד גורמים בחיזבאללה, על מנת להגביל את כוחה של איראן באזור ועל מנת לרצות את ישראל ואת מדינות המפרץ.
להבדיל מהנשיא היוצא ברק אובמה, הנשיא טראמפ אינו מעוניין להכיר בחשיבות הגדולה שהייתה לאיראן בהגעה להסכם, ומעדיף להראות שארצות הברית היא המדינה היחידה החזקה בעולם. בכך מסמן טראמפ כי ארצות הברית בהנהגתו מתכוונת לפעול באופן חד-צדדי על מנת לשרת את האינטרסים שלה ושל בעלות בריתה, כיוון שמעלה חשש אדיר ליציבות באזורנו.
ביחס לאיומיו של טראמפ לחסל את דאעש, חייבות להישאל כמה שאלות. ראשית, אם הוא אכן יצליח במשימה וימגר את התבססות הארגון בסוריה ובעיראק, לאן ילכו כל אותם חברי דאעש שיישארו בחיים וינוסו מההתקפות האמריקניות מהאוויר? האם לבנון לא תהיה המקלט הקרוב ביותר עבורם על מנת להתחבא בה? ושאלה קריטית לא פחות: להבדיל מאובמה, שקידם קואליציה בינלאומית של 60 מדינות נגד דאעש, עד כמה יציבה תהיה המציאות שמעצב טראמפ אם הוא פועל כמעט לבדו ודואג שלא לתאם את פעולותיו עם מדינות האזור?
הקשר הלבנוני לשגרירות בירושלים
נקודה נוספת המעלה חשש כבר בנוגע למדיניותו של טראמפ במזרח התיכון היא החלטתו העקרונית להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. מבחינת הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים, עלינו לשאול האם ביצוע החלטה זו לא תביא לקריסתו הסופית של פתרון שתי המדינות? וכן עלינו לשאול מה יהיו ההשלכות על הפלסטינים החיים בגדה המערבית והנאנקים תחת בניית עוד ועוד התנחלויות? ולא פחות חשוב, מהבחינה הלבנונית, עלינו לשאול מה יהיו ההשלכות של צעד כזה על לבנון המארחת מאות אלפי פליטים פלסטינים על אדמתה?
אף אחד לא יכול לצפות מה תהיה תגובתם לכך שבזמן שהם ממשיכים להכריז על ירושלים כבירה הפלסטינית הנצחית, מגיע נשיא אמריקני ומבטל לחלוטין את חלומם. אם כך, חובה עלינו לשאול עד כמה ארוכות טווח ונרחבות יכולות להיות ההשלכות של ההכרזה האמריקנית בדבר העברת שגרירותה ירושלים, הן על פלסטינים החיים במולדתם והן על פלסטינים החיים כפליטים ברחבי האזור.
טראמפ וחזון האי-יציבות
לבנון, כך נראה, עומדת לשלם את מחיר מדיניותו של טראמפ. למעשה, למרות שהיא לא ברשימת שבע המדינות שממשל טראמפ הגביל את כניסת אזרחיה לארצות הברית, ישנם מקורות דיפלומטיים רבים המשערים כי היא עומדת להיכלל ברשימה נוספת שהנשיא האמריקני מכין עכשיו, בעיקר בשל פעילות חיזבאללה הלבנוני הנמצא ברשימה השחורה האמריקנית מכאן ונתפס כזרועה הארוכה של איראן בלבנון מאידך.
אי-יציבות גדול עלול להתרגש על האזור אם אכן תגביר ארצות הברית את הלחץ על חיזבאללה, שכן ישראל עשויה לנצל את זהות האינטרסים ולפתוח במלחמה נגד חיזבאללה בלבנון. זאת בתקווה שלהבדיל מהמלחמה בשנת 2006 (מלחמת לבנון השנייה), תכתיר את ניצחונה. ארצות הברית עשויה להצטרף למתקפה על חיזבאללה בגלל הרשימה השחורה ובגלל איראן ולעשות זאת בסוריה.
אם זה יקרה, קשה לצפות את ההשלכות של הדבר. הרי לא ניתן לדמיין שבעלות הברית של חיזבאללה יעמדו בחיבוק ידיים, וניתן לצפות שהן יבקשו לסכל את התכנית במלוא כוחן. מוטב לו לטראמפ לבחון את החלטותיו האחרונות ובעיקר את השלכותיהן על היציבות האזורית, שכן הוא עשוי לצעוד בנתיב ממנו אין חזרה.
דולי בשעלאני היא עיתונאית לבנונית. המאמר המלא התפרסם בעיתון "אל-דיאר" היוצא לאור בביירות. המאמר תורגם לעברית כחלק ממיזם משותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת, במסגרתו מתורגמים מאמרי דעה מהעיתונים הערביים המובילים לאתר וואלה! NEWS. מערבית: דולי ברוך