פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היועמ"ש הודיע: תיק החקירה נגד הרצוג ייסגר מחוסר ראיות

      במסגרת התיק, הומלץ להעמיד לדין את יו"ר ומממן הקמפיין של הרצוג, שנחקרו בחשד לעבירות הקשורות לחוק מימון מפלגות בזמן הבחירות לראשות מפלגת העבודה. הרצוג נחשד בעבירות מתחום טוהר המידות, אך הוחלט כי לא ניתן לקבוע שידע על המתרחש

      היועמ"ש הודיע: תיק החקירה נגד הרצוג ייסגר מחוסר ראיות
      צילום: ערוץ הכנסת

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע היום (שני) על סגירת תיק החקירה נגד ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) בגין עבירות מתחום מימון בחירות. שמעון בטאט, מנהל הקמפיין של הרצוג, וגלעד רמות, אחד ממממני הקמפיין, נחקרו בחשד לעבירות שוחד ועבירות הקשורות לחוק מימון מפלגות, ולאור ממצאי חקירתם נחקר הרצוג בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות. עם בחינת החומרים, הגיע מנדלבליט למסקנה כי אין תשתית ראייתית להעמיד לדין את הרצוג וכי יש לגנוז את התיק נגדו.

      מפרטי הפרשה עולה כי במרץ 2015, מעט לפני הבחירות לכנסת ה-20, פורסמה כתבה בעיתון "ישראל היום" לפיה הרצוג סייע לחברות כוח אדם סיעודי בהתנגדותן לרפורמה בענף זה שנדונה בכנסת. בתמורה, רמות, מבעלי חברות "מתן שירותי בריאות", מימן חלק מהקמפיין של הרצוג לראשות מפלגת העבודה בשנת 2013. לפי הכתבה, בטאט הפעיל באותה העת קמפיין שלילי נגד ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), שהתמודדה נגד הרצוג.

      הקמפיין השלילי נוהל, לפי הכתבה, בידי אדם ששמו לא צוין. כחודשיים לפני בחירת יו"ר המפלגה, סיכם בטאט עם מארגן הקמפיין על שכרו והעביר לו כ-40 אלף שקלים. במאי 2015 הורה היועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין לבדוק אם יש בסיס עובדתי לאמור בכתבה, אז התברר כי האדם שהפעיל את הקמפיין נגד יחימוביץ' היה עו"ד דניאל כהן.

      לקריאה נוספת:
      הרצוג ליועמ"ש: "הרחק את נתניהו ממשרד התקשורת - או שנגיש בג"ץ"
      הרצוג לנתניהו: "העובדות שנחשפו מובילות לסוף דרכך הפוליטית"
      יצחק הרצוג הוא הפוליטיקאי הנוסף ששמו נקשר בשחיתות: "טענות הזויות"

      יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, אוגוסט 2016 (ראובן קסטרו)
      הכחיש בחקירותיו שידע על התשלום עבור הקמפיין השלילי. הרצוג (צילום: ראובן קסטרו)

      כהן נחקר במשטרה ומסר כי ערך את הקמפיין השלילי בהתאם לסיכום מול הרצוג ובטאט. כמו כן, הוא אישר כי השכר שעליו הוסכם עבור הקמפיין היה 40 אלף שקלים, שישולמו לו בידי גורם מטעם מטה הרצוג. ההמחאות שניתנו לכהן עבור עבודתו היו של חברה בבעלותו של רמות. בעקבות זאת, נחקרו פעילים בענף חברות כוח האדם הסיעודי, שתיארו כי הרצוג פנה אליהם כמה פעמים בבקשה שיעסיקו את כהן. בדיווחיו של הרצוג למבקר המדינה לא נמצא כי תיעוד לתשלום שהעביר רמות לכהן או להעסקתו במטה הבחירות.

      בחקירתם של בטאט ורמות, אישר האחרון כי העביר לכהן את ההמחאות, אך טען כי שילם לו עבור שירות משפטי שקיבל ממנו. עם זאת, כשעומת כהן עם גרסתו של רמות, הכחיש שהעניק לו שירות משפטי ועמד על גרסתו לפיה קיבל תשלום על הקמפיין השלילי נגד יחימוביץ'. ממצאי חקירה נוספים העלו כי בטאט והרצוג אכן פנו לרמות בבקשה שיעסיקו את כהן, שהוגדר בידי בטאט כ"אחד שרוצה לעזור לבוז'י".

      בחקירותיו, הכחיש הרצוג כי התנגד לרפורמה בענף כוח האדם הסיעודי בגלל אינטרס כלשהו, וטען כי לא ידע בזמן אמת על הקמפיין השלילי נגד יחימוביץ'. כמו כן, הוא הכחיש כי היה שותף לסיכום עם כהן על ביצוע הקמפיין ואמר כי לא ידע שהדבר נעשה במימון רמות. מנדלבליט ציין בהחלטתו כי גרסה זו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם שאר חומרי החקירה, אך עם זאת, "לא ניתן לייחס לו מודעות, ברף הדרוש במשפט הפלילי", לכך שרמות שילם לכהן עבור ניהול הקמפיין".

      שמעון בטאט – מנכ"ל מפלגת העבודה (יח"צ)
      בניגוד להרצוג, הומלץ להעמידו לדין. בטאט (צילום: יח"צ)

      חרף העובדה שלא נמצאה תשתית ראייתית מספקת נגד הרצוג, לדברי מנדבליט, בחומרי החקירה ישנן ראיות המלמדות על ביצוען של עבירות בידי בטאט ורמות. לגבי השניים קיימת, לטענת היועץ המשפטי, תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין בגין עבירות מתחום מימון בחירות.

      הרצוג מסר בתגובה: "אני מברך על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, על דעת כל גורמי המשטרה והפרקליטות, לסגור את תיק החקירה בענייני. תמיד האמנתי שיוכח שפעלתי כשורה ולא נפל פגם בהתנהגותי ואני שמח שכך הוחלט כבר בשלב זה. ראוי לציין כי החקירה התבססה על כתבה מגמתית ומופרכת, שהתפרסמה ערב הבחירות הכלליות במרץ 2015 בעיתון 'ישראל היום'. אני סבור שכך יתברר גם לגבי המעורבים האחרים".

      סנגורו של רמות, עו"ד דניאל חקלאי, מסר בתגובה: "רמות לא התכוון לבצע מעולם כל עבירה פלילית. הוא לא התכוון לתרום תרומה שאסורה על פי חוק המפלגות. רמות סבר שהוא משלם שכר טרחה לעורך דין פלוני תמורת סיוע משפטי מטעמו בנושא משפטי שהיה חשוב לו הן בהיבט האישי והן בהיבט הציבורי. הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שישנה כוונה להעביר את הסכום שהוא סבר שישמש כשכר טרחה לצורך מימון קמפיין כלשהו במסגרת הבחירות המקדימות במפלגת העבודה".

      (עדכון ראשון: 18:22)