ההחלטה עוברת לשופטים: המבחן האמיתי של חוק ההסדרה יהיה בבג"ץ

חוק ההסדרה עבר, אך טומן בחובו קשיים עבור המדינה בניסיון להגן עליו. ראשון לעמוד בין הפטיש לסדן הוא בית המשפט העליון, שאם יפסול את החוק – יספוג ביקורת קשה מבית, ואם יעביר אותו יזכה לגינויים חריפים מהעולם, שעשויים להשפיע על בדיקת בית הדין הפלילי הבינלאומי

צילום באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: שמרית גולדשטיין

חוק ההסדרה אמנם אושר אמש (שני) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אך לא יעבור ללא התמודדויות משפטיות מורכבות עבור המדינה, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית. השאלה הראשונה והמרכזית העולה כעת היא – האם, באופן נדיר למדי, יפסול בג"ץ את החוק? ארגונים כמו "יש דין", מרכז "עדאלה" לזכויות המיעוט הערבי בישראל וגופים נוספים הודיעו שיעתרו לבית המשפט נגד החוק, שכצעד ראשון, יוציא ככל הנראה צו ביניים.

החוק נועד להסדיר את מעמדם של מבנים בהתנחלויות שנבנו על קרקעות שעליהן פלסטינים טוענים בעלות. לפי החוק, הקרקע תישאר בידי בעליה, אך זכות השימוש בקרקע תועבר בידי המדינה לממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון, זאת תוך פיצוי בעלי הקרקע.

"המבחן הוא פסקת ההגבלה, אותה פסקה שאומרת שמותר לפגוע בזכות יסוד כאשר הדבר נעשה בחוק לתכלית ראויה ובאופן מידתי. זו הזירה בה מתנהלת הביקורת החוקתית", מסבירה ד"ר רונית לוין-שנור, מומחית לדיני קניין במרכז הבינתחומי ולשעבר יועצת משפטית בפרקליטות הצבאית. "לאחר הוצאת צו הביניים, ידונו באפשרות של פסילת חקיקה שנוגדת את העקרונות החוקתיים, ובראש ובראשונה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף שלוש, שקובע את המעמד החוקתי של זכות הקניין".

עוד בוואלה! NEWS:
תעלומה בכנסת: מי עישן ג'וינט ליד לשכות הח"כים?
בהיעדרו של נתניהו: חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית
הכנסת מקיימת אירוע ליום האישה - עשרות עובדות קבלן לא הוזמנו

(תוכן מקודם)

הטיפ השבועי: לבחור את חדר השינה המושלם עבורכם

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה
קשה להתנבא באשר לפסיקתה. נאור (צילום: נועם מושקוביץ)

"זכות נוספת היא הזכות לשוויון, שאמנם אין לה מעמד פורמלי, אך בהחלט הוכרה עקרון חוקתי בסיסי. בג"ץ בסופו של דבר יצטרך להכריע אם החוק חוקתי, ולהערכתי הוא יכריע שלא, לפחות על פי רוב", מוסיפה ד"ר לוין-שנור. סביר להניח שהדיון בחוק ייערך בהרכב מורחב, בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בשל הסוגיה המשפטית המורכבת. "טרם ראינו נימוקים של הנשיאה נאור בהקשר של עמונה אך אפשר לראות את הכיוון הממלכתי שאליו היא הולכת. עם זאת, קשה להתנבא באשר לפסיקת בית המשפט העליון".

גם להודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי לא יתייצב כדי להגן על החוק בפני בג"ץ, יש משקל על סיכויין של העתירות להתקבל. "ישנה שאלה על החלת חוק היסוד מעבר לגבולות ישראל, כלומר באזור יהודה ושומרון, אך נראה כי העובדה שמדובר בחוק של הכנסת ולא בצו אלוף תכריע בעניין", אומרת ד"ר לוין-שנור. "כמובן שבג"ץ יצטרך גם לבחון אם הכנסת מוסמכת לחוקק באופן ישיר עניינים הנוגעים לשטח יהודה ושומרון, אין לכך תקדימים קודמים".

למעשה, מסבירה ד"ר לוין-שנור, עד היום הכנסת מעולם לא חוקקה חוקים בעלי תחולה על השטחים, אלא רק חוקים בעלי תחולה על אזרחי ישראל, בישראל או בשטחים, ואילו הפרקטיקה בשטחים עצמם הייתה מאז ומתמיד באמצעות צו אלוף. "מדובר בחידוש גדול שמעורר סימן שאלה", היא קובעת. "כיוון שהשטחים לא חלק מתחום השיפוט והמשפט של ישראל, האם הכנסת מוסמכת לחוקק חוקים שיחולו שם? זאת שאלה מורכבת שבית המשפט יידרש ככל הנראה להתמודד איתה".

"מעולם לא היה תיק פלילי בינלאומי בנושא ההתיישבות"

אלא שזו רק הזירה הפנימית. ישראל צפויה להתמודדות עם אתגרים לא פשוטים גם בזירה הבינלאומית. בריטניה כבר גינתה את החוק, ותגובות נוספות עשויות להגיע, אולי אפילו החלטה נוספת של מועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, למהלכים הללו אין משמעות משפטית מעשית.

בית הדין הבינלאומי בהאג קבע בפירוש, אמנם בחוות דעת מייעצת, שההתנחלויות הן בלתי חוקיות. סביר להניח שחוק כמו חוק ההסדרה יתפרש על פי האג כלא חוקתי – זאת לאחר דברי בית הדין כי הגדה המערבית היא שטח כבוש וכי ההתנחלויות סותרות את המשפט הבינלאומי.

קבע בפירוש כי הגדה היא שטח כבוש. בית הדין בהאג (צילום: אי-פי)

כיוון מטריד נוסף צפוי להגיע מבית הדין הפלילי, שפועל על פי אמנת רומא, ומנהל הליך של בדיקה באשר להפרת המשפט הבינלאומי נגד ישראל. התובעת עדיין לא החליטה אם לפתוח בהליך נגד ישראל, וחוק ההסדרה בפירוש ייתן לה דחיפה בכיוון. תוצאה של הליך כזה יכולה להיות תביעה פלילית בינלאומית נגד ישראל, הליך ששמור למשטרים האפלים בעולם. דברים בנימה זו אמר בוועדת החוקה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר רועי שיינדורף, מומחה למשפט בינלאומי.

"התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי מנהלת בדיקה מקדמית בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש סמכות שיפוט רק על מדינות שהצטרפו לבית הדין ועל אזרחים של אותן מדינות", אמר. "ישראל לא הצטרפה לבית הדין הפלילי אבל הרשות הפלסטינית ניסתה. לטענת ישראל, הרשות אינה יכולה להצטרף לבית הדין הפלילי, לשיטתנו הם לא מדינה ורק מדינות יכולות להצטרף. ואולם, לדעת התובעת של בית הדין הפלסטינים הם מספיק מדינה כדי לחצות את תנאי הסף".

"היא קבעה שכדי להצטרף לבית הדין אתה לא חייב להיות מדינה, מספיק שיתנו לך מעמד באו"ם", הוסיף. "אם הבדיקה המקדמית מוצאת שיש סמכות ויש הצדקה בראיות זה יכול להפוך לחקירה, ואם החקירה מוצאת שיש בסיס לכתב אישום זה יכול להפוך לכתב אישום".

בריטניה כבר גינתה את החוק. תרזה מיי ונתניהו (צילום: אי-פי)

עם זאת, ציין שיינדורף, "לא היה אף פעם בכל ההיסטוריה תיק פלילי בנושא ההתיישבות. אף פעם לא העמידו לדין בנושא הזה. מסיכומים שעוסקים במדיניות התביעה של בית הדין, ברור כי התובעת שמה הרבה מאוד דגש על פגיעה בזכויות הפרט. היא אפילו הוסיפה, שהנושא של דיספוזיציה של נכסים, של זכויות קניין של הפרט – היא רואה בו חשיבות".

מומחים מסבירים כי בשל דעת הקהל בעולם יש יסוד לחשש שישראל תהיה המדינה הראשונה שתגיע לבית הדין הפלילי בהאשמות שנוגעות לדין האזרחי ולקרקעות. המשמעות היא שבכירים ישראלים יוכלו לסכן את חירותם במידה זו אחרת, תלוי בהליכים שתנהלו. זאת, כיוון שיש מדינות בעולם שלפי המשפט הפנימי שלהן, יש להן סמכות לפעול נגד הפרות של המשפט הבינלאומי, ואותן מדינות יכולות להעמיד לדין על פשעים נגד האנושות. כך או כך, הראשון שצפוי לסבול ממעבר החוק הוא בית המשפט העליון, שאם יעביר את החוק יזכה לביקורת בינלאומית חריפה ואם יפסול אותו - לביקורת קשה מבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully