פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי נגישות, בלי ערבית: עיריית ירושלים מתעלמת מתושבי מזרח העיר

      עוד לפני הטיפול בתשתיות הרעועות, קוראים חברי מועצה בבירה לשפר את השירות לתושבים הערבים: "כל מה שצריך זה להיות אכפתי. העירייה אחראית על השטח, זה לא עניין של חלוקה". העירייה: "הטענות אינן נכונות"

      בלי נגישות, בלי ערבית: עיריית ירושלים מתעלמת מתושבי מזרח העיר
      צילום: רוני כנפו, עריכה: יאיר דניאל וורד לידני

      כשליש מתושבי ירושלים הם פלסטינים המתגוררים במזרח העיר, ולטענת העירייה, היא משקיעה רבות בשכונותיהם. ואולם, לא קשה להבחין בפער העצום שבין השכונות במערב העיר והשכונות המזרחיות, פערים שלדעת רבים יידרשו שנים רבות ותקציבי עתק כדי לצמצם. בדיקת וואלה! NEWS חושפת: חוסר בנגישות, בשילוט ובמתן השירותים הבסיסיים ביותר, מעלה תמונה המובילה למסקנה המתבקשת – הציבור הערבי לא נמצא בראש מעייניה של עיריית ירושלים.

      לדברי חבר מועצת העיר יואב בקשי, שיפור רוחבי של תשתיות הוא תהליך הדורש הרבה זמן ומשאבים: "זה לא קורה ברגע אחד". עם זאת, הנגשה של שירותי העירייה לתושביה היא המינימום ההכרחי. כל הנכנס לבניין העירייה מתקבל בשילוט גדול ומאיר פנים. מרבית המבקרים יכולים למצוא די בקלות את מבוקשם בין הבניינים ובתוכם – אך זה מותנה ביכולת לקרוא בעברית.

      עוד בוואלה! NEWS:
      פגישה חמה או פושרת? תקוות רה"מ מול טראמפ הבלתי צפוי
      בתוך שעה: שלושה תינוקות מתו בשנתם במשפחתונים
      נשיא פרו לשעבר לא יורשה להיכנס לישראל עד הסדרת ענייניו

      בדיקת וואלה!NEWS מגלה כי שירותים חיוניים בעיריית י-ם לא הונגשו לדוברי השפה הערבית (רוני כנפו)
      לא נמצאים בראש מעייניה של עיריית ירושלים (צילום: רוני כנפו)

      העירייה מעסיקה דוברי ערבית במחלקת הגבייה, במוקד העירוני ובמחלקות נוספות, אבל ההגעה למחלקות עצמן תהווה אתגר לדוברי וקוראי ערבית בלבד. למעשה, השלטים היחידים שמתורגמים גם לערבית, אחת השפות הרשמיות בישראל, הם שלטי האזהרה – לא לעשן, המקום מצולם, וכדומה. גם בעמדת המודיעין המאוישת שבכניסה לבניין אין דוברי ערבית.

      בעידן שבו ניתן למצוא רבים משירותי העירייה באינטרנט, נתקלים דוברי הערבית בלא מעט בעיות. האתר אמנם מתורגם, אך טפסים חיוניים כמו רישום לגנים או תלונה למוקד העירוני נפתחים רק בעברית או שכלל אינם קיימים באתר. גם שיטוט בתוך המחלקות, כמו מחלקת הרישוי והבינוי, מלמד גם שם השלטים אינם מתורגמים.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      השלטים היחידים שמתורגמים גם לערבית הם שלטי האזהרה

      כאמור, במוקד העירוני יש בכל משמרת דוברי ערבית, כדי לתת מענה לתושבי מזרח העיר. אך ניתוח 200 אלף הפניות המגיעות מדי שנה למוקד העירייה, בין 7% ל-11% מהן מתושבי מזרח העיר, מעלה מסקנה די ברורה: מצב השירות לתושבי מזרח ירושלים בכי רע.

      בנובמבר האחרון הגיעו למוקד 24,360 פניות, מתוכן רק 1,214 ממזרח העיר, פחות מ-5%. מתוך שלושים פניות למוקד בנושאי אשפה שמושלכת ברחוב, ספסלים שבורים, בורות בכביש ומקרים דומים, לפחות עשרים נסגרו וסומנו כסטטוס "טופל", כשבפועל הבעיה לא טופלה. זהו הסבר אפשרי למספר הפניות הדל מצד תושבי מזרח העיר, שמרגישים שאין טעם בפנייה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      הנגשה של שירותי העירייה לתושביה היא המינימום ההכרחי. בקשי

      לדברי בקשי, הטיפול הלקוי נובע לעתים מכשלים במוקד העירוני: "זו נקודה כואבת. בכל משמרת יש שלושה מוקדנים דוברי ערבית וזה הרבה. אבל אם יש מוקדן שלא מבצע את העבודה, או שומע דובר ערבית מהצד השני ומנתק לו בפרצוף, זו בעיה". בקשי מסביר שעל פי ההנחיות, כל פניה שמגיעה למוקד צריכה להיסגר רק לאחר טיפול. "אני לא מדבר על פניות שקשורות לתשתיות אלא בור, זבל, שלט שנפל כלב משוטט וכדומה. דברים קטנים שניתן לטפל במהירות ובלי תקציבים גדולים".

      נקודה נוספת שעולה בבדיקה היא מיעוט עובדי העירייה בתפקידי שירות ממזרח העיר. מרבית העובדים בעירייה הם תושבי צפון הארץ, שאינם מעורים בחיי העיר בכלל ובמזרחה בפרט, ולדברי בקשי, המצב הזה בא לידי ביטוי בשירות שהם נותנים. "העירייה צריכה להעסיק יותר תושבים מקומיים. זה לא קל, יש מחסום שפה וזה דורש יותר מאמץ, אבל צריך לשים את זה גבוה בסדר העדיפויות.

      "אנחנו צריכים לעשות את המאמץ כדי להביא אותם לפה, העדפה של תושבי מזרח העיר היא חובה, ויש בכוחה לשנות את האקלים. תושב מזרח העיר שחווה את מה שהתושבים חווים יכול להיות אמפתי יותר כלפיהם ולטפל בפניות טוב יותר. זה החלק החסר בפאזל שמחבר בין השלטון לתושב".

      בקשי, חבר סיעת "התעוררות", מותח ביקורת על התנהלות העירייה בנושא – מעט מדי ומאוחר מדי, כהגדרתו: "מדובר בתקציבי עתק ובבעיה ארוכת שנים. אלה דברים בסיסיים, תרגום השילוט דורש רק אכפתיות. במשך שנים, העירייה לא הייתה אכפתית לדברים הבסיסיים והפשוטים.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      גם האפליקציה - ללא ערבית

      "העירייה היא האחראית על השטח הזה על כל צדדיו. זה לא קשור למדיניות של חלוקה או לא חלוקה, נכון לעכשיו מערב ומזרח העיר הם אחד ואם עירית ירושלים רוצה באמת לעשות פה איזה שינוי, היא חייבת להחיל את שלטונה בכל דבר - וזה מתחיל באותם הדברים הקטנים. אני מקווה שלפחות את האלף בית הזה יבואו ויעשו כבר מחר בבוקר ואין סיבה שזה לא יקרה כבר. אני מאמין שהאקטים הפשוטים האלה יכולים לחלוטין לבנות את האמון של תושבי מזרח העיר בעירייה כי זה נותן להם את התחושה שמישהו רואה אותם ומתייחס אליהם. אין לי ספק שזה יבנה את האמון והדבר הזה הוא קריטי כי לייצר פה באמת חיים משותפים".

      עופר ברקוביץ', סגן ראש העירייה ויושב ראש תנועת "התעוררות", מוסיף כי "ירושלים כעיר מעורבת, בשנת ה-50 לאיחודה, חייבת להיות עיר מופת ביכולת לתת שירות למגוון הקהילות החיות בעיר. שירותים בעלי מאפיינים ייחודיים מתחייבים בגלל ההבדלים החברתיים והתרבותיים. המצב היום איננו משביע רצון בלשון המעטה. האחריות שלנו היא לשפר משמעותית את השירות לתושב במזרח העיר, על כל ההיבטים המשתמעים מכך: השקעות בתשתית, שירותים חברתיים, הנגשת מידע ואכיפת חוק".

      תגובת עיריית ירושלים

      "הטענות אינן נכונות. העירייה מקדמת שירותים לשימוש כלל תושבי העיר, ללא הבדלי דת, גזע ושפה, ומעולם לא הייתה מדיניות של הגבלת השימוש בשפה הערבית, ההיפך הוא הנכון. כלל השילוט של שמות הרחובות, שלטי הכוונה וכיוצא בזה, היה מאז ומתמיד בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

      "העירייה מתפעלת עמוד פייסבוק עירוני בערבית, שאחריו עוקבים קרוב ל-30,000 מתושבי מזרח ירושלים. העמוד פועל כל כולו בשפה הערבית, נותן מענה אונליין לפניות תושבים בערבית, מנגיש אינפורמציה חשובה (כמו רישום לבתי ספר, גני ילדים וכיו"ב), ומעדכן את תושבי מזרח העיר בערבית על כל דבר חשוב שקורה בירושלים. זאת במקביל לקיום אתר עירוני בשפה הערבית, במסגרתו העירייה עובדת עם מתורגמנים מקצועיים.

      "בנוסף, העירייה מפרסמת אירועים ומידע לתושבים בכל השפות ובכל רחבי העיר, כולל בשכונות הערביות. העירייה אף מפרסמת פרסומים רבים בערבית באינטרנט, בעיתונות הערבית ובעיתון אל קודס המופץ במזרח העיר.

      "באשר לטפסים, כיום הרוב המכריע של הטפסים הפרונטליים קיים גם בערבית, לרבות טפסי הארנונה השונים, והעירייה עומלת על המשך התרגום של הנותרים. מדובר בפרויקט גדול של מנהל משאבי האנוש אשר השקיע מיטב זמנו ומשאביו לטובת הדבר.

      "באשר לשילוט בעירייה, אין שלט בעירייה שכתוב בעברית ולא כתוב במקביל גם בערבית. גם הטענות באשר לעמדת המודיעין מופרכות, שכן ישנו נציג דובר ערבית אשר יושב בעמת המודיעין.

      "בנוסף, בעירייה ישנה מפת התמצאות של כיכר ספרא בעברית, באנגלית ובערבית. מדובר במפת תלישה שהתושבים מוזמנים לקחת עמם בכדי להתמצא במקום.

      "באשר להעסקת העובדים: גם טענות אלו אינן נכונות. מבדיקה עולה כי ישנו רוב של עובדי מזרח העיר שמועסקים, מתוך כלל העובדים הערבים המועסקים בעירייה.

      "נוסף על אלו, נדגיש כי חלק מיעדי העירייה לשנת 2017 כפי שנקבעו לפני מספר חודשים הוא קידום שירותי העירייה במזרח העיר לרבות הנגשה במדיות והאמצעים השונים. העירייה אף מקדמת תהליכים הן באתר והן באפליקציה על מנת להנגיש שירותיה, גם בכלים הדיגיטליים".