(בווידאו: מח"ש הגישה כתב אישום נגד שוטר על מסירת מידע מסווג, דצמבר)
2,945 תלונות הוגשו בשנה האחרונה למחלקה לחקירות שוטרים, ובכמעט מחצית מהמקרים פתחה מח"ש בבדיקה או בחקירה פלילית כך עולה מהדוח השנתי של הארגון שפורסם היום (שני). עוד עולה מהדוח כי בסופו של דבר, רק ב-110 מקרים הוגשו כתבי אישום פליליים וב-128 מקרים נוספים הוגש כתב דין משמעתי על ידי אגף המשמעת של המשטרה. עם זאת, מדובר בעלייה משמעותית מהשנה שעברה.
משנת 2015 חלה עלייה קלה בכמות התיקים שנפתחו בידי מח"ש 1,552 תיקים בשנת 2016 לעומת 1,483 אשתקד. יתר המקרים שבהם לא נפתחו בדיקות או חקירות, נסגרו כבר בשלב הראשוני לאחר הגשת התלונה. זאת, בין היתר, בגין היעדר חשד לביצוע עבירה פלילית, חוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן, אופי התלונה ורמת חומרתה.
עוד בוואלה! NEWS:
קליעים רבים ברכב המשטרה: מח"ש בודקת אם בוצע ירי ללא הבחנה בנגב
200 תיקים נגד שוטרים ואף כתב אישום: כך נכשל המאבק בטייזר
פרסום ראשון: מח"ש תפצה את הקצין שזוכה מהרג חברו במאות אלפי שקלים
ואולם, עיון בכמות התיקים שבהם כן נפתחה לבסוף חקירה פלילית, 733, מלמד על עלייה משמעותית בהשוואה לשנה הקודמת, שבה נפתחו 640. מתוך כמות התיקים שנחקרו באזהרה, ב-30% מהמקרים הוחלט על העמדת שוטרים לדין פלילי או משמעתי. "גישה המשקיפה על עולם הפעלת הכוח ועל דרך התנהלות השוטרים מבעד לפריזמה הצרה של המשפט הפלילי, עלולה להסיט את תשומת הלב מהאחריות הכוללת של הפיקוד המשטרתי לפועלם של השוטרים", כתב ראש מח"ש אורי כרמל, בדברי הפתיחה לדוח. בדבריו התייחס כרמל לחשיבותו של ההליך המשמעתי המתנהל בתוך שורות המשטרה, לעומת להליך הפלילי המתנהל בין מח"ש (הכפופה למשרד המשפטים) לבין השוטר המואשם.
עוד עולה מדוח מח"ש, כי מרבית התיקים שבהם נפתחה חקירה פלילית הסתיימו מבלי שהשוטר יועמד לדין. 242 מהם נסגרו משום שאין ראיות מספיקות כדי לנקוט בהליכים נגד שוטרים, 141 נסגרו מחוסר אשמה, והיתר בשל סיבות אחרות הנוגעות לאופי התלונה ולגורמים נוספים. ירידה מסוימת חלה גם בכמות ההרשעות שהשיגה מח"ש בבתי המשפט; 78% מכתבי האישום הסתיימו בשנת 2016 בהרשעה, לעומת 86% בשנה הקודמת, מדובר בחלק ממגמה הנמשכת משנת 2012. מנגד, אחוז הזיכויים נמוך אף הוא 3.5%, כשב-17.5% מהתיקים חזרה בה מח"ש מכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, לעתים בכפוף לכך שהתיק יועבר למחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
"מחויבים להימנע מאכיפת יתר, תלונות רבות אינן מתיישבות עם הנתונים"
אחת הסוגיות המרכזיות שבהן עסקה מח"ש בשנה האחרונה היא האלימות המשטרתית. "ישנה סברה לפיה היקף תופעת אלימות השוטרים הוא נגזרת ישירה של כמות החקירות שמבצעת מח"ש. לפי תפיסה זו ככל שתרבינה החקירות תפחת אלימות השוטרים. תפיסה זו שגויה מיסודה", כתב כרמל. בהמשך דבריו, עסק בסוגיה נפיצה נוספת הנוגעת לשאלת אמינותן של תלונות נגד שוטרים, וזאת בין היתר, על רקע מאבקו של המפכ"ל רוני אלשיך בתופעת התלונות האנונימיות.
"אנחנו מחויבים להימנע מאכיפת יתר, להישמר משפיכת המים עם התינוק ולהכיר בכך שרבים מהמתלוננים המתדפקים על דלתנו, מגלים טפח אך מכסים טפחיים ותלונתם אינה מתיישבת תמיד עם נתונים אובייקטיבים שנאספו", כתב כרמל. עוד הוא ציין, כי ב-68% מהתיקים שנחקרו באזהרה התקבלה החלטה סופית על נקיטת הליכים או הפסקתם, וכן הוסיף כי כמות כתבי האישום שהוגשו נגד שוטרים, כ-230 בהליכים פליליים ומשמעתיים, היא גבוהה, "ביחס לכמות השוטרים הכללית ובהתחשב בעובדה שמדובר בארגון נורמטיבי ושומר חוק".
ואולם, על השקיפות של הארגון מעיבה העובדה כי בשל היבטים טכניים, למח"ש אין אפשרות למסור מידע הנוגע לסוגי העבירות שבהן הואשמו השוטרים. הבעיה עלתה בדיוני ועדת השקיפות של הכנסת בעבר. בשנה הקרובה אמורה מח"ש להפעיל ממשק טכני שיפתור את הסוגיה, הקשורה בעיקר לבעיות מחשוב.
בתגובה לפרסום הדוח נמסר מהמשטרה כי "כל גוף אוכף ראוי שיהיה עליו פיקוח ובקרה המשמשים כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים בארגון. העובדה כי 70% מן החקירות של מח"ש מסתיימות ללא העמדה לדין מעידה על ארגון היודע להשתמש באופן ראוי ומידתי בכוח המוקנה לו על פי חוק".
"משטרת ישראל לא מסתפקת בפיקוח החיצוני של מח"ש ויזמה החל משנת 2016 מבדקים המשמשים לבדיקת מהימנות המאפשרים למיין טוב יותר את אמינות הבאים בשעריה, לאתר חריגים בשירותיה ולדווח באופן עצמאי למח"ש, כמו גם לייצר מנגנוני מניעה על מנת לצמצם מעידות בתפקידים רגישים. משטרת ישראל מובילה מהלכים לשירות ערכי, ראוי ועל פי חוק של שוטריה ותמשיך בכך גם במהלך השנה הבאה".