במשך קרוב לשנתיים, הסוהרים לא העזו להיכנס למתחמי התאים בכלא אלקסוז שבצפון-מזרח ברזיל. והייתה להם סיבה טובה לכך רק 12 סוהרים בכל פעם אמורים להשגיח על 1,500 אסירים, שמקבלים אספקה של רובים, סכינים, טלפונים סולריים וכל דבר אחר דרך מנהרות.
בבית הסוהר, המכונה "גבינה שוויצרית" על ידי תושבי השכונות הסמוכות, אירעו עימותים אלימים ב-14 בינואר שבמהלכם נהרגו 26 אסירים. מאז, הרשויות עדיין נאבקות כדי להשתלט מחדש על המתקן. כ-50 אסירים הצליחו להימלט. "המדינה איבדה שליטה", אמרה וילמה בטיסטה, סוהרת בבית הכלא ונשיאת איגוד קציני המבחן של מדינת ריו גרנדה דו נורטה מחוץ למתקן. "איבדנו שליטה על כל המבנים בכלא שבהם יש אסירים, שהשליטה נותרה בידיהם".
אלקסוז הוא אחד מבתי הכלא הגרועים ביותר בברזיל, אך הוא אינו חריג בנוף מתקני הכליאה במדינה. הבעיות המאפיינות אותו קיימות בכל רחבי המדינה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, שחווה גל של מעשי טבח ומהומות בבתי הסוהר שלה. לפחות 130 אסירים נהרגו מאז תחילת השנה.
לקריאה נוספת בנושא
בפעם השנייה השבוע: עשרות אסירים נהרגו במהומות בכלא בברזיל
נמלט מהכלא בברזיל - וצילם סלפי בג'ונגל: "אני בורח"
ברזיל: לפחות 60 הרוגים במהומות בכלא, ראשי אסירים נערפו
במתקן המוזנח מצטופפים יותר מ-1,550 אסירים במבנים המיועדים לאלף איש בלבד. לדברי בטיסטה, הסוהרים לא נכנסו לחלקים מסוימים במתחם מאז מהומות שפרצו במרץ 2015. היא סיפרה כי משכורותיהם משולמות להם בדרך כלל באיחור ומגדלי התצפית כה רעועים עד שחלקם לא ניתנים לשימוש. אין מכונות שיקוף לבדיקת מבקרים במתקן והמכשיר המשמש לבדיקת מזון מקולקל לרוב. לנוכח נחיתותם, בטיסטה אמרה כי לסוהרים אין הרבה מה לעשות מלבד לתחום את האסרים לאזורים שהם בעצמם מפחדים להיכנס אליהם.
הרשויות מודעות לכך שלא ניתן להושיע את אלקסוז. מושל מדינת המחוז הכריז כי המתקן ייסגר, אך רק אחרי ששלושה בתי כלא חדשים יהיו מוכנים לקליטת האסירים. בינתיים, כוח חירום המורכב מקציני מבחן נשלח למקום כדי להשליט סדר ולתקן את הנזקים.
אפילו לפני המהומות ב-14 בינואר, האסירים נהרו מהתאים שדלתותיהם נהרסו ושימשו אותם להכנת סכינים. הסוהרים לרוב לא נועלים את התאים, שאליהם הם בדרך כלל נמנעים מלהיכנס, פרט לפשיטות מזדמנות. אחרי העימותים בחודש שעבר, הסוהרים נסוגו אפילו עוד יותר, ואפשרו לאסירים לשוטט בחופשיות במתקן, לרוב אפילו מבלי לוודא שהם לא נמלטים או נקלעים לקרבות. הם אפילו לא יכולים להושיט עזרה לאסירים פצועים, ונאלצים להעביר להם אלונקות מבחוץ.
התאים בבתי הכלא מחולקים על בסיס כנופיות, כפי שקורה בכל רחבי ברזיל. כמה אסירים שומרים במהלך הלילה על מנת להבטיח שיריביהם לא יתקפו אסירים ישנים. אסירים סיפרו לסוכנות הידיעות אי-פי כי אין להם גישה קבועה לסיוע משפטי או רפואי. לפי קרובי משפחותיהם, כמה אסירים עם פצעי דקירה ואפילו ירי לא טופלו מאז המהומות האחרונות.
שירותים בסיסיים אמנם לא בהישג יד באלקסוז, אך כמעט כל דבר אחר כן: המשטרה החרימה טלפונים, סמים, סכינים, אקדחים וסוגי תחמושת שונים במתקן, שנבנה על קרקע רכה שדרכה ניתן לחפור אפילו באמצעות הידיים. לפחות ארבע מנהרות נמצאו, כשפתחיהן מגיעים אל מעבר לחומות הלא מאובטחות של הכלא. "כאן, יש לנו הכל, אפילו סמים", סיפר אסיר אחד, המרצה את עונשו אחרי שהורשע בשוד, דרך הווטסאפ. כמו יתר האסירים, גם הוא סירב להזדהות בשמו.
המצב בחלק מבתי הכלא בברזיל, כולל באלקסוז, החמיר השנה אפילו עוד יותר כשהעימותים בין כנופיות יריבות הובילו לסדרת מעשי רצח מזעזעים. הסוהרת בטיסטה סיפרה כי בחודש שעבר אחד האסירים צלה חלקים מגופתו של חבר כנופיה יריבה ואכל אותם. לפי בנג'מין לסינג, מומחה למדעי המדינה מאוניברסיטת שיקגו, היקף האלימות ואופייה בחודש שעבר הם חריגים ועשויים להצביע על תחילת מלחמת כנופיות ארצית סביב השליטה על מערכת בתי הכלא.
יותר מ-620 אלף איש כלואים ברחבי ברזיל, במערכת בעלת יכולת קליטה של 370 אלף איש בלבד. 40% מהם עדיין מחכים למשפט. אין די סנגורים ציבוריים והתיקים נגררים במשך שנים רבות. החמרת הענישה על עבירות סמים יחד עם המאבק בפשיעה המאורגנת הובילו לכך שאפילו יותר עבריינים נשלחים למאסר. בתגובה למשבר, הבטיח הנשיא מישל טמר להקים 30 מתקני כליאה חדשים אולם אלו יוכלו לקלוט רק כ-25 אלף אסירים נוספים.