"הרבש"ץ שליט בארצו": עד כמה מעורבים מתנחלים בפעילות צה"ל בגדה?

בפרשת אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון, תועדו לא רק אזריה וחיילי צה"ל, אלא גם המתנחלים תושבי האזור, חברי כיתת הכוננות, אנשי ההצלה ואנשים נוספים בזירה, שבלטו באקטיביות שלנם בתפעול האירוע. הסרטונים שתיעדו את הירי העלו את השאלה – מהי רמת המעורבות של המתנחלים בהתנהלות כוחות צה"ל בשטח, והאם יש להם השפעת יתר על פעילות החיילים?

דוח חדש של ארגון "שוברים שתיקה", חושף עדויות של חיילים בדרגות שונות, המצביעות על מעורבות מהותית של מתנחלים בפעילות הצבא, לצד עמימות בפקודות ובהגדרת גבולות הגזרה של התנהלות החיילים מול המתנחלים. על פי הדוח, המכונה "הפיקוד העליון" בידי הארגון, "בעדויות שניתנו במהלך הדיון המשפטי בפרשה, וכן בפרסומים תקשורתיים שליוו אותה, התברר עד כמה עמוקה וקרדינלית הייתה מעורבותם של מתנחלי חברון באירוע, ועד כמה גדולה הייתה השפעתם על התנהלות החיילים והמפקדים לפני הירי, בעת הירי ואחריו, אך גילויים אלה אינם ייחודיים לפרשת אזריה".

עוד בוואלה! NEWS:
מפקד חטיבת הנח"ל ביקש במפתיע לפרוש מצה"ל "מסיבות אישיות"
מתחת לאף החיילים: עצור פלסטיני נמלט מבית החולים בעפולה
מצוקת דיור או אינתיפאדת נדל"ן? בניינים חדשים לאורך גבול עזה

לדברי הארגון, לאחר הירי פנה במכתב מפורט לרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, הפורש את העדויות העוסקות בנושא, וטוען כי השפעת המתנחלים על צה"ל רחבה ומשמעותית. "נכון יהיה שמפקדי הצבא לא יעצמו עיניהם אל מול מציאות זו, ויפעלו לבחינה של מערכת היחסים שנרקמה לאורך השנים בין המתנחלים וצה"ל, ושל השפעתה של מערכת יחסים זו על פעילות הצבא ועל יכולתם של חיילי צה"ל לבצע את משימותיהם".

במענה שנשלח לארגון מטעם הרמטכ"ל שלל האחרון את טענותיהם וציין בין השאר כי "הטענה כי היחסים הקיימים משבשים את יכולתם של חיילי צה"ל למלא משימתם אינה נכונה. אדרבה, הקשר עם האזרח, ובפרט עם בעלי תפקידים ביטחוניים בהתיישבות באזור יהודה ושומרון. הוא מרכיב משמעותי ביכולתו של צה"ל לממש את אחריותו הביטחונית במרחב, ובלבד שהדבר נעשה בהתאם לפקודות".

ואולם, על פי הדוח של "שוברים שתיקה", המתנחלים מהווים לא פעם שותפים פעילים לפעילות המבצעית ולשליטה הצבאית בשטחים ובאוכלוסייה הפלסטינית. "על אף התכחשות לשכת הרמטכ"ל לתופעה, מהעדויות עולה בבירור כי רכזי הביטחון (רבש"צ) בהתנחלויות, שהם לרוב בעצמם תושבי התנחלויות ובעלי אג'נדה פוליטית-מתנחלית מובהקת, נתפסים בעיני החיילים והקצינים בשטח כגורם צבאי-פיקודי לכל דבר ועניין", נכתב בדוח. "פעמים רבות מנצלים הרבש"צים את סמכויותיהם הנרחבות ואת יחסי הקרבה ביניהם ובין גורמים צבאיים על מנת לקדם את מטרותיהם האידיאולוגיות והטריטוריאליות".

הדוח, שבו מפורטות עשרות עדויות, טוען כי בממשק בין כוחות הצבא והמתנחלים ישנם שישה היבטים המלמדים על הקשר ההדוק בין הצדדים, ומציג את ההשלכות שנובעות מקשר זה. כך למשל, עוסק הדוח באי-אכיפת החוק לכאורה על מתנחלים הפוגעים בפלסטינים או ברכושם. "העדויות מצביעות על אוזלת יד בכל הנוגע להתמודדות עם גילויי אלימות והפרות חוק מצד מתנחלים. הדבר נובע מעמימות ההנחיות המגדירות את סמכותם של חיילי צה"ל במקרים של גילויי אלימות מצד מתנחלים, ומתיישב עם ההבנה הרווחת בקרב החיילים על כך שתפקידם בשטחים מצטמצם להבטחת שלומם וביטחונם של המתנחלים ולא של הפלסטינים החיים שם", נכתב. עוד עולה מן העדויות, כי אלימות המתנחלים מוסבת לעיתים אף לעבר כוחות הביטחון, אך להם אין הכלים להתמודד עמה.

היבט נוסף מתייחס לאבטחת אירועים ופעילויות פנאי של יהודים המתקיימים בערים ובכפרים פלסטיניים, תוך כדי העמדת חיי החיילים בסיכון ושיבוש שגרת חייהם של הפלסטינים. יתרה מזאת, הארגון טוען כי יחסי קרבה בין המתנחלים לחיילי צה"ל, הכוללים מתן מתנות, ביקורים ואינטראקציה, יוצרים מעין מחויבות מצד החיילים לאידיאולוגיה של המתנחלים. העדויות מפרטות על השתלבות חיילים בפעילויות תרבותיות, סיורים והרצאות המבוססים על "הנרטיב המתנחלי".

רב-סמל ששירת בשנת 2013 בדרום הר חברון, תיאר באחת העדויות מקרה שבו קיבלו החיילים פקודות מרכז הביטחון האזרחי של היישוב. "היה תרגיל במעון. איך שהגענו, מצא אותנו רכז הביטחון, וחילק לנו פקודות", סיפר. "המפקד שלי אמר, 'זו לא החלטה שלי, זו החלטה של הרבש"ץ". הרבש"ץ הוסיף ואמר כי "אני מפקד השטח, אני נותן את הפקודות, כשמגיע הצבא אני מכווין אותו".

קצין אחר בדרגת סגן ששירת בשנת 2014 בכרמי צור שבגוש עציון תיאר בעדותו את יום התדרוכים הראשון שעבר כאשר הגיע עם יחידתו למשימת הגנה באזור. "הגענו לבסיס של החטיבה. כשהגענו ליישובים עברנו תדרוך עם הרבש"ץ, אזרח שהוא הנציג של הצבא ביישוב. כל כוח שנכנס ליישוב כפוף לרבש"ץ. השומרים האזרחיים ואנחנו, כיתת הכוננות של היישוב כשיש אירוע, הכול כפוף אליו", העיד. "הוא העביר תדריך על השמירות, על היישוב, על הנהלים. זה נוהל ידוע בצבא שהאחראי ביישוב הוא הרבש"ץ – מהעמדות ונהלי השמירה ועד קביעת המרחק המותר לפלסטינים מהיישוב ונהלי הכניסה שלהם ליישוב. זה משתנה מיישוב ליישוב, לפי מה שהרבש"ץ רוצה".

בעדות אחרת, של רס"ל ששירת ביחידת חרמש בבקעת הירדן בשנת 2013, מתוארת תופעה זהה. "בבקעה אין חוק פורמלי, יש שם חוק שנקבע על ידי פרסונות. האישיות של רכז הביטחון משפיעה מאוד על ההתנהלות. יש נהלים, אבל בתור חייל מילואים אתה מגיע, הרבש"ץ קובע מרחק מותר לכניסה של פלסטינים ובדואים, והנהלים לא מעניינים בתור מילואימניק. הרבש"צים הרבה פעמים הם העיניים, וכל רבש"ץ הוא שליט בארצו".

מעדותו של קצין ששירת במאחז יצהר מתוארת מעורבות של רכזי הביטחון באופן אקטיבי בפעילות הצבאית, והשתתפותם בישיבות הערכות מצב. "רכז הביטחון יושב בישיבות שנקראות תיאום פעילות. אתה מתאם איתו פעילות שאתה עושה, יש לו קשר צה"לי ברכב. הוא יכול להציע 'אולי תעשו ככה, אולי תעשו אחרת, אולי תעשו פטרול פה'", אמר הקצין.

נקודה בולטת אחרת שעולה מהעדויות היא הבדל ברור בין התנהלות החיילים כלפי הפלסטינים לבין התנהלותם אל מול המתנחלים. "היה מקרה שבו מתנחלים תפסו פלסטיני והיכו אותו, וזה פשוט לא עניין אף אחד. ברגע שזה נגמר והוא היה בסדר, זה לא עניין אף אחד מי המתנחלים האלה ולמה הם עשו את זה", סיפר סמל ששירת במנהל האזרחי באזור שכם ב-2014. "אם זה היה הפוך, זה לא היה תופס. היו נכנסים באותו לילה לכפר שלו. אבל אין לנו שום הנחיה לנקוט בפעולה דומה כשמדובר ביהודים".

חיילת אחרת שישרתה ביצהר ב-2014 תיארה מקרה שבו הרסו מתנחלים מהמאחז מוצב צבאי במקום. כשנשאלה מדוע החיילים לא עשו דבר בנדון, ענתה כי "זו סיטואציה ממש מפחידה. ההנחיות שאנחנו מקבלים זה שלא אמורים להתעסק עם מתנחלים". כך למעשה, מציג הדוח מצב מבלבל עבור החיילים, שבו אותם אנשים שמחלקים להם מזון במקרה אחד, זורקים להם אבנים במקרה אחר.

לדברי מחברי הדוח "מערכת היחסים בין המתנחלים וצה"ל, והשפעותיה על פעילות צה"ל בגדה המערבית, הינה התוצר הבלתי נמנע של משטר כיבוש ארוך שנים המשלב בתוכו תנועת התנחלות משגשגת ומשפיעה. התוצאות ההרסניות של מצב זה באו לידי ביטוי בתקרית אזריה, אך עולות גם, ואף ביתר שאת, מעדויותיהם של החיילים ומהוות חלק אינטגרלי משגרת השירות בשטחים".

"אזלת היד שגילו ממשלות ישראל השונות בהתמודדותן עם הסוגיות והתופעות שדוח זה מאיר מאפשרת להתנהלות זו להתרחב ולהתקעקע כחלק מהותי בהפעלת צה"ל בגדה המערבית. מצער לגלות שגם הפיקוד הבכיר של צה"ל בוחר שלא לפעול לתיקון ליקויים אלו, ובמקום זאת מעלים עין אל מול העדויות העולות מן השטח".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל פועל ביהודה ושומרון בסביבה אזרחית, בה לגורמים אזרחיים תפקידים מסוימים במהלך אירועים מבצעיים בגזרה. ממשק זה מתנהל בהתאם לפקודות ובאופן ראוי ומכבד. יודגש כי הרבש"צים הינם גורם ביטחוני מוסמך, אולם אין להם סמכות פיקודית כלפי חיילים".

"על פי פקודות הצבא חיילים מונחים שלא לקבל תשורות ומתנות מאזרחים ישראלים ופלסטינים כאחד. יחד עם זאת, צה"ל אינו אוסר באופן גורף השתתפות באירועים מטעם ההתיישבות הישראלית או התארחות של חיילים בבתי תושבים, כחלק ממערכת יחסים מבוקרת בין צבא לאזרחים עליהם הוא מגן. הקשר עם בעלי תפקידים ביטחוניים בהתיישבות באיו"ש, הוא מרכיב נוסף בהגנת המרחב, ובלבד שהדבר נעשה בהתאם לפקודות. במידה וזוהתה או תזוהה חריגה מהפקודות, היא תטופל באופן מידי. עוד נציין כי הדו"ח לא הועבר במלואו להתייחסות לשכת הרמטכ"ל".