החיבוקים והמחלוקות: תקוות נתניהו יפגשו את האינטרסים של טראמפ

(נתניהו מברך את טראמפ לאחר היבחרו לנשיא, בנובמבר)

ביום שני אחר הצהריים, כשמטוסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ינחת בשדה התעופה אנדרוז שליד וושינגטון הבירה, המצלמות יצלמו תמונה מוכרת שכבר שודרה עשרות פעמים בעבר. ואולם, בניגוד לימים המתוחים של ממשל אובמה, הפעם, כשראש הממשלה ורעייתו ירדו בגרם המדרגות הנפתח וישיקו את ביקורם הראשון אצל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הם באמת יצעדו על שטיח אדום.

ב-72 השעות שלאחר מכן הם צפויים להיות אורחי הכבוד בחגיגה הרשמית של ה"ברומאנס" (רומן גברי) בין נתניהו וטראמפ, ששיאה בפגישת שני המנהיגים ביום רביעי בבית הלבן.

זו הפעם הראשונה בחייו של נתניהו כראש ממשלה שהוא יישב בחדר הסגלגל עם נשיא רפובליקני, וזו בפני עצמה סיבה למסיבה. הנשיא הספציפי הזה גם נמנה על אוהדיו של נתניהו, מחובר למקורביו ואפילו התגייס בשבילו בקמפיין הבחירות. אם נוסיף לכך את הצרכים הפוליטיים של שני המנהיגים בימים טרופים אלה – לגיטימציה בינלאומית לטראמפ והסחת דעת פוליטית מהחקירות של נתניהו - אפשר לצפות בזהירות שהאירוע כולו יוצג כהילולה.

אבל מאחורי החגיגות והחיבוקים של נתניהו וטראמפ, לפגישה הראשונה בין השניים יש בעיקר חשיבות אסטרטגית מכרעת, וההסכמות שיושגו בה יעצבו את יחסי בעלות הברית בעתיד הקרוב והרחוק. בשבועות האחרונים ניהלו יועציו של נתניהו ופקידים ישראלים בכירים, מגעים עם אנשי הממשל החדש על סדר היום של הפגישה, במקביל לדיונים פנימיים על גיבוש העמדות שיוצגו בה במגוון רחב של נושאים – כשבראש סדר היום איראן, סוריה והנושא הפלסטיני.

מה נתניהו רוצה? כניסתו של טראמפ לבית הלבן העניקה לנתניהו תנופה מחודשת למאבק בהסכם הגרעין בין איראן לחמש המעצמות שהוביל ממשל אובמה, שכולם יודעים מה דעתו עליה. נתניהו אמר באחרונה שהוא מתכוון להציע לטראמפ דרכים לבטל את הסכם הגרעין, אבל במערכת הביטחון הישראלית – כמו גם בבירותיהן של המעצמות הנוספות שחתומות עם ארצות הברית על ההסכם - לא כל כך מתלהבים מהרעיון. ראש הממשלה צפוי לבקש מטראמפ לעשות כל שביכולתו להקשיח את היחס לאיראן מבלי לבטל את ההסכם, ולפעול נגדה בעוצמה בנושאים עליהם הסכם הגרעין אינו חל.

נתניהו יצביע על חולשות ההסכם, שמאפשר לאיראן להמשיך במחקר ופיתוח של חלקים מתכנית הגרעין שלה וגם מסיר מעליה את המגבלות אחרי 13 שנה, מה שיאפשר לה יכולת פריצה מהירה לקראת נשק גרעיני. והוא ינסה גם לשכנע את טראמפ לחדש משטר סנקציות בינלאומי נשכני על הפרות איראניות אחרות של החלטות מועצת הביטחון כמו ניסויי טילים ומהלכים תוקפניים אחרים באזור ותמיכתה בארגוני טרור כמו חיזבאללה.

מה טראמפ רוצה? הנשיא החדש, כמו נתניהו, שונא את הסכם הגרעין שעליו חתם קודמו בתפקיד, והוא אחת המטרות החביבות עליו כשהוא יוצא למתקפות ציוצים. כאיש עסקים מנוסה, טראמפ סבור שמדובר פשוט בהסכם לא טוב, או בלשונו "אסון". עם זאת, גם בממסד הביטחוני בוושינגטון לא נרשמת התלהבות מהרעיון לקרוע לגזרים את ההסכם, וחלק מהבכירים בסביבתו של טראמפ הודו שאין ברירה ושצריך לכבדו.

טראמפ פתח את כהונתו בהפגנת שרירים מסיבית מול איראן – ונקט עמדה נחושה מול ניסויים אחרונים של טהראן בטילים בליסטיים ובטילי שיוט שמסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים. "איראן משחקת באש, אני לא אובמה", צייץ הנשיא, במה שהגדיר כאזהרה רשמית לטהראן, ושבוע אחרי כניסתו לבית הלבן כבר הטיל סנקציות בתגובה לניסויים.

לפי ההערכה בירושלים, הממשל ינקוט בקו שמתמקד בהגבלת פעילותה של איראן ובייצור טילים בליסטיים ותגובות חריפות לחתרנות אזורית. כמו כן, בירושלים מצפים לשינוי טון דרמטי מוושינגטון בכל הנוגע לחיזבאללה ולתמיכתה של איראן בארגון הטרור הלבנוני.

מה נתניהו רוצה? ראש הממשלה מגיע לוושינגטון כשהוא נישא על כנפי ציפיות גבוהות ולחץ כבד מהציבור היקר ביותר ללבו – המתנחלים (וגם על גבי דרישות מפליגות של המתחרה הפוליטי שלו על לבם – נפתלי בנט). מאז כניסת הממשל החדש לתפקידו, בנט מפמפם שמדובר בהזדמנות אסטרטגית לגנוז את רעיון המדינה הפלסטינית ולהתקדם באופן מעשי להחלת ריבונות בחלקים מיהודה ושומרון. נתניהו, מצדו, דיבר על הצורך באחריות לאומית ואיפוק, וכדי להשתיק את בנט בשלב הזה, הודיע על גל בנייה בהתנחלויות ונתן לקואליציה להעביר בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההסדרה.

אבל בימין לוחצים על נתניהו שיודיע לטראמפ על ביטול נאום בר אילן מ-2009, שבו אימץ לראשונה את רעיון שתי המדינות, ועד כה סירב לעשות זאת. נתניהו צפוי להיות קשוב ופתוח לניסיונות מחודשים לפתור את הסכסוך (לכאורה, הזמנתו לאבו מאזן לפתוח מיד במשא ומתן ללא תנאים מוקדמים עדיין פתוחה) והוא מתכוון לשכנע שבכל מקרה, לא ההתנחלויות הן המכשול לשלום, אלא היעדר פרטנר שמוכן להכיר בקיומה של ישראל כמדינה יהודית. לכן, יאמר לטראמפ, לא צריך לגנות כל הודעה שלנו על בנייה בהתנחלויות, אלא עדיף להגיע להבנה על נוסחה של היקפי וגבולות גזרה של בנייה בירושלים ובהתנחלויות שמקובלים על הממשל.

מה טראמפ רוצה? כמו רבים מקודמיו, גם טראמפ הצהיר על האתגר הישראלי-פלסטיני כאחת המטרות המרכזיות שבהן הוא מעוניין להתמקד, כשהוא מתרברב בניסיונו העסקי כמי שיכול לסגור את "העסקה" האולטימטיבית. לשולחן המשא ומתן הוא רוצה להביא גם שחקנים נוספים, כך שנראה שלפחות בנוגע לדרך - נראה שהוא ונתניהו על אותו קו. ה"ניו יורק טיימס" דיווח בסוף השבוע שטראמפ וחתנו ג'ארד קושנר, שמונה כשליח מיוחד בנושא, שוקלים גישה אזורית ומעוניינים לגייס את סעודיה ומצרים כדי להשיק מחדש את התהליך המדיני. נתניהו, ועוד קודם לכן שר הביטחון אביגדור ליברמן, כבר מזמן מדברים על שתי המדינות האלו באהדה ומהללים בשבחי הציר המתון שנוצר לישראל במזרח התיכון לנוכח האיום האיראני המשותף.

בכל הנוגע להתנחלויות, כך נראה, טראמפ צפוי לאמץ קו נדיב פחות מהציפיות שנוצרו בימין הישראלי אחרי ניצחונו ומינויים של יהודים אוהדי התנחלויות לעמדות מפתח. שורה של פגישות ושיחות עם מנהיגי מדינות ערב שינו את הטון של הנשיא החדש, והוא החל לשקול יותר בזהירות גם את הבטחת הקמפיין להעביר את השגרירות לירושלים. בריאיון הראשון שהעניק לתקשורת הישראלית, שפורסם בסוף השבוע ב"ישראל היום", טראמפ שפך מים צוננים על חלק מהחלומות, כשאמר שהוא רוצה ש"ישראל תהיה הגיונית" בנוגע לשלום ושבנייה בהתנחלויות "זה לא טוב לשלום".

מה נתניהו רוצה? עתיד שיתוף הפעולה הבינלאומי בנוגע למלחמה בסוריה הוא אחת הסוגיות החמות ביותר בעולם כיום, ואחת השאלות המורכבות ביותר בפגישה. האיתותים של ממשל טראמפ על נכונותו להגיע להסכמות עם רוסיה בנוגע למלחמה בסוריה מעוררים חשש גדול בישראל, שמעוניינת להבהיר את האינטרסים שלה גם מבלי שהיא נמצאת מסביב לשולחן המשא ומתן. בשנים האחרונות ירושלים נקטה מדיניות של אי התערבות במתרחש בסוריה, למעט כשנחצים "קווים אדומים", ונתניהו ידגיש כי מדיניות זו – של שמירה על חופש פעולה במרחב הסורי בכל הנוגע לביטחונה של ישראל – לא תשתנה.

יחד עם זאת, הדיווחים על עסקה מתגבשת עם פוטין בנושא הסורי דורשים מישראל לעמוד על האינטרסים שלה בעתיד ולוודא שהם לא מחזקים את אסד ואת "ציר הרשע" של איראן וחיזבאללה הניצב מאחוריו. נתניהו יבהיר לטראמפ כי אסור שהסכם עם רוסיה ייתן יד לשליטה איראנית מוגברת בסוריה, או יאפשר לאיראן להתבסס באזור. כל הסכם חייב להרחיק את גורמי הטרור מרמת הגולן לאזורי הגבול, ולמנוע מסוריה לשמש תחנת מעבר לחימוש חיזבאללה. ככלל, בישראל מצפים לעליית מדרגה במהלכים המדיניים של הממשל מול חיזבאללה - הטלת סנקציות משתקות וחקיקה שתיירט את הקשר האיראני עם ארגון הטרור.

מה טראמפ רוצה? החיבה של טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין היא שם דבר, והוא שיגר מסרים רבים לגבי שינויים הצפויים במדיניות עם רוסיה ונכונותו לשתף פעולה עם מוסקבה במגוון רחב של נושאים. טראמפ הצהיר שהוא רוצה להרגיע את המערכת הבינלאומית ולהתקרב לרוסיה, ולפי ההערכה, הוא מעוניין לגבש הסכם שבמסגרתו שתי המעצמות ישתפו פעולה בבעיה הקשה ביותר במזרח התיכון מבחינתו של טראמפ – המאבק בארגון "המדינה האסלאמית" (דעאש) ובאסלאם הרדיקלי וסיום הלחימה בסוריה.

במהלך הקמפיין הוא הצהיר שיהיה גמיש בזירה הסורית ויאפשר לרוסיה יותר חופש פעולה בהשוואה לקודמו, ואותת כי הוא מתכוון לצמצם את תמיכת ארצות הברית במורדים המתונים ולאחד עם הרוסים כוחות כדי להילחם בדאעש. עם זאת, המשמעות של מהלך כזה עשויה להיות חיזוקה של איראן, ולא ברור שמוסקבה תמהר לסגור דיל שידרוש ממנה לזנוח את תמיכתה בטהראן. גם כך, הרעיון של כוחות אמריקניים ורוסיים נלחמים זה לצד זה לא מעורר התלהבות גדולה בוושינגטון, ובכירים במפלגה הרפובליקנית מביעים הסתייגות מחיזוקו של פוטין וקוראים לטראמפ דווקא לקחת קו נוקשה יותר. גם מעגל היועצים והמינויים של טראמפ לא מאוחד מאחורי רעיון הציר האסטרטגי החדש שהנשיא החדש מוביל.

מה טראמפ וגם נתניהו רוצים? החיבוק החם של ישראל היה אחד המוטיבים המרכזיים של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, ואחת הדרכים להדגיש כמה הוא מתכוון להיות שונה מהנשיא אובמה. "ישראל, תהיי חזקה – 20 בינואר מגיע", הוא צייץ בסוף דצמבר, בתגובה להחלטת הממשל לא להטיל את הווטו המסורתי ולאפשר את העברת החלטה 2334 של מועצת הביטחון. מבחינתו של הנשיא החדש, כל מהלך שידגיש את ההבדל המהותי בינו ובין קודמו בתפקיד משרת את המטרה, וגם את נתניהו זה משרת היטב. אם טראמפ ירצה להפגין ידידות עמוקה, יש מחוות נוספות שיכולות לעשות את העבודה.

כך לדוגמה, החלטה 2334 – הירושה העיקרית של ממשל אובמה בנושא הישראלי-פלסטיני – צפויה להיות על השולחן בפגישה. נתניהו כבר הצהיר כי הוא מתכוון להעלות את הנושא ובכלל לדון בשינוי היחס לישראל באו"ם, וטראמפ מצדו כבר הודיע כי הוא שוקל שלילת מימון מהאו"ם ומארגונים שמעניקים לפלסטינים חברות מלאה. כמו כן, טראמפ יכול להודיע פומבית על סיוע לישראל בקבלה לתוכנית הפטור מוויזות, שתאפשר לנוסעים ישראלים כניסה של עד שלושה חודשים ללא אשרות.

כפי שפורסם בוואלה! NEWS, המגעים בין ישראל וארצות הברית בנושא התקדמו מאוד בחודשים האחרונים, אך התעכבו לנוכח חילופי הממשל. עוד נושא על סדר היום הדו-צדדי הוא חידוש הסכם הסחר החופשי בין המדינות, שנחתם לפני יותר מ-30 שנה, ולכן אינו מעודכן או מסונכרן להיקף היחסים המסחריים והכלכליים הענפים כיום בין ישראל וארצות הברית.

מדובר בשני נושאים בהם טיפל אישית שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, דן שפירו, שפרסם בסוף השבוע מאמר יחד עם יועצו הבכיר, סקוט לסנסקי, ובו קראו לנשיא טראמפ "לחצות את קו הסיום" בשני התהליכים הללו ולתת הצהרה פומבית בדבר מחויבותו לסיומם.

בנושא הביטחוני, בישראל מעריכים כי אין חשש לעתידו של הסכם הסיוע הביטחוני לעשור הקרוב שנחתם בשלהי ממשל אובמה, אך נתניהו יוכל לנצל את הפגישה כדי להעלות בקשות ביטחוניות שלא נענו בעבר.

סוגיה נוספת שנתניהו יכול להעלות היא חנינה למרגל היהודי-אמריקאי ג'ונתן פולארד. פולארד אמנם שוחרר מהכלא בנובמבר 2015, אך הוטלו עליו תנאים מגבילים קשים ונמנעת ממנו העלייה לישראל.

עוד סוגיה רגישה שעשויה לעלות בפגישה של נתניהו וטראמפ היא החששות הגוברים בקהילה היהודית בארצות הברית מהתחזקות האנטישמיות והעלייה בביטויים ומתקפות אנטישמיות ברחבי המדינה.

נתניהו נמנע מלהתייחס פומבית לסערות שסבבו את הקמפיין של טראמפ בעקבות תמיכתם של גורמים ניאו-נאציים גזעניים קיצוניים וגם לא גינה את הודעת הבית הלבן לציון יום השואה הבינלאומי, שהשמיטה את אזכור היהודים וחוללה סערה בקרב כל הזרמים של יהדות ארצות הברית.

בשבוע שעבר אמר נתניהו כי הוא מתכוון להעלות את הנושא במהלך ביקורו בוושינגטון, אך ניתן לשער שהוא ירצה להימנע מהבכת הנשיא וממשלו החדש והדברים שייאמרו בסוגיה יישארו מאחורי דלתיים סגורות.